לדלג לתוכן

מאדס מיקלסן

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
מאדס מיקלסן, 2013

מאדס מיקלסן (בדנית: Mads Mikkelsen, נולד ב־22 בנובמבר 1965) הוא שחקן דני.


  • "כמו כל שחקן, אני מעדיף לשחק תפקיד ראשי. באופן כללי, מתקיים תהליך שהוא מרומם כדמות ראשית. הסרט משרת אותך, הוא בא אליך, הוא משרת את הסיפור שלך יותר מאשר הדמות משרתת את הסרט. המצלמה באה אליך כשאתה בעמדה הזאת. זה לא המקרה כשאתה נמצא בתפקיד משני. אתה שם כדי לדחוף את העלילה, כדי לעזור לדמויות הראשיות, אבל גם עם הדמויות המשניות אני מביא את עצמי כמה שיותר. אני מבין שהוליווד רואה אותי באור מסוים. אני בסדר עם זה. אני באופן כללי די בסדר עם העולם, אין לי טענות."
  • "כשעובדים על הסרטים נמצאים בתוך מין ערפל. אתה עושה את העבודה שלך ומנסה ליישם את החזון של הבמאי."
  • "מגזין רכילות הכריז עליי בתור 'סמל מין', ומאז זה דבק בי. זה לא משהו שאני חושב עליו, או מתאמץ להיות כזה, אבל עדיף להיות סמל מין בינלאומי, מאשר 'האיש הכי מכוער בעולם'. אני בהחלט לא יכול להתלונן על כך."
  • "למעריצים של מארוול יש את חומר הגלם להסתמך עליו, יש להם את הקומיקס שזה התנ"ך שלהם, אז הציפייה שלהם והאכזבה שלהם קשורים לזה באופן ישיר. הם מיד חושבים איך הקומיקס תורגם למסך. למעריצים של 'מלחמת הכוכבים' יש פשוט את האהבה הגדולה לעולם שג'ורג' לוקאס יצר, אבל אין להם מושג מה עומד לקרות, לאן דברים יכולים ללכת. אז הציפייה שלהם היא פשוט להמשיך ולאהוב את מה שקורה ושדברים יתחברו בצורה הגיונית למה שהעולם הזה הביא עימו עד עכשיו."
  • "עדיין אפשר למצוא את הנבלים שהם פשוט רעים, אלה שצוחקים צחוק פרוע כשהם יורים, אבל אני חושב שאנשים למדו את הלקח, והם מבינים כעת שיותר מעניין ליצור דמויות תלת ממדיות, שנבל צריך יותר מאשר מבט מפחיד. זה הכיוון של הכותבים והבמאים כיום. הכותבים צריכים להיכנס לנעליו של הנבל שחושב שהוא בעצם עושה את הדבר הנכון, זה המפתח."
  • "ההופעה ב'קזינו רויאל' בהחלט פתחה לי דלתות, העבודה בסרט הזה הייתה חוויה נהדרת, מאוד אהבתי אותה. חיי אמנם לא השתנו, אבל קיבלתי אחרי 'קזינו רויאל' הרבה יותר הצעות, וזה נחמד שיש פתאום יותר אפשרויות ויותר סיכויים שאני אקבל דברים מעניינים. העובדה שאתה מסתובב מסביב לעולם, מצלם סרטים בשפות זרות, זה משהו שמשנה אותך ומלמד אותך דברים מסוימים."
  • "אף פעם לא חשבתי להשתקע באמריקה. המשפחה שלי חיה בדנמרק, והחיים והחברים של הילדים נמצאים שם. אני מניח שיכולנו לעבור לאמריקה, אבל במילא רוב הסרטים לא מצטלמים בלוס אנג'לס, אלא במקומות אחרים. לוס אנג'לס היא מקום שקשה מאוד לחיות בו, אם אתה לא עובד בה."