כך להישאר לעולם

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

כך להישאר לעולם הוא ספר מאת יונה אלון שיצא לאור ב־2018.


  • "הדרמה של החיים האישיים של אדם אחד."
  • "גיל הבינה יודע להעריך את חשיבותן. רק כשאין לך זמן אתה יודע: מאחר שאתה ממהר, עליך ללכת לאט."
  • "אכול ושתה כי מחר נמות. ובלבך פנימה חלום סמוי: אולי אפשר לשתול בתוך הרגע את הנצח."
  • "אני רוצה להמשיך כמה שאוכל, ולא להיות מוגדר. תמיד להיות מופתע ממראה עיני."
  • "כיום אני סבור שאמנות החיים היא לדעת לתחם בין האמת לצביעות, מתי להשתמש נכון בכל אחת מהן."
  • עבודה מאוזנת עם המנוחה. השינה עם הערוּת, המתח עם ההרפיה. כל דקה ודקה מחושבת. וסדר יומי קבוע, ללא הפתעות רבות: ארוחות בזמנים קבועים, תרופות בזמנים מדויקים. זה סוד הבריאות: לתת לגוף את שלו, לנפש את שלה."
  • "כל אדם זקוק לעיר מקלט. אחד מוצא מקלט בבית הוריו, אחד על אי בודד, ואני מוצא מקלט כאן, בגלריה המבודדת במרומי אולם הקריאה הכללי שבספרייה הלאומית."
  • "כשאני פוקח את עיני בבוקר אני תינוק בן יומו, נולד אל העולם שנולד עתה, ואני מתחיל לחפש. בדרך לספרייה אני סטודנט עם הסטודנטים הפוסעים לאורך גג הבטון בין בנייני הקמפוס. בספרייה אני אדם חסר גיל כעַין משקיפה על העולם. בערב בתיאטרון או בקונצרט אני זקן בין זקנים."
  • "לתוך הסדר המושלם פולשים חלומות שאין יודע מהיכן באו. הסדר המופרז ושליטת השכל חייבים כנראה לתת מקום ליצרים החבויים. ובאין מקום הם מתפרצים בחושך בשביל למצוא להם מוצא."
  • "מי היה יכול להעלות בדעתו שבגילי עוד אלמד ללכת. אני מסגל לעצמי את ההליכה הנכונה שהנעל מלמדת אותי. אם אתמיד, אולי אגיע למרחקים שטרם הכרתי."
  • "והגוף מצטנף, והראש מורכן אל השולחן, והכול מוקף ביום הקר הזה בחוץ, אבל בפנים החום עוטף אותך, מלטף אותך, חודר לגוף ואחר כך לנפש. מתי אי־פעם לוטפתי כך? כך להישאר לעולם."
  • "כמו המוזיקה לבטהובן, כך הספרות לקפקא היא סוד חייו, מהות קיומו. לכן הוויטמינים שבטהובן נותן לי חיוניים כל כך. לכן אני מפסיק לחשוב ויוצא מחוזק לדרך היום. המחשבה, אם בכלל, תבקר אותי אחר כך, מתוגברת בכוחות חדשים."
  • "כשכתבתי את המילים הראשונות במחברת הראשונה, האם יכולתי לשער לאין זה יגיע? התחלתי טיפות־טיפות. בכל פעם כמה שורות. זה היה לפני עשר שנים. בכל פעם כתבתי את עצמי. ולא ידעתי מה ילד יום. אט־אט זרמה הכתיבה יותר, הייתה קלה יותר, ולבסוף החלה לזרום מהראש אל הנייר כמעט מעצמה."
  • "זהו הרגע המאושר בעולם. באתי לאולם הקריאה, היה מאוחר, וראשית חוכמה זמן לאכול. אם אין קמח אין תורה. אחר כך להיכנס לעובי הקורה; לחשוב."
  • "הרפתקאותי הסוערות הן מול מסך הטלוויזיה. אולי אלה חיים סטריליים; ובכל זאת חיים הם חיים ותוכן משתכן בכל צורת חיים. ההרפתקה נמצאת גם במרכול, או בדרך מהמטבח אל הכורסה."
  • "זקנה, חסרונות: הגוף; זיכרון נחלש; קושי בהיזכרות; שמות אנשים, מקומות, תאריכים נשכחים או נשלפים בקושי. יתרונות: מי שטרח לצבור ידע, יש לו ניסיון חיים רב, המקנה לו יכולת הסתכלות על כל נושא מצדדים שונים. ובכך ראייתו את החיים מקיפה יותר."
  • "הבוקר קמתי צמא למגע. אולי עם זיכרון השיר הקצר שכתבתי אתמול. כולי הייתי ידיים ממששות ועיניים מתבוננות. הנער שלא הייתי מעולם, הילד מנותק המגע, נולד מחדש, לגעת בכל היקום."
  • "כולם זורמים בעולם אל ים המוות. איש־איש ותחבולות ההתחמקות שלו. אחד אוסף כסף כדי לשרוד, השני אוסף רכוש. אחר אוסף מילים, וזולתו אוסף מנגינות שישאירו את נשמתו."
  • "האם לא זוהי מהות האושר? תמיד יש לך מטרה, תמיד יש לך מה לעשות, ובידך השליטה על בחירת סדר הדברים ועדיפותם. עכשיו אני יושב לכתוב, רגוע ומפויס."
  • "גם אם אדם אינו עושה דבר מלבד קיום פסיבי ופעולות של שגרה – עצם קיומו, בתנאי שחושיו ושכלו עמו – פירושו צבירת ניסיון חיים והתגברות כושר ההתנגדות למוות."

נאמר עליו[עריכה]

  • "מתוך הכמו־יומן, שיש בו עונות אך לא תאריכים, צומח חיבור חד־פעמי, שכולו מבע נאמן לכוחה של הרוח האנושית." ~ תלמה אדמון (מקור)
  • "אלון כותב על הנוף הירושלמי, על הספרייה כסוג של חממה אימהית, על סבל הכשלים היומיומיים והנסיעה באוטובוס, על סופרים ומשוררים ומהות הכתיבה ואפיוני המוזיקאים הגדולים... הסגנון נדיר בצלילותו, במוזיקליות הדומיננטית המתבטאת בניגון הטבעי של המשפטים, בפשטות רבת המעוף, ובצירוף של מעלה ומטה, של חוויות עילאיות וזעירויות החיים." ~ רבקה שאול בן-צבי