יונתן ברג

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"הַנְּדוּדִים הָפְכוּ בְּרֶגַע לְמוֹלֶדֶת."

יונתן ברג (נולד ב־1981) הוא משורר ישראלי.

מתוך שיריו[עריכה]

  • "הֵמִיר אֶת הַבַּיִת בְּשָׂפָה."
  • "הַנְּדוּדִים הָפְכוּ בְּרֶגַע לְמוֹלֶדֶת."
  • "שֶׁטַח הֶפְקֵר קָצָר שֶׁל נוֹאָשׁוּת וְגַעְגּוּעַ."
  • "לַהֲלִיכָה הַשְּׁקֵטָה בָּרְחוֹבוֹת הָאֲרֻכִּים שֶׁל הָאֲנִי."
  • "נוֹתַר הַלַּהַט לְהִתְקָרֵב, לָדַעַת דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר אַחֵר."
  • "בִּלְתִּי מוּבָנִים לְעַצְמֵנוּ. מְנַעַנְעִים אֶת פַּעֲמוֹן הָאֲנִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת."
  • "יוֹשֵׁב בָּאוּלָם, רוֹשֵׁם לְעַצְמְךָ הֶעָרוֹת, אַחַר כָּךְ הַקָּפֶה וְהַהִרְהוּר."
  • "הוּא מוֹצֵא בְּהִירוּת, בְּתוֹכָהּ שַׁלְוָה. שׁוֹתֵק וְרָחוֹק מִבְּנֵי דּוֹרוֹ."
  • "יוֹתֵר מִדַּי זִכְרוֹנוֹת הָיוּ שָׁם, בָּאֲגַף הַמֶּלַנְכּוֹלִי. לֹא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לַהֹוֶה, לְהִתְרַוֵּחַ בְּתוֹכוֹ, לְגַיֵּס יְדִידוּת עֲבוּרוֹ."

מפרשים קשים (2012)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – מפרשים קשים
  • "בתי מלון שאנו קוראים גוף."
  • "ימים דוהרים מעבר לגופנו."
  • "משרטט לבד את ניצחון הבדידות."
  • "אין הבדל אם נעשה זאת בעדינות ובחוכמה."

אמרותיו[עריכה]

כללי[עריכה]

  • "כל אידאולוגיה שנהפכת למשהו טוטאלי כל כך מכסה על הקיום עצמו, על האדם."
  • "אני לא יכול להסתפק בצורה אחת של עבודת נפש. יש איזו רבגוניות בסיסית בנפש שלי."
  • "מי שהוא נווד בעצם נשען על כל ההיסטוריה, לא על חלק ממנה. הוא יכול להיות על־זמני, על־טריטוריאלי."
  • "הופכת הזרות לכפולה, גם, כמובן, במקום הגלות, שם אתה לא מובן לסביבה והסביבה אינה מובנת לך - אך גם בשובך אתה זר, גולה פעם שנייה מול שינויי הזמן והשפה ומול הניכור והמרחק מאלו שנותרו מאחור."
  • "מי שלא מבין שבישראל מסתובבים מאות אלפי גברים בדרגות של פגיעה נפשית חמורה מהצבא פשוט עוצם את עיניו."

שירה[עריכה]

  • "אני לא יכול שלא להתייחס לשירה כאל מסע רוחני. מי שמעקר שירה מהפן הרליגיוזי שלה לא באמת מבין מהי שירה."
  • "אני חושב שהפרוזה היא תמונת מראה של הפרק האידאולוגי מדי של התרבות והחברה בישראל, ועכשיו יש איזו תנועה אל האישי, האינטימי, אל האוניברסלי במקום אל הלאומי. יש איזו הבנה אצל האנשים שהם צריכים לסדר להם ארבע אמות מוגנות משלהם. ואת זה השירה נותנת. את האפשרות לבנות מקום אינטימי, שקט, מקום של השתאות, פקפוק, הרהור."