יוסל בירשטיין

יוסל בירשטיין (1920 - 2003) הוא סופר ישראלי שכתב ביידיש ובעברית.

"הוא רצה לדעת מי אני וגם אמר לי מי הוא."
"אני קורא את הספרים לפי סדר האלף־בית."
"המגבים נעים ואינם עוצרים נשימה. הגשם הולם בגג הרכב."
"הוא אינו סופר אמיתי אם אין הוא מבלה את זמנו בין ספרים."
"ניצבתי פעם בפני דילמה: ללכת לשיעור ספרות או לחופה שלי."
"הנהג החזיר לנוסע את הכרטיס המנוקב, הציע לו להיכנס עמוק יותר לטרקלינו."
"אין זה מן הנימוס לסובב את הראש ולהביט בה. נשארתי עם האוזניים בלבד."
"אני מסתובב ברחובות, עולה ויורד באוטובוסים, ומשתדל לשמוע מה קורה אצל בני־אדם."
"הם אהבו מאוד להתווכח וגם להתערב. פעם אחת ספרתי חמש־עשרה התערבויות בערב אחד."
"חשב שאיש בן ארבעים־חמישים נוטה בדרך כלל לפילוסופיה. והוא היה אז בגיל הפילוסופי הנכון. מצא זוג אוזניים, היה מדבר ומתלהב מדבריו."
"אינני זוכר אותו הולך לקולנוע, לתיאטרון, או קורא ספר. גם חבר לא היה לו. לא היה לו זמן לחברים. הידיד היחידי שלו הייתה העייפות. באה העייפות הלך לישון."

נאמר עליו

"כדי להתמודד עם תחושת הכאוס ולהעניק משמעות לחייו הוא שב לאחור וסידר את האירועים בצורה אחרת. הסוף לא מגיע אחרי ההתחלה, אלא לפניה. הנחמה איננה נמצאת אחרי הצער, אלא בתוכו. מאחורי החיוך, הקריצה, האסוציאציות וצירופי המקרים מסתתר ניסיון כואב לאפשר חיים." ~ יעקב מאיר