יואב לביא

יואב לביא (נולד ב־19 ביוני 1946) הוא מתרגם, פובליציסט, סופר, יועץ, חוקר ומרצה ישראלי.

"אין מנוס מלחזור לשאלה המונחת ביסוד כל תורה חברתית: מהי זכותם של המדינה, החברה או סוכניהן (המחוקק, המורה וכדומה) להתערב בחיי הפרט ובעיצוב דמותו המוסרית והערכית. ומי שמערער על חינוך שיש בו משום הדרכה, ראוי שישים לב לעובדה, שבכך הוא כופר בזכות קיומה של החברה מעניקת החינוך. שאלה אחרת היא מה צריך שייעשה בחינוך, והאם יש לחנך לערכים מסוימים ומהיכן ועד מתי. דומה שהתשובה צריכה להינתן במה שייקרא 'חינוך לאור ערכים' (להבדיל מ'חינוך לערכים')." ~ הד החינוך, 14 ביוני 1973
"אין תהליך סתמי של תהייה וחיפוש, ויהא 'משותף' למי שיהיה וככל שיהיה. כל תהליך חינוכי יוצר מהלכיו לאורם של ערכים. אומנם קביעה זו היא סובייקטיבית, משום שבָּעולם הערכים משמשים אור וצל בערבוביה: אם ימצא המוצא ערכים שליליים על פי טעמו, יוכל לדבר באותה מידה גם על חינוך בצילם של ערכים. אבל אם נחזור לענייננו נראה, כי נחוץ שיהיה החניך מודע היטב למה שהחברה, שאליה הוא משתייך (ואפילו שיוך ביולוגי בלבד), מַעֲריכָה כערכיה. ונחוץ שיידע את הפירושים הנהוגים והנפוצים לכל עיקר ועיקר מאלה: יהיו הם 'אהבת המולדת' או 'חלוציות', 'שוויון' או 'חירות'."~ הד החינוך, 14 ביוני 1973
"הבעייה העיקרית שבשילוב עובדות מדעיות בביסוס מדיניות היא שאין אינדיקטורים וקריטריונים אפילו למדידה ולהערכה של האיזונים ההכרחיים: א. האיזון בין תפוקות הידע לבין התביעות "החיצוניות". ב. האיזון בין התחומים המדעיים השונים ובין תפוקותיהם. מכל מקום, "עובדה מדעית" היא ש"מדיניות ציבורית" המבוססת על "עובדות מדעיות" בלבד היא, למעשה, אידיאולוגיה בפני עצמה, שרמת העקיבות בה איננה עקבית (כרגיל...); ושתמיד תהיה עשויה להיות נתונה למחלוקת פוליטית אפשרית עם "מדיניות ציבורית" אחרת, שתשכיל למצוא לעצמה "עובדות מדעיות" אחרות משלה, בהתאם..."~ רבעון למחקר חברתי (אוניברסיטת חיפה), גיליון 19-12, 1975, עמ' 233-229.
"אינני תמים עד כדי כך שאחשוב, כי הפיכת הקרקע בחריש עמוק, ועיבודה ושידודה וזריעתה יבטיחו את נצחונה של מפלגת העבודה במערכת בחירות נוספת, מוצלחת. מה שדרוש היום, לא רק כדי לזרוע בדמעה את הזרע אלא גם כדי לקצור ברינה את היבול הוא, קודם כל, מנהיגות לאומית חדשה." ~ אוגוסט 1981, מתוך "ההחמצה הגדולה", הוצאת רביבים, 1981, עמ' 131

נאמר עליו

"הכלכלן יואב לביא הוא נון-קונפורמיסט. איננו נרתע מלהתמודד עם המימסד, לצאת נגד מנהיגים, לחשוף שחיתויות, להביע את דעתו מבלי להתחשב בתגובות. הוא דבק באמת שלו, מסתייג מעיוותים, נרתע מחוסר יעילות, שונא בזבוזים ומבקש לשפר כל מה שניתן בתחומים שעליהם יש לו השפעה." ~ יעקב ארז, מעריב, "יואב שונא בזבוזים", 28 בינואר, 1983.