יוסף שילוח
יוסף שילוח (9 ביולי 1941 - 3 בינואר 2011), שחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי, חתן פרס אופיר.
- "אני לא אוהב לראות את עצמי בקולנוע. יש כמה סצנות שאני אוהב, מ'חגיגה לעיניים,' מ'כיכר החלומות,' אבל אלה רק רגעים. תמיד יוצא שאומרים לי, 'יו, בדיוק ראיתי אותך בכך וכך.' אבל אותי זה לא מעניין. הסיפוק היחיד בשבילי הוא שעשיתי את הסרט. לראות אותו? זה לא מעניין אותי. אם תפקיד הוא טוב זה הסיפוק שלי." ~ על עבודתו כשחקן (יוני סמאש, לזכור אותו בחיוך: מפארוק ועד רס"ר שמש, באתר nrg, 3 בינואר 2011)
- "אנשים מתעניינים במה שאתה מעניין אותם. אמצעי התקשורת ככלל והערוצים המסחריים בפרט שיטחו לאנשים את המוח. הם קולטים בדיוק את מה שמלעיטים אותם ואז, בדיעבד, בטלוויזיה מצדיקים את העובדה הזאת שזה מה שאנשים רוצים. זה לא נכון. השאלה היא מה אתה רוצה להביא לציבור. הכול נגוע בפוליטיקה." ~ על עיסוק בתרבות הרייטינג השטחית (יוני סמאש, לזכור אותו בחיוך: מפארוק ועד רס"ר שמש, באתר nrg, 3 בינואר 2011)
- "אני שומע שקיים מבקר כזה או אחר... אני לא מבטל אותו אבל הוכח לדאבונו – או לשמחתו – שכנראה שיש קהל מאוד רחב שאוהב את הסרטים האלה. אין לי טענות למבקרים כאלה. הם אלה שצריכים לפשפש במוחם, לא במעשיהם. כל אותם 'סו קולד' אנשי אמנות, מצד אחד יוצאים נגד הסוג הזה של הקומדיות הקלילות, מצד שני יודעים שזה מה שהקהל רוצה ומצד שלישי שונאים אותי. ואני לא רוצה להילחם בהם. הם לא מעניינים אותי. אני אמנם יכול לשבת איתם לדיאלוג ולהביע עמדה, אבל הם לא יכולים לשבת במגדל שן ולהעביר ביקורת." ~ על הפער בין רצון הקהל לסרטי בורקס ובין סלידת כותבי הביקורות מהם (יוני סמאש, לזכור אותו בחיוך: מפארוק ועד רס"ר שמש, באתר nrg, 3 בינואר 2011)
- 35" שנה מחיי הקדשתי לפעילות חברתית ולנושאי שלום ובלה־בלה־בלה, ותראה מה קורה. אתה חושב שאתה עושה, ואתה רץ ולא ישן ועוזב משפחה, ועולם כמנהגו נוהג. אנחנו שעמדנו וצעקנו לפני 25 שנה – נידו אותנו. והיום? האנשים הכי קיצוניים מממשים את החזון שלנו. אני לא אגיד לך שאני מתגעגע לתמימות שלי כי לא הייתי תמים, אבל אני כבר לא רוצה לעשות מהפכות ולא לשנות חיים של בני אדם. אני משרבט לעצמי. אני חושב עם עצמי." ~ על האכזבה מהפעילות החברתית שלא הניבה את התוצאות שקיווה להן (יוני סמאש, לזכור אותו בחיוך: מפארוק ועד רס"ר שמש, באתר nrg, 3 בינואר 2011)
נאמר עליו
[עריכה]- "בשנתיים האחרונות זכה יוסף שילוח למספר מדהים של מחוות ופרסים על מפעל חיים, הן מצדה של האקדמיה הישראלית לקולנוע והן בפסטיבל ירושלים. החיבוק מן הממסד הגיע בשעה ששילוח נאבק באומץ במחלתו, בזמן שכולם ספרו את שעותיו ובזמן של לפחות שלושה אם לא ארבעה עשורים אחרי שיאו כקומיקאי. על הערכה בזכות תפקידים דרמטיים בסרטים כמו 'הבית ברחוב שלוש' מתחילת שנות השבעים, למשל, אין מה לדבר. אבל לאחר שנפטר, או בתקופה בה קצו התקרב, פתאום החלו כולם מכירים ומוקירים את גדולתו ותרומתו לתרבות הקולנוע בישראל." ~ על דמותו של שילוח בנוף הקולנוע הישראלי (אורון שמיר, "יוסף שילוח: הקהל אהב, הממסד התעלם", באתר עכבר העיר, 4 בינואר 2011)
- "יוסף שילוח היה לא רק שחקן אלא סמל בתרבות הישראלית. לאורך השנים הוא הצליח להתקבע גם כדמות קומית וקריקטורית מובילה בסרטי קאלט בלתי נשכחים, וזאת לצד תפקידים מורכבים, מרגשים ודרמטיים." ~ מיכה לבינסון סופד לשילוח עם היוודע דבר פטירתו (מרב יודילוביץ', השחקן יוסף שילוח הלך לעולמו, באתר ynet, 3 בינואר 2011)
