כוחו של הרגע הזה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כוחו של הרגע הזה (באנגלית: The Power of Now) הוא ספר מאת אקהרט טולה שיצא לאור ב־1997 ועוסק בחשיבותו של ההווה. הספר תורגם לשפות רבות, בהן עברית.

מתוך הספר[עריכה]

  • "יופי, אהבה, יצירתיות, שמחה, שלווה פנימית – נובעים ממקום שמעבר לחשיבה. אז מתחילה ההתעוררות."
  • "הקשיבו לקול בראשכם, היו שם כנוכחות הצופה."
  • "כאשר אינכם מצליחים לצאת ממצב, קיימת עדיין דרך לנוע בתוכו."
  • "הימנעות ממערכות יחסים בניסיון להימנע מכאב גם היא אינה פתרון. הכאב נמצא שם בכל מקרה. שלוש מערכות יחסים כושלות על פני מספר שנים עשויות להכריח אתכם להתעורר יותר מאשר שלוש שנים על אי בודד או בחדר סגור."
  • "משום שהוא כבר ישנו – אתם אומרים כן למה שישנו ומקבלים את מה שאינו."
  • "אין דבר שתוכלו אי פעם לעשות או להשיג שיקרב אתכם לישועה יותר משאתם קרובים אליה ברגע זה."
  • "האגו דואג לשמור את העבר חי תמיד, משום שבלעדיו – מי אתם? הוא משליך את עצמו שוב ושוב אל העתיד כדי להבטיח את המשך קיומו ולחפש אחר פורקן או סיפוק כלשהם."
  • "הקיום הופך לפתע רב־משמעות, משום שמישהו זקוק לכם, רוצה אתכם, וגורם לכם להרגיש מיוחדים, ואתם גורמים לו את אותם הדברים. כאשר אתם יחד, אתם מרגישים שלמים."
  • "אל תנסו לברוח מן הכאב, עמדו מולו. חושו אותו במלואו. חושו אותו – אל תחשבו עליו! בטאו אותו אם זה הכרחי, אבל אל תיצרו במוחכם תסריט סביבו. מקדו את כל תשומת לבכם בהרגשה ולא באדם, במאורע, או במצב שלכאורה יצרו אותה. אל תניחו למוח להשתמש בכאב כדי ליצור לעצמכם זהות של קורבן."
  • "השתלטות החשיבה היא שלב באבולוציה של התודעה."
  • "בכל פעם שאתם יוצרים הפוגה בזרם המחשבה, האור של מודעותכם מתחזק."
  • "רגש מייצג בדרך כלל דפוס חשיבה מועצם בעל מטען אנרגטי רב, לכן, בהתחלה לא קל להישאר נוכח מספיק כדי להיות מסוגל לצפות בו. הוא רוצה להשתלט עליכם, והוא בדרך כלל מצליח – אלא אם כן יש בכם מספיק נוכחות. אם אתם נמשכים להזדהות בלתי מודעת עם הרגש בשל חוסר בנוכחות, מה שבהחלט נורמלי, הרגש הופך באופן זמני ל'אתם'. לעיתים קרובות נוצר מעגל אכזרי בין החשיבה ובין הרגש שלכם: הם מזינים זה את זה."
  • "השכל הוא בראש ובראשונה כלי הישרדות. הוא פועל טוב במצבי תקיפה והגנה נגד מוחות אחרים, הוא מלקט, מאחסן ומנתח מידע, אך הוא אינו יצירתי כלל. כל האמנים האמיתיים, בין אם הם מודעים לכך בין אם לאו, יוצרים ממקום חסר־דעת, ממקום של שקט פנימי. המוח מעניק אז צורה להבזק או לתובנה היצירתית."
  • "תעשו זאת עכשיו – או לעולם לא."
  • "איננו יודעים מה היה מצבו הפנימי של הפילוסוף כאשר אמר את המילים הללו."
  • "קבלת הסבל היא מסע אל תוך המוות. בהתמודדות עם כאב עמוק, כשאתם מאפשרים לו להיות ומביאים את תשומת לבכם לתוכו, אתם נכנסים אל המוות באופן מודע. אחרי שתמותו את המוות הזה, תבינו שאין מוות – ושאין ממה לפחד. רק האגו מת. דמיינו קרן אור של השמש ששכחה שהיא חלק בלתי נפרד מן השמש, והיא משלה את עצמה שהיא צריכה להילחם על קיומה ליצור זהות אחרת מזו של השמש ולהיאחז בה. האין מותה של אשליה זו משחרר ביותר? האם אתם רוצים מוות קל? האם אתם מעדיפים למות ללא כאב, ללא צער? אם כן, מותו של העבר בכל רגע, ותנו לאור הנוכחות שלכם להאיר את העצמי הכבד, הכבול בידי הזמן, שחשבתם שהוא אתם."
  • "לא ניתן לשאול שאלה זו. השכל שלך מנסה להפוך כלום למשהו."
  • "גוף הכאב הוא צל אפל שמוטל על ידי האגו, והוא... למעשה מאורה של המודעות."
  • "האם האהבה יכולה להתהפך בשנייה? האם הייתה זו אהבה מלכתחילה, או היצמדות והיאחזות כפייתית בלבד?"
  • "תחילת החירות היא ההכרה שאתם אינכם הדיבוק החושב."
  • "מעבר למחשבות יש מרחב עצום של אינטליגנציה."
  • "בדיוק כמו שכלבים אוהבים ללעוס עצמות, הראש אוהב לנעוץ את שיניו בבעיות. זו הסיבה שהוא פותר תשבצים ובונה פצצות אטום."
  • "הסיבה, שבגללה מרבית המדענים אינם יצירתיים, אינה משום שהם אינם יודעים איך לחשוב, אלא משום שהם אינם יודעים איך להפסיק לחשוב!"
  • "הארה פירושה התעלות מעל החשיבה, מבלי לרדת לרמות שמתחת לחשיבה, לרמה של בעל חיים או צמח. במצב של הארה ניתן להשתמש במוח החושב כאשר זקוקים לו, אבל בצורה ממוקדת ויעילה הרבה יותר."
  • "הדעת היא כלי מופלא אם משתמשים בה נכון."
  • "כל אחד מכם הוא גבר או אישה, כלומר, חצי מן השלם."
  • "ההזדהות עם הדעת שלכם, היא שגורמת למחשבות להפוך לכפייתיות. לא להיות מסוגלים להפסיק לחשוב, זו מחלה נוראה, אבל איננו מודעים לכך,משום שכמעט כולנו סובלים ממנה, לפיכך זה נחשב נורמלי."
  • "השכל או החשיבה אינם אחראיים לנס החיים בעולמם ובגופנו ולהמשכיותם. קיימת ללא ספק אינטליגנציה פעילה, שהיא גדולה הרבה יותר מן השכל. איך יכול תא אנושי בודד, שגודלו אלפיון הסנטימטר, להכיל פקודות DNA שיכולות למלא אלף ספרים בני 600 עמודים כל אחד? ככל שאנו לומדים יותר על פעולת הגוף, כך אנו מבינים יותר עד כמה נרחבת אינטליגנציה זו בפעולתה וכמה מעט אנחנו יודעים על כך."
  • "אלו שלא מצאו את עושרם האמיתי, את השמחה הקורנת של ההוויה, ואת השלווה העמוקה והאיתנה שמתלווה אליה, הם קבצנים, אפילו אם הם בעלי עושר חומרי רב."
  • "המילה הארה נותנת תחושה של הישג על־אנושי, והאגו מעדיף לשמר זאת כך, אך למעשה הארה היא מצב טבעי של תחושת האחדות עם הקיום."
  • "מרבית הבודהיסטים מאמינים עדיין שהארה נועדה לבודהה בלבד ולא להם, לפחות לא בגלגול הזה."
  • "המילה אלוהים התרוקנה ממשמעות במשך אלפי שנים של שימוש שגוי."
  • "כאשר אתם משתמשים בחשיבה שלכם, ובמיוחד כאשר דרוש פתרון יצירתי, אתם נעים לסירוגין מדי כמה דקות בין חשיבה לדממה, בין מחשבה לחוסר מחשבה."
  • "ההוויה היא החיים בכללותם, החיים הנצחיים הנוכחים תמיד, מעבר אינספור צורות החיים שמתממשות בין לידה ומוות."
  • "החושב הכפייתי, שפירושו כמעט כל אחד, חי במצב של היבדלות מדומה, בעולם מורכב של אינסוף בעיות וניגודים עד אובדן שפיות, עולם שמשקף את הפיצול האינסופי של הדעת."
  • "ישועה אמיתית היא הגשמה, שלווה, החיים במלואם. להיות מי שאתם, לחוש בתוככם את הטוב ללא סתירות, את שמחת החיים שאינה תלויה בדבר מעבר לעצמה. ישועה אינה התנסות חולפת אלא נוכחות נצחית."
  • "השכל (Mind), באופן בו אני משתמש במילה, אינו כולל רק מחשבות. הוא כולל גם רגשות וכן את תבניות התגובה הנפשיות־רגשיות הבלתי מודעות. הרגשות מתעוררים במקום בו נפגשים המחשבות והגוף."
  • "בין המילה הוויה לחוויית ההוויה מפריד רק צעד קטן."
  • "אמונה יכולה להיות מנחמת. אולם רק דרך התנסות היא הופכת למשחררת."
  • "לדוגמה, הבחנתי בכך שאנשים שמסתובבים עם הרבה כעס בתוכם מבלי להיות מודעים לכך ומבלי לבטא זאת, מועדים יותר להיות מותקפים מילולית או אפילו פיזית, על ידי אנשים כעוסים אחרים, ופעמים רבות ללא סיבה נראית לעין. הכעס נובע מהם, דבר שאנשים מסוימים קולטים בצורה בלתי מודעת, וזה מעורר בהם את הכעס החבוי שלהם."
  • "איחוד מיני הוא המצב הקרוב ביותר לשלמות זו ברמה הפיזית. זוהי הסיבה שזו החוויה המספקת ביותר ברובד הפיזי שהחיים יכולים להציע. אולם איחוד מיני אינו יותר מאשר הצצה חולפת בשלמות, רגע של חסד."
  • "אתם מאמינים שהנכם התוכן של דעתכם. המכשיר, הכלי השתלט עליכם."
  • "מרבית האנשים רודפים אחר תענוגות פיזיים או סיפוקים נפשיים שונים, משום שהם מאמינים שאלה יהפכו אותם מאושרים או ישחררו אותם מתחושת הפחד והמחסור."
  • "ישועה אמיתית היא ההכרה בעצמי כחלק בלתי נפרד מאחדות החיים חסרת הזמן והצורה, ממנה שואב כל הקיים את קיומו."
  • "מתחת לרמת התופעות הפיזיות והצורות הנפרדות, כל אחד מאיתנו הוא אחד עם כל הקיים."
  • "הרעש הנפשי הבלתי פוסק מונע מאיתנו למצוא מרחב של שקט פנימי."
  • "ברגע שמתחילים לצפות בחושב, נכנסת לפעולה רמה גבוהה יותר של מודעות."
  • "שוב אינכם חלקיקים בלתי מחוברים ביקום אדיש, או כך זה לפחות נראה."
  • "כל התמכרות נובעת מסירוב בלתי מודע לעמוד בפני כאב. כל התמכרות מתחילה בכאב ומסתיימת בכאב."
  • "ישועה אמיתית היא מצב של חופש מפחד, מסבל, ממצבים של מחסור וחוסר סיפוק ולפיכך – מכל רצייה, צורך היאחזות והזדקקות. זהו חופש מחשיבה כפייתית, משליליות, ומעל לכל, חופש מהעבר ומהעתיד כצורך נפשי."
  • "כאשר אתם מקשיבים למחשבה, אתם מודעים לא רק למחשבה אלא גם לעצמכם כעדים למחשבה. ממד חדש של תודעה נכנס לתמונה."
  • "לא מדובר כאן על איבוד המודעות. ההפך הוא הנכון."
  • "אתם מוצאים את אלוהים ברגע שאתם מכירים בכך שאינכם צריכים לחפש את אלוהים. כך שאין דרך אחת ויחידה לישועה. כל מצב יכול להתאים, ולא נדרש כל מצב מיוחד."
  • "ברגע שגוף הכאב השתלט עליכם, אתם רוצים עוד כאב."
  • "בתורות רוחניות מסוימות נאמר שכל כאב הוא בסופו של דבר אשליה, וזה נכון. השאלה היא: האם זה נכון בשבילכם?"
  • "כאשר אובד האיזון בין הקיצוניות החיובית והשלילית ומעכלי ההרס השליליים מופיעים בתדירות גבוהה יותר וביתר עוצמה, במוקדם או במאוחר מערכת היחסים תקרוס."
  • "המוח הוא כלי, מכשיר, הוא שם כדי שתשתמשו בו למטרה מסוימת, ואז תניחו לו."
  • "עבור האגו, הרגע הנוכחי כמעט ולא קיים. רק העבר והעתיד חשובים."
  • "אם אינכם מסוגלים לחוש את רגשותיכם, אם אתם מנותקים מהם, תחוו אותם בסופו של דבר על בסיס פיזי גרידא, כבעיה פיזית או כסימפטום."
  • "יום אחד, אתם עשויים למצוא את עצמכם מחייכים לנוכח הקול שבראשכם, כפי שאתם מחייכים לנוכח משובותיו של ילד. פירוש הדבר ששוב אינכם מתייחסים לתכולת הראש שלכם כל כך ברצינות, משום שתחושת העצמי שלכם שוב אינה תלויה בה."
  • "אתה מחכה שאירוע כלשהו בזמן יגאל אותך. האין זו הטעות היסודית עליה דיברנו? ישועה אינה נמצאת במקום או בזמן אחר, היא נמצאת כאן ועכשיו."
  • "אתם בודדים ואין לכם בן זוג? היכנסו אל הרגע הזה משם. אתם מעורבים במערכת יחסים? היכנסו אל הרגע הזה משם."
  • "קיים מדד אחד להערכת מידת הצלחתכם באימונים הללו: דרגת השלווה שתחושו בתוככם."
  • "הרגע הנוכחי הוא המפתח לשחרור. אבל אינכם יכולים למצוא את נרגע הנוכחי כל עוד אתם המחשבה שלכם."
  • "המחשבה שאתם מאוימים, פיזית או נפשית, גורמת לגוף להתכווץ, וזהו הצד הפיזי של מה שאנחנו מכנים פחד. מחקרים הוכיחו שרגשות חזקים גורמים לשינוי בביוכימיה של הגוף. שינויים ביוכימיים אלה מייצגים את ההיבט הפיזי או החומרי של הרגשות."
  • "האישה תקועה במערכת יחסים עם בן זוג מתעלל, וזו אינה הפעם הראשונה. מדוע? אין בחירה. המוח המותנה על ידי העבר, מנסה לחזור וליצור שוב ושוב את הדבר שהוא כבר מכיר. גם אם זה כואב, זה לפחות מוכר. המוח המותנה נצמד תמיד אל המוכר. הבלתי ידוע מסכן אותו, משום שאין לו שליטה עליו."
  • "באופן זה הזמן נתפש כאמצעי לישועה, בעוד שבמציאות הוא המכשול העיקרי בדרך אליה."
  • "אחת המשימות העיקריות של המוח היא להילחם או לסלק את הכאב הרגשי הזה, שהוא אחת הסיבות לפעילותו הבלתי פוסקת. אבל כל מה שהוא מסוגל לעשות זה לכסות עליו באופן זמני. ככל שהמוח נאבק יותר להיפטר מהכאב, כך גדל הכאב. המוח המותנה לעולם אינו מסוגל למצוא פתרון, וגם אינו יכול להרשות לעצמו לאפשר לכם למצוא פתרון, משום שהוא בעצמו חלק בלתי נפרד מהבעיה. דמיינו לעצמכם מפקח משטרה שמנסה לתפוס מצית בזדון, כאשר המצית הוא מפקח המשטרה בעצמו."
  • "בזמננו, דרך הצלב היא עדיין הדרך היחידה למרבית האנושות הבלתי מודעת. היא תעורר רק דרך סבל נוסף והארה, ותתרחש כנראה כתופעה קולקטיבית רק לאחר מהפכות נרחבות. תהליך זה משקף את פעילותם של חוקים אוניברסליים מסוימים שקובעים את התפתחות התודעה אשר תוארו על ידי הנביאים. זה מתואר, בין היתר, בספר חזון יוחנן בברית החדשה בדרך סימבולית מוסווית, מעורפלת ולעתים בלתי מובנת. הסבל אינו גזירת אלוהים, אלא נגזר על ידי בני אדם לעצמם ולאחרים, וכן ממנגנוני ההגנה בהם משתמש כדור הארץ, שהוא אורגניזם חי ובעל תבונה, להגן על עצמו מפני טבח של בני אדם שאיבדו את שפיותם. אולם, בימינו גדל והולך מספרם של בני אדם, שתודעתם מפותחת במידה מספקת להגיע להארה, ללא צורך בסבל נוסף. ייתכן שאתה אחד מהם. הארה דרך סבל – מסע הצלב – פירושה שתיגררו לממלכת השמיים בעודכם צורחים ובועטים. לבסוף תיכנעו, כיוון שלא תוכלו לסבול עוד את הכאב. אך הכאב עשוי להימשך זמן רב לפני שזה יקרה. הארה מתוך מודעות פירושה לזנוח את ההיאחזות שלכם בעבר ובעתיד ולהפוך את הרגע הזה למרכז תשומת הלב בחייכם. פירוש הדבר בחירה להשתקע במצב של נוכחות ולא בזמן. להגיד כן למה שיש. ואז, אינכם זקוקים עוד לכאב. לכמה זמן אתם זקוקים עוד לפני שתוכלו לומר, 'לא אצור עוד כאב, לא אצור עוד סבל'. לכמה כאב אתם זקוקים עוד לפני שתוכלו לבחור בזה? אם אתם חושבים שאתם זקוקים לזמן רב, תקבלו עוד זמן – ועוד כאב. זמן וכאב הם בלתי נפרדים."
  • "האהבה יכולה להפוך אז למתקפה אכזרית ולתחושות עוינות. רגשות החיבה נעלמים כבמטה קסם."
  • "ברמה הנפשית, תחושת החוסר ואי־השלמות גדולה אף יותר מאשר ברמה הפיזית. כל עוד אתם מזוהים עם התודעה, תחושת העצמי שלכם נובעת מן החוץ. כלומר, היא נובעת מדברים שבעצם אינם קשורים כלל למי שאתם: תפקידכם החברתי, מעמדכם, הופעתכם החיצונית, ההצלחות או הכישלונות, מערכת האמונה וכדומה. העצמי השקרי הזה – תוצר המוח, האגו – מרגיש פגיע, חסר ביטחון ומחפש תמיד דברים חדשים להזדהות איתם, כדי להרגיש שהוא קיים. אבל דבר לעולם אינו מעניק לו סיפוק שמחזיק מעמד. הפחד נותר וכן תחושות החסך והנזקקות."
  • "ולעיתים קרובות רק באמצעות הצפייה ברגשותיכם אתם יכולים להיעשות מודעים אליהם."
  • "אבל אז מגיעה נקודה בה בן הזוג שלכם מתנהג בדרכים שאינן מספקות את צורכיכם, או ליתר דיוק, את אלה של האגו שלכם."
  • "התחילו בכך שתכירו בקיומה של ההתנגדות. היו שם כאשר ההתנגדות עולה. התבוננו כיצד המוח יוצר אותה, כיצד הוא מתייג את המצב, את עצמכם, ואת האחרים. התבוננו בתהליך המחשבה המעורב בכך. חושו את אנרגיית הרגש. תוך ההתבוננות בהתנגדות, תגלו שהיא אינה משרתת כל מטרה."
  • "האם היית בוחר באומללות? ואם לא בחרת בה, כיצד היא נוצרה? מה מטרתה? מי נותן לה חיים?"
  • "כאשר תיכנעו למה שיש ותהפכו נוכחים לחלוטין, לעבר לא יהיה עוד כוח. שוב לא תזדקקו לו. הנוכחות היא המפתח. הרגע הזה הוא המפתח."
  • "אכן, זהו הדבר שאנחנו מדברים עליו. ליתר דיוק, הם לא מצאו את אלוהים באמצעות סבל, כי הסבל מעיד על התנגדות. הם מצאו את אלוהים באמצעות כניעה, וקבלה מוחלטת של מה שיש, מצב שנכפה עליהם בשל הסבל העמוק שלהם. הם כנראה הבינו ברמה מסוימת שהכאב שלהם נוצר על ידם."
  • "המילה בחירה מעידה על מודעות – דרגה גבוהה של מודעות. בלעדיה, אין לכם בחירה."
  • "אינכם יכולים לסלוח באמת לעצמכם או לאחרים כל עוד אתם שואבים את תחושת העצמי שלכם מן העבר. רק באמצעות התחברות לכוח של הרגע הזה, שהוא הכוח שלכם, תוכלו להיות סליחה אמיתית. העבר הופך חסר כוח, ואתם מבינים באופן עמוק ביותר שאין דבר שעשיתם אי־פעם או שנעשה לכם שיכול באמת לגעת אפילו במעט במהות הקורנת של מי שאתם. מושג הסליחה נעשה אז מיותר."
  • "כמו בכל השערים האחרים, הטבע האמיתי הזוהר שלכם נשאר, אבל לא האישיות. בכל מקרה, הדבר האמיתי ובעל הערך הממשי באישיות הוא הטבע האמיתי הבוהק דרכה. טבע זה אינו אובד לעולם. דבר בעל ערך, דבר אמיתי, אינו אובד לעולם. ההתקרבות למוות והמוות עצמו, התמוססות הצורה הפיזית, הם תמיד הזדמנות נפלאה להתעוררות רוחנית. במרבית המקרים הזדמנות זו מוחמצת באופן טרגי, כיוון שאנחנו חיים בתרבות בעלת בורות כמעט מוחלטת לגבי המוות, כפי שהיא מגלה בורות כמעט לגבי כל דבר חשוב באמת. כל שער הוא שער המוות, מות העצמי השקרי. כאשר עוברים דרכו, מפסיקים לשאוב את הזהות מהצורה הנפשית, שנוצרה על־ידי הראש. אז מבינים שהמוות הוא אשליה, בדיוק כמו שההזדהות עם הצורה הייתה אשליה. המוות הוא יותר מסוף האשליה. המוות כואב רק כל עוד נאחזים באשליה."
  • "אם אתם מעוניינים באמת להכיר את המוח שלכם, הגוף יספק לכם תמיד שיקוף נאמן."
  • "אמצו לעצמכם הרגל לשאול את עצמכם: מה קורה בתוכי ברגע הזה? שאלה זו תכוון אתכם לכיוון הנכון. אבל אל תנתחו, פשוט צפו. מקדו את תשומת לבכם פנימה. חושו את האנרגיה של הרגש. אם אין רגש, הפנו את תשומת הלב שלכם עמוק יותר, לשדה האנרגיה הפנימי של גופכם. זהו השער אל ההוויה."

קישורים חיצוניים[עריכה]