לימסול (ספר)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

לימסול הוא ספר מאת ישי שריד על חייו של חוקר שב"כ. הספר יצא לאור ב־2009.


  • "אני צריך להתגעגע למקום שאף פעם לא היכרתי."
  • "הם לא עובדים עם שכל, אנחנו לא עובדים עם שכל, שני שבטים של גורילות שמכים אחד בשני."
  • "הוא ילד טוב, חשבתי, ילד סקרן וחכם. לא דיברתי אתו ולא שמעתי אותו ולא הקדשתי לו תשומת לב."
  • "'אני מתגעגע אליך' היה אומר בילדותיות בטלפון, ולא הבנתי שמישהו יכול באמת לאהוב אותי ככה. עד שהפסיק."
  • "בשנה שעברה, כשאבא שלך היה פה, הוא פיתח דעה אחרת לגמרי על היחסים בין ערבים ליהודים."
  • "כשהגעת לעבוד פה, הייתה לך על האוטו המדבקה עם העננים הלבנים בשמים הכחולים ומלאכי מרום מרחפים ביניהם. כל בוקר הייתי בודק במגרש החנייה אם כבר הורדת אותה. תאמין לי, כשראיתי בוקר אחד את המדבקה מקולפת הצטערתי נורא בשבילך."

נאמר עליו[עריכה]

  • "דמותו של חוקר השב"כ מעניינת יותר באותם רגעים ששריד מצליח להמחיש את ערלות הלב שלו שצומחת על קרקע ליברלית ונאורה, את השעטנז שיש באישיותו בין התבהמות, נימוס ומוסריות." ~ אריק גלסנר
  • "הוא עוסק – באורח האופייני לספרי בלש טובים באמת – בשאלת היחסים בין הגבר לאביו: האב שהיה לו, האב שהוא מאמץ, והאב שהוא רוצה להיות." ~ טל ניב