יעל ישראל

יעל ישראל

יעל ישראל (נולדה ב־1960) היא סופרת ישראלית.

אמרותיה

• "איך אשנא גברים כשאבי היה אהבת חיי?"
• "לצד גברים מדהימים שהכרתי, נתקלתי גם בגברים שוביניסטים גסים."
• "אם את מאמינה שהכול מגיע לך, אז אוטומטית את פמיניסטית. כך אני תופסת את הפמיניזם, בצורה מאוד אישית ופרקטית."
• "גם מבחינה ספרותית, כמו מבחינות אחרות, ישראל עדיין מדשדשת במאה ה־19. ברגע שספרות של נשים שעוסקות במגדר תצא מגטו החוג למגדר, ויתחילו ללמד אותה בחוג לספרות, נדע שמשהו משמעותי קרה."

מתוך ספריה

• "החיכוך בעור אחר הסעיר אותה."
• "עורה המגורה מהבד המחוספס של החליפה להט מרוב ערגה."
• "כל חייה ליחכה את תחומיו הבלתי מוגדרים של שדה הדיכאון."
• "מיד מוצף החדר בריח של סתיו: ימי ראשית בית הספר."
• "הוא אהב את שעות הבטלה האלה שהמתיקו עוד יותר את ימי העמל הארוכים."

רואות מכאן את כל העולם (1997)

דף ציטוטים מורחב – רואות מכאן את כל העולם

• "בשנה הבאה אני מצפה מכולכם לקחת ממנה דוגמה."
• "הרגישה בעונג החריף שתמיד חימם את גופה ועזר לה להירדם."
• "הלכו הביתה בדרך העוקפת שהתפתלה בתוך רחובות צדדיים קטנים ושקטים."
• "שולחת אצבע רטובה ומנענעת אותה מתחת לתחתונים עד שהיא מתחילה לרטוט בכל הגוף."

סוף סוף רומן (2000)

• "אני מתגעגעת לגוף הנחשק. אני אפילו מתגעגעת להגיד את זה."
• "אני כותבת כדי להרגיש שאני עדיין בחיים. אני כותבת כדי שיהיה לי משהו לעשות. כדי להיזכר. כדי לשמר."
• "כבר חייתה מעבר לפחד. היא סיגלה לעצמה מין פרישות של תשישות, והסתפקה במשלוחי הקיצוב החודשיים מבלי להתלונן."
• "נוח להיות נוח כשהכול מסביב שקט ונוח, אבל למה שעכשיו אהיה כל־כך נוחה ומתרצה? בעיקר אם לוקחים בחשבון שמעולם לא הצטיינתי בטוב־לב."