ליאת רון

ליאת רון (נולדה ב־1968) היא עיתונאית ישראלית.

"במשוואה של הפסד ורווח, ההפסד האישי שלי ושל אנשי חבל ימית, שעברו בעקבות הפינוי פגיעות נפשיות עמוקות, טרגדיות ואסונות, ההפסד הזה היה כדאי. אם בעקבות הפינוי של חבל הארץ היפיפה הזה, עם הים הכי צלול, החול הכי מלטף והפירות הכי טעימים, זכינו לשלושה עשורים של שקט כמעט מוחלט בגבול הדרומי עם מצרים, שבזכותו חיילים לא נהרגו שם ומאמהות נחסך השכול, אז היה שווה. באמת. גם אם השלום קר. קפוא אפילו. וגם אם מדי פעם נופל גראד על אילת. מהם גראד או שניים, מול מלחמות עקובות מדם."
"אף פעם לא חלמתי להיות דוגמנית, כי במקום הנידח שבו גרתי (פתחת רפיח בסיני) לא ידעו שיש חיה כזאת. כשהגעתי לתל אביב מלצרתי קצת, וכשמישהי אמרה שבדוגמנות מרוויחים יותר, החלטתי לנסות. לקחתי קורס שעלה הרבה כסף שלא היה לי, השתתפתי בתצוגות קטנות עם דוגמניות דרג ג', ורציתי לעבוד יותר ולהרוויח הרבה. ידעתי שהשתתפות בתחרות מלכת היופי, הריאליטי של אז, תפתח לפניי את השוק, ואיך שהוא נבחרתי להיות בין עשרים המועמדות הסופיות שתמונותיהן התפרסמו שוב ושוב ב'לאשה'. ימית נוי לקחה את הכתר, ואני את המקום הראשון מהסוף, אבל פתחתי בשבע שנות קריירה אינטנסיביות, מתוכן שנה של התנסות בחו"ל."
"חברי הכנסת צריכים להרוויח והרבה. לפחות כמו שופטים בישראל, אם לא יותר. אנחנו רוצים למשוך לפוליטיקה אנשים איכותיים, שמרוויחים בשוק הפרטי הרבה כסף, אבל מצפים מהם שיעשו את העבודה השחורה בשביל כולנו כמעט בחינם. כן, גם הרכב על חשבון המדינה ושאר ההטבות לא הופכות את התלוש שלהם למאוד אטרקטיבי."
"אחרי התלבטויות עמוקות החלטתי שאני רוצה להיות חרדי. למרות שהברוך ההוא עשני אישה ומתבקש שאבקש להיות חרדית, בחרתי באופציה הגברית המפתה, כי נראה לי שחרדים עושים יותר חיים."