יהונתן אייבשיץ

דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

• "ז' ימים שבין ר"ה ליה"כ הם נגד ז' ימי שבוע ובכל יום יעשה תשובה על אותו יום. דרך משל, ביום ראשון יעשה תשובה על כל מה שחטא כל ימיו ביום ראשון, וכן ביום ב', וכן כל ז' ימים, ובזה מתקן כל ימיו". ~ ספר יערות דבש - חלק ראשון - דרוש א
• "אם אדם יתן ללבו ירגיש בלבו תמיד ביו"ד ימים אלו רוח התעוררות לתשובה ויראת ה', אף שמפליג לדברים אחרים מ"מ לבו דופק לתשובה" ~ ספר יערות דבש - חלק ראשון - דרוש א
• "חז"ל בברכות (דף יז.) ששאלו נשים במה זכיין, ואמרו באמתוני לגברייהו עד דאתי מבי רב ואדרוכי בנייהו לבי כנישתא. והדבר תמוה הלא הן בני מצות כאנשים, ומעט מצות שהז"ג שהנשים פטורות, ואין לך מצוה ומצוה שלא תביא לאדם לידי שלימות. ...וא"כ השאלה במקומה מה מקום לשאלה זו נשים במה זכיין. אבל באמת פי' כך, כי כבר נודע מ"ש באיוב [ילק"ש ה"ב רמז תתקכ"ו] בענין בהמות בהררי אלף ולויתן, שהם נמשלים ליצה"ר, ובהמות הוא היצה"ר על תאות מאכל ותענוג והוא אוכל עשב הררי אלף, ולויתן הוא יצה"ר על תאות משגל ועריות, ולכן נקרא לויתן לויה וחיבור, והם שיהיו כלים לעתיד לבא, כי רוח טומאה יהיה מבוער מן הארץ, ונאמר בקרא [איוב מא, כה] אין בעפר משלו, כי א"א לעמוד לפניו, והוא מלך על כל בני שחץ, והם ההולכים בקרי בעו"ה. ולכך צריך עזר מן השמים לנצחו וללחום עמו מלחמת מצוה, והיא התורה המסייעתו בהלחמו ביום קרב לעמוד נגד יצה"ר ולנצחו, ונאמר [קהלת ט, טו] ומלט את העיר בחכמתו, היא חכמת התורה. אבל מי שהוא נעדר מהתורה, קשה לו לעמוד נגד יצה"ר המלך הגדול ולנצחו, ומי שאין בידו חרב וחנית, איך ילחם עם איש גבור מלחמה. וידוע בלשון תלמוד זוכה לשון נצחון, כמאמרם בהא זכיתי לבני מערבא, וכהנה טובא בש"ס. וזהו שאלת הגמ' נשים במה זכיין, ר"ל במה מנצחים ליצה"ר, כי אין לנצח ליצה"ר רק בתורה, ונשים לאו בני תורה נינהו, א"כ במה מנצחים ליצה"ר, וע"ז משני, הואיל ועל ידם נלמד, כי מסייעים לגברייהו ללמוד, והן יושבות ומתעגנות בעבורם, וכן מדריכים בניהם לתורה, הרי כאילו הן לומדות התורה, ואף בזו התורה מסייעתם ללחום עם היצה"ר כאלו הן לומדות התורה, וכן בכל אדם מי שאינו בעל תורה, א"כ הרי הוא משולל מכלי זיין לעמוד נגד צר הצורר, ובמה יגין על עצמו, ולכך זאת העצה היעוצה, להחזיק ללומדי תורה לשמה ולסייעם בכל לב, ואף הוא יאזור בעוז מתניו לקום לקראת אויב, ועיקר לשמוח בהחזקת התורה ולא לילך בקרי". ~ ספר יערות דבש - חלק ראשון - דרוש א

שבת

• "ענין שבת הוא מאוד לנו למחסה בגלות" ~ ספר יערות דבש - חלק שני - דרוש ג
• "...ובפרט בענין שבת קודש, אשר הזהרתי ואמרתי כל פעם ופעם, מי שלא למד הלכות שבת על בוריים פעמיים ושלש, לא יוכל להמלט שלא יקרה לו חילול שבת, הן דאורייתא והן דרבנן" ~ ספר יערות דבש - חלק שני - דרוש ג
• "שבת לא הודיע ה' לאומות העולם, ומתנה טובה נתן ה' לנו, כדכתיב לדעת כי אני ה' מקדשכם; והענין כי ודאי יודעים משבת, אבל כל מצוות עושים אומות העולם גם כן, זה בכה וזה בכה, אבל בכל העמים אין אחד שומר שבת, ואפילו האנשים שהיו מתחילה שומרים שבת, מסך ה' בקרבם רוח אחרת, שיסדו להסיר יום שבת ולשבות ביום ראשון, וכן ישמעאלים... ונתנו שביתה יום ששי תמורת שבת, על כל פנים לא ינוחו שום אומה ביום השבת, כאשר יסדו בתפלה, ולא נתתו לגויי ארצות ולא הנחלתו וכו', וזו היא מתנה שנתן לנו ה', שלא ינוחו וישבתו בה שום אומה, כי אם עם קדוש לה' ישראלי" ~ ספר יערות דבש - חלק שני - דרוש ג
• "שבת מגינה לנו מעכו"ם ומשעבוד מלכות... וכן תמיד, בשמירת שבת יש לנו הגנה מאומות העולם, ולולי כן, ח"ו כבר תמנו לגוע וספינו מהארץ, אבל זכות שבת מגינה עלינו, ולכך לא ניתנה שינוחו בה אומות העולם, כי א"כ לא היתה לנו הגנה כ"כ, כי היה פתחון פה למדת הדין לקטרג, אף אלו שומרים שבת, ולמה תגן המצוה זו על ישראל, אבל כאשר נשארה לבדה בישראל, יש לנו הגנה בשבת" ~ יערות דבש, ב, דרוש ג.
• "הביטו וראו, כמה גודל ענין השבת, ולא לבד שמירתה לבל יחלל אותה ח"ו במלאכה ושבות, אף גם לשמוח בה כעל כל הון, וכאילו מלאכתו עשויה בלי עצב כלל" ~ יערות דבש, ב, דרוש ג.