לירן נוטיק

לירן נוטיק הוא שחקן וזמר ישראלי.

"תוך כדי העבודה העמוסה ב'היי סקול מיוזיקל', השעות הארוכות והלחץ בזמנים, מצאתי לעצמי 'מקום אישי', שזה למעשה הבלוג הזה. אני תמיד הולך אליו כאשר מתעורר בי הצורך לעשות הפסקה לרגע קל, ופשוט לשתף את עצמי ואתכם במחשבות. כך אני פשוט נרגע, מגיע אל השקט ומוציא באותה הזדמנות את כל מה ששמרתי בבטן."
"אני חייב הרבה מההצלחה להורים שלי. כשהורים שלך אומרים לך שהם מאמינים בך אז הכול אפשרי. בכל הרגעים הקשים, בהם הייתי צריך לשאול את עצמי מי אני ולאן אני הולך, הם היו שם ותמכו בי, עודדו אותי להמשיך בכיוון שלי. רגע אחד שאני זוכר במיוחד הוא דווקא כשהייתי זמר ליווי של דני רובס, על במה קטנה מול 150 איש. בשורה הראשונה ישבו ההורים שלי, וכששרתי שורה מסוימת, ראיתי פתאום את החיוך פושט על הפנים שלהם. זה גרם לי להבין למה אני יכול לגרום... באותו רגע נפל לי האסימון: איך זה שמה שאני עצמי באמת אוהב לעשות יכול לעשות אנשים אחרים מאושרים. זה נשמע בנאלי, אבל לקח לי זמן להבין את זה."
"קראתי את הספר 'הסוד', של רונדה בירן, וממנו הגעתי למסקנה שאם אני רוצה להצליח בתחום הזה, יש שתי מילים שאסור לי בכלל להגיד: 'קשה' ו'שונא'. בלעדיהן החיים הרבה יותר קלים... אבל אני מבין את השאלה. הצד הכלכלי הוא לא משהו שאני אוהב לדבר עליו, אבל אני גם לא מתבייש בו. זו המציאות: אין לי ספונסר, אין לי חברת תקליטים, אין לי ירושה. ההורים שלי תמיד עזרו לי בתמיכה רגשית ומנטלית, אבל על האלבום, הקליפים, הקידום, יחסי הציבור, שילמתי בכוחות עצמי. אחרי 'היי סקול מיוזיקל', עם כל ההצלחה המסחררת שהייתה להצגה בארץ, הייתי צריך, בסופו של דבר, למצוא עבודה. עבדתי בתור מאבטח. אחרי זה עבדתי כמדריך וכדייל קרקע בשדה התעופה. עבדתי בלילות, כדי שאוכל ללכת לאודישנים בימים. אלו רגעים שלא הייתי הכי מאושר בהם, אבל למדתי מזה איך להפיק את המקסימום מהכסף ומהזמן שלי, איך להישאר עם רגליים על הקרקע, ולהמשיך להחזיק במטרה... אני כותב אותה לעצמי על דף כל לילה וקורא אותה כל בוקר, כדי לא לשכוח. לפעמים זה קשה – אופס, הנה, אמרתי קשה."