יעקב רז

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"חיים של פחות סבל."

יעקב רז (נולד ב־1944) הוא חוקר ישראלי המתמחה בתורת הבודהיזם, מרצה באוניברסיטת תל־אביב.

בודהיזם[עריכה]

עקרונות כלליים[עריכה]

  • "שנים רבות נתפסה תורת הבודהה במערב כפילוסופיה מרתקת, בעלת מהלכים היסטוריים ותרבותיים, זרם מחשבה המכיל בתוכו רעיונות עמוקים ביותר על טבע האדם, טבע הקיום, המוסר, ההכרה."
  • "באסיה נתפסת תורת הבודהה, מאז התחוללותה לפני כ־2,500 שנים, כמשנת חיים של ריפוי ונחמה, לא של הגות מופשטת. זוהי תורת מעשה. אימון של יומיום שהוא חיים של פחות סבל, פחות תעתוע."
  • "עניינה של דרך הבודהה הוא פתרון הסבל – מה טיבו, מה מקורו, ואיך להקל עליו או להיחלץ ממנו."
  • אושר אינו מגיע לאנשים שאוחזים במשאלות, אלא רק לאלה ששומטים את המשאלות. משאלה להיפטר מחרדה היא בעצמה מקור החרדה."
  • "אני רואה את התהוות הגומלין האינסופית מתחוללת בכל רגע ורגע וזה מביא אותי למקום של פליאה ולא של טענות או תשוקות. המציאות לא מסודרת לפי תשוקותי ופחדי. היא לא הבטיחה לי את זה, אין חוזה כזה."
  • "ייאוש הוא ייאוש של אותו רגע. יש רגעים של ייאוש, כעס, פחד, אבל הם רגעים, הם לא מקבלים אות גדולה, הם לא מקבלים מעמד מיתולוגי בחיי, השמש בסופו של דבר תשקע והחום בעוד שבועיים יעבור."
  • "תשומת לב זוהי המודעות לכך שתשומת הלב עצמה, כמו החיים בכלל, היא סדרה של רגעי תודעה."

צלילות הדעת[עריכה]

  • "צלילות הדעת – זוהי ליבת האימון של תורת הבודהה כדרך חיים."
  • "הבודהה מצביע, אם כן, על העדרה של צלילות הדעת כגורם מחולל של שרשרת חוליות של מצוקה וסבל. העדרה של צלילות הדעת מביא מחשבות שווא. מחשבות השווא מביאות לתיאור מתעתע ומדומה של עולמנו."
  • "אנחנו נצמדים אל המושאים הללו, חיים בצילם ומונהגים על ידם – לעולם אנחנו בצמא אל מה שנדמה שיביא את האושר, או באיבה מול מה שנדמה שיביא לנו כאב. התוצאה היא מעגל של סבל ותעתוע וסבל שהולך ומתעצם."
  • "תורת הבודהה מלמדת שבצלילות הדעת אפשר לדעת את העולם נכוחה, בלא ציורי הפחד והתשוקה, ובלא עכירות התעתוע. צלילות הדעת מתבוננת בחולי, בזקנה ובמוות בלא לקבור אותם בבתי החולים, בבתי האבות ובבתי הקברות של תודעתנו. האימון בצלילות הדעת הוא אימון יומיומי."
  • "צלילות הדעת מבחינה בפרטים ובמה שביניהם. אדם שראייתו צלולה עומד על שפת אגם או נהר, ורואה את טיפות הגשם הגדולות כשהן מכות על פני המים... במלוא נוכחות קיומן, ובו בזמן בחלופיות קיומן. צלילות הדעת תתפעל, אולי, מן הטיפות, אבל לא תאחז בהן... היא תראה אותן כמות שהן."
  • "אני רואה טיפות מים. אבל מי ראה מעולם טיפת מים אחת יותר מאשר שבר שנייה? ואם נטעין את הטיפה במחשבות של פחד, או תשוקה, אושר, או סמליות ('העולם הוא כמו טל'), מה הטעם? מה יהיה גורלם של כל אלה?"
  • "מעשה האימון הוא רב־פנים ונתון גם לנסיבות הזמן והמקום והאדם: מדיטציה, עשייה של הגוף ושל הרוח, עשייה בקהילה, פעולה של חמלה למען האחר. אבל כולם מכוונים אל אימון צלילות הדעת."
  • "אימון רוח האדם לצלילות הדעת ואיתה לחיים שיש בהם פחות מצוקה וסבל."
  • "צלילות הדעת אינה באה בקלות. התבוננות מקרוב במעשה הבודהיסטי מצביעה על עמל של אימון מפרך, אבל היא מצביעה גם על החרות הבאה איתו ברגעי החסד... מרחב של חרות שאין בו תעתוע, פחד, ותשוקה שמצמיתים את דעתו של אדם."

שונות[עריכה]

  • "התחביר שלנו הוא תחביר בו־זמני, לא לינארי־ביוגרפי שמצמצם את חיינו לקו ביוגרפי מסוים שגם כך הוא כולו הדמיה בראשנו. נרטיב הוא לא משהו שהיה, אלא משהו שאנחנו מספרים שהיה. העבר שלנו משתנה עם הזמן."
  • "העילגות היא לא חסר אלא מקום שהוא לפני היות הצורה. לפני שהדברים מסתדרים בקווים לינאריים. אני לא יודע לסדר את העולם. כשצריך לסדר אותו אני מודע לזה שזה סידור שהוא תלוי תקופה, מקצוע או מסורת."
  • "מבטך נותן לי חיים. ברגע זה אני קיים בעיניך."