יעל ארד

יעל ארד (נולדה ב־1 במאי 1967 בתל אביב), ג'ודוקא ישראלית בעבר, סגנית אלופה אולימפית (ברצלונה 1992), סגנית אלופת העולם (המילטון 1993) ואלופת אירופה (אתונה 1993). הישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית, מדליית כסף.

"כולם התעלו על עצמם. צעירים שעולים על הבמה המרכזית להוכיח שהם הכי טובים ואנחנו מסתכלים על המועמדים הטבעיים למדליה וחשבנו שיהיו 5 לכל היותר בשנת מלחמה ומתוך החמישה כולם זכו ועוד שניים הפתיעו." ~ על המשחקים האולימפיים בפריס 2024 וההישגים המפתיעים נוכח התקופה הלא פשוטה בישראל (אורבך מאיר, "יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול", אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024)
"העולם השמרני של פעם לא מתאים לעולם הספורט וחיפשנו להכניס ספורט חדש כמו טיפוס, סקייטבורד וכדומה, ואז הסתכלו על עולם הגיימינג ואיך מחברים אותו ויש מכנה משותף וזו התחרות. גיימרים חיים בעולם תחרותי והתחילו לחבר ויצרו את האולימפיאדה הראשונה לאי ספורט. יש 11 ענפי ספורט שמחברים בין ספורט לאי גיימינג" ~ על השפעת הגומלין של חיבור עולם הגיימינג על עולם הספורט (אורבך מאיר, "יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול", אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024)
"ערב הסעודית... באה לוועד האולימפי והציעה לארח את המשחקים הראשונים ברבע הראשון של 2025. כל מדינה תוכל לשלוח את הגיימרים שלה לוועידה. יהיה שם גם שינוי מגדרי ומניעת סימום בספורט ויצירת חיבור לעולם התקשורת והפרסום" ~ על השוני בעולם הספורט נוכח התמורות הגיאוגרפיות החברתיות והטכנולוגיות בעולם (אורבך מאיר, "יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול", אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024)
"כאזרחים הושפענו כמו כולם מהמלחמה ומה-7 באוקטובר. עם השברון לב וכל מה שעברנו ועוברים עד היום זו הייתה משימה מאוד קשוחה להכין את המשלחת בתקופה הזאת. היה צריך לאפשר לאיגודים וליחידה לספורט הישגי להמשיך את העבודה תחת המורכבות. גם מבחינת המעמד של ישראל בעולם, המון תחרויות בינלאומיות נעשות במדינות שהן לאו דווקא ידידותיות לנו. היו לנו הרבה מורכבויות בעניין הזה ולשמחתי צלחנו אותן" ~ על ההכנות של המשלחת הישראלית לאוליפיאדת פריס 2024 בתקופה של אחרי מאורעות ה7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (כידון שרון, "יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת", אתר YNET, תאריך 10.12.2024)
"בשנה האחרונה ראינו התגברות של ניסיון של גופים בינלאומיים פה ושם להדיר את ישראל. בדרך כלל אנחנו רואים את זה יותר בוועדות מארגנות... בתקנון האולימפי העולמי, שכל ההתאחדויות הבינלאומיות כפופות אליו, כל ועדה מארגנת של כל תחרות חייבת להכניס כל מדינה, זאת אומרת כל ועד אולימפי, כל איגוד אולימפי וכן הלאה. אנחנו יודעים לטפל בדברים האלו מול הוועד האולימפי הבינלאומי. הסיבה שבעטיה הכריזו על הצווים שבעצם דיברו על רצח עם, זה משהו שמאוד מסכן את המעמד של הספורט הישראלי ואנחנו מודאגים מזה מאוד. אני שמחה שחלק מהמדינות בעולם, כמו ארה"ב ועכשיו גם צרפת, מתחילות לייצר סדקים בנושא הזה. אנחנו עובדים קשה מאוד בעניין הזה כל הזמן עם הקהילה הבינלאומית" ~ על הניסיונות להדיר ולהתנכל לנציגים ספורטאים של ישראל באירועים בינלאומיים (כידון שרון, "יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת", אתר YNET, תאריך 10.12.2024)
"ערן זהבי – מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית. הגבת בזמן אמת באופן מידתי. לא תקפת – אלא הגנת וזזת הצידה. מביך, מרגיז ולא מובן. משחק כדורגל, רווי מתחים ככל שהיה אינו יכול לשמש תירוץ לחוליגנים. צריך לנהוג ביד קשה ובאופן מערכתי ועקבי בפורעי חוק." ~ יעל ארד משבחת את התנהגותו של ערן זהבי בדרבי התל אביבי אחרי שהותקף ע"י אוהד מקבוצה יריבה ("יעל ארד: זהבי - מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית", אתר NRG ספורט, תאריך 4.11.2014)
"היום הרצאתי לקבוצה של פרויקט תגלית, יהודים בני 18-26 מאנגליה, ארה"ב, ספרד ויפן. הם מטיילים כאן בארץ במשך 10 ימים נחשפים לאנשים, מקומות, תרבות ואווירה. רובם חוזרים הביתה והופכים שגרירים שמחים ואוהדים של ישראל וחלקם (הקטן) עולה לארץ, מתגייס לצבא (מקס שטיינברג ז"ל שנהרג בעזה לאחרונה היה כזה). מאז תחילת צוק איתן ביקר כאן 6,000 חברי תגלית שהעיזו להגיע, התגברו על חרדת ההורים וחווים איתנו את המלחמה. פרויקט ציוני אדיר הממומן ממיטב כספם של עשירי יהדות העולם כמו משפחות אדלסון וברונפמן ולצידם מדינת ישראל. לוגיסטיקה ברמות הגבוהות ושיווק ישראל וערכיה לתפוצות. ציונות מעוררת השראה!" ~ יעל ארד על חשיבות פרויקט תגלית לתמיכה בישראל במהלך מבצע 'צוק איתן' (עמוד הפייסבוק Yael Arad, תאריך 31.07.2014).
"יש נצחונות שבאים מכשרון טבעי, יש נצחונות שמפתיעים אפילו את המנצח. ויש נצחון שמגיע מנחישות, מלחמה ותלכיד שבו ערך המחוברים גדול מסך חלקיו. דייויד בלאט הוא הכוכב של הקבוצה הזו, מכיל, מוביל, מנהיג, תמיד חיובי ומתפקד בלחץ כמו שמעט אנשים מסוגלים. דייויד בלאט אתה אלוף אמיתי ומקור לגאוה לכולנו!!! אנחנו על המפה...אמרו את זה קודם לפנינו אבל גם היום זה נכון מתמיד" יעל ארד על מנהיגות בספורט בעקבות זכיית מכבי ת"א בכדורסל בגביע אירופה 2014 (עמוד הפייסבוק Yael Arad, תאריך 19.04.2014).
"כשהלכתי לים עם החברים, מצד אחד הייתי רזה, אבל גם מאוד שרירית! הייתי שומעת את הזמזום הזה מאחוריי, 'תראו איזה חזקה', וזה לא היה קל. ההורים נתנו לי גב, נשארתי הבת היחידה במועדון הג'ודו והייתי הכי טובה. זה עניין של תפישה, וישנו שלב בו מה שנחשב חיסרון הופך ליתרון. מילדה שרירית הפכתי ליעל ארד. ברור שעל מנת להיות הספורטאית הטובה בעולם בתחומה, הייתי צריכה להיות שרירית וחזקה" יעל ארד על הקשיים של נשים להשתלב בעולם הספורט הגברי (טלשיר א., "מי שמעדיף אותן במטבח, יקבל אותן במגרש?", אתר הארץ, תאריך 05.04.2014).
"הספורט הישראלי הוא שגריר של מצוינות בזירה הבינלאומית - כך גם חברות ישראליות מצליחות שמוצרים שלהן נמכרים על כל מדף ברשתות השיווק באמריקה. להחרים מוצר ישראלי זה לא שונה מלא להתחרות נגד ספורטאי ישראלי בתחרות בינלאומית. סקרלט ג'והנסון - ידידה אמיצה של המצוינות הישראלית!" יעל ארד משבחת את החלטתה של השחקנית ההוליוודית סקרלט ג'והנסון להתנתק מארגון הקורא לחרם על מוצרים ישראליים (עמוד הפייסבוק Yael Arad, תאריך 01.02.2014).
"זהו אירוע עצום וההחלטה אם להשתתף בו היא קודם כל אסטרטגית. יש חשיבות להראות נוכחות בעולם. אנחנו לא מתקבלים בקלות לכל מקום, ויש משמעות לכך שדגל ישראל מתנוסס שם" יעל ארד מסבירה למה חשוב לישראל להשתתף באולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה (טלשיר א., "אי שם מעבר לשלג: על המשלחת הישראלית לאולימפיאדת החורף", הארץ, תאריך 25.01.2014)
"אני גאה ושמחה על ההחלטה על הגדלת המלגות וזהו צעד ראשון בתוכנית לשיפור רווחת הספורטאי האולימפי בישראל, תוכנית שבאה להסדיר את כל התנאים שיאפשרו לספורטאים האולימפיים שקט תעשייתי בחתירתם לצמרת העולמית. אני רוצה שהספורטאים יקומו כל בוקר בידיעה שיש מאחוריהם אנשים רבים שרוצים בהצלחתם ופועלים לרווחתם" יעל ארד על הגדלת המענק החודשי לספורטאים (שועלי נ., "שדרוג בסכומי התמיכה לספורטאים האולימפיים בישראל", אתר NRG מעריב, תאריך 20.01.2014).
"אנו רואים חשיבות גדולה במאמץ להשאיר את הספורטאים הבכירים של ישראל במערכת הספורט ההישגי ולאפשר להם לרכוש את ההכשרה כבר בתקופת הקריירה הפעילה שלהם, על מנת לקצר את תקופת אי הוודאות בשלב הפרישה מספורט תחרותי. אני בטוחה שתהיה לזה תרומה כפולה לספורט הישראלי הן במישור של הספורטאי והן במישור של המערכת כולה" יעל ארד על קורס מאמנים לספורטאים פורשים (בורשבסקי ד., "ספורטאים אולימפיים יזכו לקורס מאמנים ייחודי", אתר WALLA, תאריך 06.01.2014).
"ספורטאים מצטיינים הם יזמים שאינם שונים מכל יזם בעולם העסקי - הם בעלי חזון שלסובבים אותם נראה לא מעשי. הם מוכנים להקריב את זמנם, מרצם ומצבם הכלכלי כדי להגשים את חלומם. האקזיט שלהם הוא ה'תקוה' שלנו, כשהם מגיעים לטופ העולמי, דגל ישראל מונף אל על ואין להם רווחים כלואים – הם חולקים עם הציבור הישראלי את הרווח הגדול שלהם – מצוינות ישראלית פורצת גבולות ונותנים השראה אמתית לכולנו שעבודה קשה ונחישות בלתי מתפשרת משתלמות בענק. העולם של היום יודע להציע לילדים עולם תוכן שלם בלחיצת כפתור מהכורסא. כל תינוק יודע להחליק את אצבעו על מסך הטאבלט ולהפעיל אפליקציה מבלי לשרוף קלוריה אחת וכל ילדה יודעת במקש send ירוק להעלות תמונה ל'ווטס אפ' או לאינסטגרם למאות חברים ללא מאמץ. דור המילניום, דור הסוני פלייסטיישן, הם ילדים שבלחיצת כפתור הופכים חושך לאור, ים ליבשה, נותנים ולוקחים חיים לדמויות אנימציה מבלי להזיע. הפסד ימחק בלחיצת כפתור וניצחון יעלה חיוך ענק. דווקא על רקע עולם הנוחות החדש - היום יותר מתמיד - ההשקעה האינסופית בספורט תחרותי, המאמצים הפיזיים, ההתמודדות עם אכזבות, פציעות והפסדים, החתירה לשלמות, מצוינות מעוררת השראה וכבוד לאותם ספורטאים שוויתרו על משחקי הכורסא ונאחזו בחיים האמיתים מבלי לפחד מההשקעה והמאמצים הכרוכים בהם או מפחד הכישלון. ספורטאי אמיתי נושא בקרבו את חיידק המצוינות - תמצאו את החיידק הזה בשחיינית משותקת בפלג גופה התחתון, בלוחם אומנויות לחימה, במומחה לסקי מים או במחליקה על הקרח. לספורטאים האלה יש מאמנים ומאמנות שמקדישים את חייהם להצלחתו של הספורטאי, צוותים מקצועיים שמקיפים אותם 24/7 ומאות מתנדבים שמנהלים את הפעילות הספורטיבית כשהתמורה היחידה היא יכולתם להשפיע על הצלחתו של דור הספורטאים הבא" יעל ארד על הספורטאים בישראל (עמוד הפייסבוק Yael Arad, תאריך 03.01.2014).
"התלכיד שנבנה על ידי 'אתנה' עם כל הגורמים בשנים האחרונות נותן הרבה כוח. נשים בספורט הן מיעוט, לא איכותי אבל כמותי, ומיעוט תמיד רוצה לחבור ביחד ולקבל כוח. הכנסים האלה חשובים, שמים את הדברים על השולחן ואומרים שיש אינטרס לקדם נשים בספורט. אנחנו כמערכת חייבים להגדיל את המלגות שספורטאים מקבלים, כמובן במסגרות התקציביות שלנו. אנחנו פועלים היום כדי להגדיל את התקציב הזה ואני מאמינה שנצליח לעשות את זה ב־2014. אבל צריך לזכור שהספורטאים מקבלים את המעטפת המקצועית הכי טובה בעולם." ~ על חשיבות מקומן של הנשים בספורט (שירי אלג'ם, "יעל ארד: נשים בספורט הן מיעוט כמותי, לא איכותי", באתר ערוץ הספורט 5, 21 בנובמבר 2013)
"אני מזמינה את עצמי לפגישה אצל המנכ"ל ומסבירה לו שספורטאים מהעשירייה הראשונה בעולם מרוויחים פחות מהמזכירה שלו. מתוך 55 ספורטאים בסגל האולימפי, פחות מעשרה עם ספונסר. זה מאוד כואב ומקומם, ודרוש חריש עמוק כדי לייצר תחושה שאם לא אימצתי ספורטאי, זה לא בסדר." ~ על חשיבות הספונסרים לספורטאים (אורי טלשיר, "אלופי עולם עם סיכויים למדליה מחפשים אימוץ", באתר הארץ, 21 בנובמבר 2013)

נאמר עליה

"ארד ג'ודוקא בעברה, הייתה ב-1992 לישראלית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית, כשזכתה במדליית הכסף במשחקי ברצלונה. היא הוכתרה גם לאלופת אירופה ולסגנית אלופת העולם, ועם פרישתה פנתה לעולם העסקים. החל מ-2011 חברה ארד בוועדת השותפויות המסחריות והשיווק של הוועד האולימפי הבינלאומי, ולפני כחמש שנים הצטרפה גם לוועדה לטכנולוגיה וחדשנות של הארגון. לפני כשלוש שנים הפכה לאישה הראשונה שנבחרת ליו"ר הוועד האולימפי בישראל, כשהחליפה את יגאל כרמי בתפקיד." ~ על מעמדה הייחודי של יעל ארד (רקובסקי עידן, "יעל ארד נבחרה לכהונה נוספת כיו"ר הוועד האולימפי", אתר הארץ, תאריך 8.12.2024)