לדלג לתוכן

יחיאל מר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

יחיאל מר (מוהר) (9 במאי 1921 – 23 בפברואר 1969) הוא משורר ופזמונאי ישראלי.

שירים

[עריכה]
  • "זֶה הוֹד הָאִשָּׁה, הָעוֹלָה בִּכְאֵב
לִכְרֹעַ עָמֹק, וְלִצְהֹל בְּהִמּוֹט!
וְאָז מִן הַגּוּף הַמֻּפְקָר וְהַלֵּב
גֶּשֶׁר מֵרֶגַע לַנֵּצַח לִבְנוֹת!" ~ אישה
  • "רַק יוֹם קַיִץ אֶחָד, וּתְכֶלְתּוֹ הַמַּשֶׁבֶת
אֵמוּן שֶׁצָּנַח – עַד יִפְרַח וְיָאִיר!
וְאָשׁוּב אֶל עַצְמִי כְּמוֹ שָׁב אֶל הַשֵּׁבֶט
שִׁבְטִי הַקָּדוּם בְּמוֹלֶדֶת־הַשִּׁיר!" ~ רק יום קיץ אחד

פזמונים

[עריכה]
  • "זה הסתיו עם הענן ועם הרוח המייבב." ~ 'רוח סתיו'
  • "לא אגדה רעיי ולא חלום עובר הנה מול הר סיני הסנה, הסנה בוער." ~ 'מול הר סיני'
  • "הוֹרָה כרוב והוֹרָה תרד, עגבנייה עלי כידון!" ~ 'הורה היאחזות'
  • "הן יחרוש בשדות המשק
למה לו אקדח וסטן?
אין חריש עמוק בלי נשק
נומה בן, נומה בן." ~ 'שיר ערש נגבי'