יהודה ויזן

יהודה ויזן

יהודה ויזן (נולד ב־1985) הוא משורר ועורך ישראלי.

מתוך שיריו

• "רַק הַחַלּוֹן, אִם נָחוּץ, מְעַדְכֵּן אֶת הַזְּמַן."
• "יִפְחַת תְּבוּסָתָן הִיא תַּמְצִית הָאִשָּׁה, חֵפֶץ גּוּפוֹ."
• "ממתין לרחוב, ודאי יתנו לו רחוב, ואם לא אז כיכר או גינה או גן־ילדים."

אמרותיו

• "כל מי שמתעסק בספרות לעומק חייב להיות רומנטיקן באיזשהו אופן."
• "אנשים חושבים שאני בז להווה אבל צריך לדעת את העבר כדי להזיז משהו בהווה."
• "ביום שבו לימדו אותי את שייקספיר כספרות פוסט־קולוניאליסטית קמתי ולא חזרתי יותר."
• "איני מתנגד לבירורם של מקומות מוּקשים או עמומים בטקסט, אלא שנוכחתי כי מדובבי השתיקות שומעים בעיקר את עצמם ואת ההד של קולם השב אליהם מן השתיקה, וכי כל 'שתיקה' משמשת אותם כפרצה בגדר שדרכה יכולים הם 'להציע נרטיב'."
• "אני נמצא במדינה שבה יש עיתון בעברית, טלוויזיה בעברית, אנשים מסביבי מדברים בעברית. כמשורר אין דבר יקר לי יותר מהעברית ופה יש מדינה שמקיימת את השפה הזאת."

נאמר עליו

• "עם מחשבתו העצלה והרופסת הנטולה חומרה עצמית, עם האנאכרוניזם הלשוני והמחשבתי שלו, הוא בסך הכל רוטויילר עם שיניים תותבות." ~ רונית מטלון