יעל אופיר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"להשמיע קול צלול בדיוק במידה הנכונה."

יעל אופיר היא משוררת ישראלית.

מתוך שיריה[עריכה]

  • "הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הַפָּנִים הַמְּקוֹרִיִּים מִתְגַּלִּים בַּחֲשִׂיפוּתָם."
  • "כמיהה דומעת אלי ירח אמצע הסתיו היא שמתווה את פעמות חיי."
  • "לראות משיכות מכחול בשמי ערב, לחוש את מגע הרוח על קירות לבי."
  • "הַאִם אֶפְשָׁר לָדַעַת בֶּאֱמֶת מַהוּ אִמּוּן, מַהִי הֲלִיכָה, מַהוּ אִי־הֲלִיכָה בְּלִי לָלֶכֶת אָחוֹר."
  • "במקום בו ניצן נושק לניצן נותר רק המגע, כשיש חיבור אי אפשר לשאול בין מה למה."
  • "מַיִם לְכַבּוֹת אֶת אֵשׁ הַגֵּיהִנּוֹם, מַיִם לְטַהֵר טֻמְאָה, מַיִם שֶׁהֵם מַיִם וּמַיִם שֶׁהֵם אֵין סוֹף הַדְּבָרִים."
  • "יְלָדִים בּוֹרְחִים מִבֵּית הַסֵּפֶר, מִכְּלָבִים בְּמִשְׂחָק, אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁיָּרוּצוּ כְּכָל שֶׁיָּרוּצוּ, תָּמִיד יַשִּׂיג אוֹתָם הָהָר שֶׁתַּחַת רַגְלֵיהֶם."
  • "להשמיע קול צלול בדיוק במידה הנכונה, להניח לתנופת קשתו של עולם לנגן אותי. לאבד צורה לאבד אחיזה ולהניח לצליל ההוא, ההולם, לעשות בי כרצונו."
  • "עַל הַגָּדָה הַזּוֹ, רַגְלַיִם מְסֻכָּלוֹת כָּרָאוּי, יָמִין רִאשׁוֹנָה, אַחַר כָּךְ שְׂמֹאל; גְּלִימָה עֲרוּכָה כַּמְּצֻוֶּה, יָדַיִם מַצְבִּיעוֹת עַל טַבּוּר גּוּף מְיֻשָּׁר, פֶּה מְעֻצָּב. שָׁנִים שֶׁל אִמּוּן רַק כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַיְּצִיבָה הַנְּכוֹנָה."

אמרותיה[עריכה]

  • "להיות במקום שבו אימון ואי השתוקקות חד הם; במקום שבו דחף עז אינו סותר דממה עמוקה."
  • "במילים לא די וכדי להתמודד עם כישרונה המבריק של התודעה לרמות אותנו, צריך אימון שלם אשר מתייחס לכל מישורי הקיום שהם למעשה מישורי תודעה."
  • "הרבה פעמים הדרך להתמודד עם קשיים של אישיות היא דווקא באמצעים לא ישירים ובלי להתייחס בצורה מפורשת לתביעות מוסריות או ערכיות."