כבוד המשפחה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

כבוד המשפחה הוא ספר מאת רוגל אלפר על חייו של גבר בגיל העמידה. הספר יצא לאור ב־2015.


  • "ואולי לא הרגיש כלום, וזה יותר נורא."
  • "לפני עשרים שנה התגרשנו אבל חזרנו. בשביל כבוד המשפחה."
  • "שתקנו. הים כל הזמן לימינינו, הומה בחושך."
  • "ערב אחד בא הציקלון. ראינו אותו מגיע מרחוק, מהמדבר. כהה וכועס. סביבון רוח גדול. הוא היה מהיר מאוד. לא היה לנו זמן לברוח. לאף אחד לא היה. התחבאנו כל הלילה מתחת למיטה שלי. כשהזדחלנו החוצה בבוקר גילינו שכל העיירה נחרבה. מכוניות התעופפו באוויר והתעוותו. בתים התפרקו. עצים קרסו."
  • "אינני יודע למה היא ניגנה לנו בפסנתר. היא הייתה פסנתרנית גרועה והתאמנה רק לעתים רחוקות. והילדים לא התעניינו במה שהיא ניגנה. הם דיברו, בזמן שהיא ישבה בגבה אלינו ועמלה לתקן את טעויותיה ולנגן את הקטע בשלמותו."

נאמר עליו[עריכה]

  • "הוא קודר, לא קל לעיכול, בוטה לפרקים, כן לאורך כל אורכו וגם מלא כאב." ~ איילת קליין כהן