יפעת החיים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יפעת החיים (בגרמנית: Die Herrlichkeit des Lebnes) הוא רומן מאת מיכאל קומפפמולר (Michael Kumpfmüller) המבוסס על השנה האחרונה בחייו של פרנץ קפקא ועל סיפור אהבתם של פרנץ קפקא ודורה דיאמנט. הספר יצא לאור ב־2011 ותורגם לעברית.


  • "זה הפה שלו, הדיבור שלו, שזורם דרכה בשקט, כמו מים באמבט."
  • "כשאני בחברתם אינני ממש מאושר, אבל אני על סף האושר."
  • "יכולתי לשבת כאן במשך שעות ולהקשיב לך."
  • "לאורך כל הנסיעה ברכבת הוא נשאר עם הניחוח שלה."
  • "בכל הזדמנות היא קוראת דברים שכתב, מדברת איתו."
  • "כל חיי העכשוויים אינם אמיתיים, הם רק מתקיימים במקום כלשהו, ואילו החיים איתך אינם מתקיימים, אך הם ללא ספק אמיתיים."
  • "הוא ערני, מסביב זרות נעימה, מול החלונות התנועה המתונה של פרוור, השקט בגנים כשהם יוצאים יחד."
  • "יושבים על החוף ומספרים זה לזה סיפורים על ציפייה. גם הדוקטור חיכה וציפה במשך רוב שנותיו, זאת בכל אופן תחושתו בדיעבד, מחכים ומחכים ולא מאמינים שמישהו יגיע, ופתאום זה דווקא קורה."
  • "בערב, כשהיא יושבת ליד מיטתו או מתבוננת בשנתו, היא שואלת את עצמה מי הוא. האם הוא מה שהיא רואה?"
  • "מזה שבועות היא לא מפסיקה להתרוצץ. היא מטפלת בדואר ועונה לשיחות טלפון, שבהן אסור לה לשקר או לומר את האמת, מטפלת בקניות, באוכל, ארוחה מדי כמה שעות, משהו שהיא מביאה לו ואחר כך נאלצת להחזיר למטבח בקומת הקרקע. בימים האחרונים פרנץ כמעט לא קם מן המיטה, לכן היא לקחה על עצמה לרחוץ אותו. זו מלאכה נהדרת ואיומה, כי כולו עצמות, העור הלוהט מחום שהיא מכסה בנשיקות, בזהירות, בתחושה עמומה שהיא עושה דבר אסור, כאילו לא הייתה אמורה לראות אותו כך. הוא התחיל שוב לדבר בלחש, לפעמים קשה להבין מה הוא אומר, שהוא שוכב בתנוחה לא נוחה או מבקש לשתות, כמה הוא עייף, הו, כה עייף. הוא אומר: אל תכעסי עליי, והיא: שאני אכעס עליך? איך אני יכולה לכעוס עליך?"

נאמר עליו[עריכה]

  • "סיפור על אהבה ועל מוות, כאשר האחרון מרחף מעל הראשונה לאורך כל הדרך, עד שבסופה גובר המוות על היכולת לחיות. או אז נפרדים השניים וכל אחד הולך לדרכו: האהבה עם דורה והמוות עם קפקא. אך עד לרגע זה, או לפחות כך נדמה, יש לשניים זמן בשפע לחיות. פשוט לחיות. והחיים הללו, על כל יופיים, הם נושא הרומן של קומפפמולר." ~ יואב רינון
  • "הייתי 'איתם' - דבר שהוא בלתי אפשרי, אני יודע, אבל זו האשליה של כל סיפור שסופר כותב. הם לא מדברים הרבה. זה לא היה הכרחי לדבר. הם פעלו. אני ניסיתי לצפות, בחשאיות ככל האפשר, אבל בהחלט הייתי איתם." ~ מיכאל קומפפמולר