יורגן האברמאס
יורגן האברמאס (בגרמנית: Jürgen Habermas; נולד ב־18 ביוני 1929) הוא פילוסוף והוגה דעות גרמני.
- "זהותנו איננה עובדה נתונה אלא נדרשת מאיתנו מעורבות משימתית עצמאית."
- "גבולות כמעט תמיד נובעים ממקריות היסטורית."
- "כנושא כללי בתיאוריה הפוליטית, ה’זכות’ של אומה למדינה משלה היא די שנויה במחלוקת."
- "שימור של מדינה רב־לאומית או רב־אתנית נראה כמו פתרון טוב יותר, כל עוד במקביל לכך מקפידים על הקניית זכויות מיעוטים מתאימות, או באופן כללי יותר – על זכויות תרבותיות, בנוסף לזכויות אזרח."
- "השקפה שנותנת עדיפות עליונה לאינטרסים של בעלי מניות, שאדישה לאי שוויון חברתי הולך וגובר, להיווצרותו של מעמד נמוך, לעוני – איבדה את תוקפה. עם השיגעון שלה להפרטה, ההשקפה הזאת מרוקנת את התפקודים הבסיסיים של המדינה."
- "צריך לאזן שוב ושוב בין השוק והפוליטיקה כדי לשמר את רשת יחסי הסולידריות בין חברי הקהילות הפוליטיות. תמיד קיים מתח בין קפיטליזם ודמוקרטיה, משום שהשוק והפוליטיקה מתבססים על עקרונות מנוגדים."
- "אנחנו תמיד מוצאים את עצמנו מתקיימים באלמנט של השפה. רק אלה שיכולים לדבר, יכולים לשתוק."
- "משום שמטבענו אנחנו קשורים זה בזה, אנחנו יכולים לחוש בודדים או מבודדים."
- "היום, הגלובליזציה, תיירות ההמונים, ההגירה והפלורליזם הגדל והולך של תמונות עולם וצורות חיים תרבותיות שהביאו עמם, הכירו לכולנו את חוויות הניכור והדחיקה לשוליים של זרים ומיעוטים."
- "כל אחד מאיתנו יכול כעת לדמיין מה זה אומר להיות זר בארץ זרה, להיות אחר לאחרים או שונה מהם. מצבים כאלה מציתים את הרגישויות המוסריות שלנו. שכן המוסריות היא מכשיר שארוג בחוטי התקשורת ונועד להגן על הפגיעות הייחודית של הפרטים החיים בחברה."
- "בכל מדינה שהיא גם חילונית וגם דמוקרטית הנורמות הניתנות לאכיפה חייבות להיות מובעות ומוצדקות בשפה הנגישה באופן שווה לכל אזרחיה."
- "לגבי התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה האקזיסטנציאליזם הוא אכן האידאולוגיה החשובה ביותר – בעיקר בגרסתה הסארטרית."
- "התקוות המרקסיסטיות מכוונות כלפי מפעל קולקטיבי, וליחיד אין הן נותנות אלא את התקווה העמומה כי צורות־חיים סולידריות יקטינו, או אף יבטלו כליל, אותו חלק של רגשות אשמה, של בדידות, של חרדה מפני מחלה ומוות, אשר מקורן בדיכוי חברתי."
- "צריך איפוא, שהכלכלה תהיה כפופה מבחוץ לתהליך דמוקרטי בו החברה תחליט מה היא רוצה, וכפיפות זו היא תנאי הכרחי, אף כי לא תנאי מספיק, לכך שייווצרו צורות של חיים חברתיים שתפניים; כלומר, צורות חיים שאינן נשלטות עוד על ידי הצרכים המתחייבים מתהליך צבירת הון בלתי מבוקר ועל ידי צורות של רציונליות כלכלית ואדמיניסטרטיבית."
