יהושע סובול

יהושע סובול (נולד ב־1939) הוא מחזאי וסופר ישראלי.

מתוך מחזותיו

"נפתלי הוא יצור שצריך לצעוק ולהתרתח כדי להרגיש שהוא כועס, שצריך להיאנח ולבכות כדי להרגיש שהוא עצוב, וצריך לצחוק ולשיר- כדי להרגיש שהוא שמח. נפתלי הוא מין יצור שאולי רק כשהוא יגסוס, הוא ירגיש שהוא היה חי." ~ ליל העשרים
"אני רק איפשרתי לצד לא מוכר באופי היהודי שלך להתגלות! לחיוניות הזאת שיש בכם לעזאזל! אני מגיח לתוך הגטו שלכם בבת אחת עולם אחר! הכול חי תוסס מתפוצץ מפעילות קדחתנית נואשת! כמה יופי יש בזה!" ~ גטו
"טיפשה שכמותי, ציפיתי שתעודד אותי להלחין שתתמוך ביצירה שלי, אתה המשכת ללחוץ עלי יום יום עם המכתבים שלך. אתה מבין? בפעם הראשונה בחיי הבנתי מה אהבה יכולה להיות בין גבר ואישה. לא מכתבי אהבה, לא אהבה במילים על נייר, אהבה בין שני יצורים חיים." ~ אלמה
"אני מין בית, שהתריסים בו מוגפים לנצח. השמש זורחת מעל הבית, מחממת מבחוץ, אבל שום חלק לא נפתח, שום קרן אור אינה חודרת. אל תשאלו מה מתרחש בתוך הבית." ~ נפש יהודי
"אתם מכירים איזו שפרה דמיונית, שאיננה קיימת כלל. אתם מכירים שפרה קומדיאנטית, שמראה לכם בדיוק מה שאתם רוצים לראות. אינכם יודעים, אילו מחשבות חולפות בראשי. אילו חלומות ממלאים אותי. אני רוחצת את גופי עומדת עירומה ומתבוננת בו... איזה גוף נהדר... ואני רוצה שיראו אותו. שכל העולם יעבור על פניי, ויסתכל." ~ ליל העשרים

מתוך ספריו

"שואל המוזג במבטא ישראלי מובהק, שניתן להיפטר ממנו רק בעזרת תרגילים מפרכים, כפי שהוא־עצמו עבר כשלמד לסגל לעצמו שורת מבטאים מקומיים מובהקים בדיבור ערבי, אנגלי, איטלקי, צרפתי וגרמני." ~ ויסקי זה בסדר
"אלפי בני אדם שמצטיירים לה כשדה אנושי ענק, עומדים צפופים זה ליד זה, ראשיהם זרוקים לאחור, פניהם שלוחים לשמים בעיניים קרועות ופיות פעורים כפצעים שחורים, פצעים שמתוכם ניגרים נהרות של מלים, מילים עשנות, מילים בוערות, מילים מדממות. שמצטרפות לנהמת זעם תאבת נקם." ~ חופשת שחרור
"זה משהו שאני הולכת לעשות. משהו שיקח אותי רחוק. כמה רחוק שאוכל ללכת… זה דורש כוחות עצומים ורצון שאני עדיין לא יודעת אם יש לי. אבל אני אגלה בעשייה." ~ חופשת שחרור

מתוך פיזמונים שכתב

"בואו נשיר את השיר המטורף של הארץ

בואו נשיר את השיר הצהוב של החול

יחפנים מתהלכים לאורכה ולרוחבה של הארץ

ועושים איתה אהבה, אנשים פורקי עול." ~ השיר על הארץ

"תביאו ארבעה תביאו חמישה

תביאו ששה ילדים

תקבלו הנאה וכבוד מקרובים

אתם אוהבים ילדים." ~ ילדים זה שמחה

"האם הם יאהבו אותי או ישנאו

או לא ישימו לב אלי בכלל." ~ והחיים

אמרות אישיות

"דווקא משום שאני שייך למיעוט, שכל קול בו הוא חשוב, אני מרגיש אחריות."
"אני מין אדם כזה שיכול להיות בכל מקום, אבל שום מקום לא מחייב אותי להיות בו."
"בגיל 70 אין ספק שיש יותר מאחוריך מאשר מלפניך. אבל זה בסדר. אתה לומד לא לבזבז זמן על שטויות, להפריד עיקר מתפל, כי כבר אין זמן לתפלויות. זה גם משנה את הכתיבה, נעשיתי רגיש יותר, פחות דעתני, פחות נחרץ. כך שלזקנה יש יתרונות."
"[אבי] חטף התקף דיכאון ונשבר כשאני הייתי בן שמונה או תשע. פתאום הבנתי שאין לי על מי לסמוך. אני זוכר את זה כאילו זה היה היום, זאת החוויה המכוננת של חיי. שאבי הוא אדם, הוא לא עליון, הוא אדם חלש, עם כל החולשות האפשריות ועם כל הכוחות שיש בו, היו לו הרבה כוחות, וזהו זה. אני לא יכול לסמוך עליו שיעמוד ביני לבין התוהו. וגם היום אף אחד לא עומד ביני לבין התוהו, אני עומד חשוף מולו וזהו זה."

אמרות חברתיות

"מי שמאמין לא יודע שהוא מאמין. מי שיודע שהוא מאמין אינו מאמין."
"אחד ההישגים הסוציאליים הגדולים שהיהדות תרמה לאנושות: יום מנוחה." ~ על השבת
"יצירה ספרותית רבת עוצמה שאינה חדלה לשמש מקור השראה." ~ על התנ"ך
"הוא מתפקע מצחוק בכל פעם שמכריזים על מותו." ~ על השד העדתי
"מאגר אנושי גדול לייצור חילונים." ~ על החרדים
"תחושת עוול מקננת בליבם של רבים שחשים שהמדינה אדישה לגורלם. שהיא הפכה לגורם אנטי־חברתי ואנטי־אנושי."
"כל מגזר לנפשו ואיש איש לאוהלו, לצרותיו ולתלאות קיומו בתוך חברה מתפוררת שהנהגתה שמטה כל אחריות ליחיד ולציבור."
"לא מדינה שמשרתת פונדמנטליזם כלשהו וכופה אותו על אזרחיה, אלא מדינה בשירות האדם."
"יש לנו מחויבות להוכיח שיכולה להיות יהדות לא קניבלית ולא פראית ולא גזענית. זה בעצם מאבק על הצלת היהדות מידיהם של טורפיה."

קישורים חיצוניים

יהושע סובול בשיחה עם אבירמה גולן, באתר יוטיוב