לאו שה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לָאוֹ שֶׁה (בסינית: 老舍 ;‏ 3 בפברואר 1899 - 4 באוקטובר 1966), סופר ומחזאי סיני.

מתוך יצירותיו[עריכה]

ארבעה דורות תחת גג אחד[עריכה]

  • "הבדידות היא בית כלא."
  • "כאשר הלב חם, לא קר לנו."
  • "אדם מסוגל להתכחש לנפשו, עבור סיפוק חולף."
  • "העיניים הן שליחות התבונה והלב."
  • "השמים אינם מתבהרים כל עוד נשמעים הרעמים."
  • "כאשר הציפור בכלוב, פעם אחת ולתמיד, לשם מה תרצה לשיר?"
  • "כאשר אנו עומדים לפני נמר, זה חסר תועלת לחשוב הרבה. צריך לבחור בין להיאבק לבין להימלט."
  • "פרח אינו יפה אלא על השיח."
  • "לפעמים השתיקה היא צורה של התנגדות."
  • "החלשים אוהבים לצוד נמרים מתים."
  • "לבה של אם כמוהו כמדחום של רגשות ילדיה."

ילד שנפל מן השמים[עריכה]

  • "ללא אוושת עלי עץ הערבה, כיצד נכיר את יופיה של הרוח?"
  • "המציאות נמדדת בהתנסות מעשית, וגורמת לאדם להיות חסר רחמים."
  • "לפעמים מתוך ייאוש פורצת תקווה."
  • "הקנאה והלגלוג הם בני ברית טבעיים."

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לאו שה