כתבים אוטוביוגרפיים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"ההשכלה בפרהסיה."

כתבים אוטוביוגרפיים הוא ספר מאת משה לייב ליליינבלום (1843 - 1910), המתאר את דרכו של המחבר מאדיקות דתית אל תפיסת עולם חילונית וממנה אל השקפה לאומית. הספר יצא לאור בהוצאה מחודשת ב־1970.


  • "לא נתנו לי להתענג על ימי הילדות הנעימים. לא חיזקו את כוחותיי על ידי הדרור ומשחקי הילדים."
  • "מנעו ממני כל ידיעה וכל עניין שאינו נכנס בכלל לימוד התורה."
  • "כל לימודיי היו עניינים שהטילו אחרים עליי ולא שבחרתי אני בהם בחפץ לב."
  • "אני לא הסכמתי לעצת אבי ובתחנונים גדולים ביקשתי ממנו שלא יעשה אותי לחתן."
  • "אבי נתן לי אישה – וכי אפשר הוא שיבחר אדם בעד אדם אחר דבר שטעמו ויפיפותו מסור ללב?"
  • "מורה ומנהל לא היה לי בדרך דרישתי את ההשכלה. אנוכי הייתי הראשון בעיר שדרשתי ההשכלה בפרהסיה, מבלי שים לב לדברי פראים."
  • "החילותי לכתוב בשפת עבר צחה על כל קלקלות בני עירי ועל כל דבר הבל שהתרגש לבוא אליה, ועל כל המאמרים חתמתי שמי, ובני עירי הוסיפו כפעם בפעם לשיח ולדבר בי, להרגיזני ולהפחידני ואנוכי לא שמתי לב אליהם."
  • "צריך הוא שיבחר בדבר המסכים יותר עם נטייתו, עם טבעו ועם התועלת שהוא חפץ להוציא ממעשהו."
  • "תחת הימים שאין חפץ בהם, באו לי ימים אחרים טובים מהם, ימים שאין בהם דקדוקי עניות וחיי מחסור וכפן [רעב], ימים שאין בהם לא ריש ולא עושר, לא דאגות יום יום ולא פיזור הנפש."
  • "שונא גמור אנוכי מעשי כפייה ואונס, וכל השבחה בחיי המין האנושי צריכה לבוא רק על ידי אבולוציון היסטורי."

ראו גם[עריכה]