לדלג לתוכן

מאור עיניים (צ'רנוביל)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

מאור עיניים הוא ספר מאת רבי מנחם נחום מבכירי תלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, ומממשיכי דרכם המקורי; מגיד מישרים וראש בית חצר צ'רנוביל. הספר הודפס לראשונה בדפוס סלאוויטא בשנת תקנ"ח (1798) ונחשב לאחד מספרי היסוד של תנועת החסידות.

מתוך הספר[עריכה]

בראשית

  • "מי שזוכה שגם בזמן הזה לבבו בחינת מקדש פרטי, נחשב אצלו בנין הבית לפי חלקו." [בראשית]
  • "חכמה הוא חומר הראשון של כל האותיות." [בראשית]
  • "כל התורה כלולה בנקודה אחד וכו' שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע." [בראשית]
  • "יש שלא זכה לדעת אפי' בי”ג שנה." [פ' בראשית]
  • "מצוה ללמוד אף שלא לשמה." [לך]
  • "לכך נקרא המצוה מצוה, על שם הדביקות שמדבק האדם חלק האלקי השוכן בקרבו אל הכלל אין סוף." [וירא]
  • "כמו שהאדם הוא, כך הוא רואה." [וירא]
  • "מצות הכנסת אורחים וכו' לקרב בנ”א זולתו ע”י התורה שבהשגתו." [תולדות]
  • "האמונה אין לה שיעור." [תולדות]
  • "ע”י שהאמינו במשה שהוא עבדו עבד ה', היו דבריו נשמעים להם ובאו להאמנת ה'." [ויצא]
  • "העוה”ז שיש בו חיות עליון ניתן לישראל לבדן כי היא ממש עולם הבא." [ויצא]
  • "ע”י לימודינו התורה בדרך נסתר נעשה נס נסתר וע”י נגלה נעשה נס נגלה." [מקץ]
  • "לולי היה חג המצות בכל שנה לא היה באפשרי לאדם להתחזק בהשם." [מקץ, ועי' פ' דברים]

שמות

  • זהו נקרא אריכות ימים, שהשכליים עליונים מתרחבים. [שמות]
  • בא הדעת להבחין בהדעת. [וארא]
  • אע”פ שאינו רואה שום דבר ואינו יודע לכווין כוונות וכו' נעשו יחודים למעלה. [בשלח]
  • מבחר כל הנבראים הם האנושים, ומבחר כל האנושים הם אנחנו בני ישראל, וכבוד ה' הוא נתלבש בתוכינו והוא נקרא שכינה - ויקהל

ויקרא

  • הלומד התורה הוא רואה לפניו אותיות, ואחז מתבונן ונפתחין לו פתחי חכמה. [צו]
  • ההרהור לבד מספיק לו שיקרא צדיק. [אמור]
  • מי שיש לו דעת בקטנות, אפי' הוא בן ע' שנה, נקרא קטן. [פ' אמור]
  • אינו שונא את עצמו אף ששונא הרע שבקרבו, כך גם כן על חבירו. [אמור]

במדבר

  • כל הדברים שבעולם וכו' הם רק משל להבין מהם הנמשל שהיא בחי' אלקות שבדבר ההוא. [פנחס]
  • עיקר המזון שהאדם ניזון ממנו ומוסיף לו כח, הוא הניצוץ הק' שבמאכל ההוא שהוא הטעם הטוב. [מטות]
  • עיקר מצות הצדקה הוא שיהא במדות רחמנות אף למי שאינו ראוי לפי הנראה. [מטות]
  • חמדת הממון הוא בדורות הללו עיקר סבת כל תאוות שבעולם, כי על ידי הממון יוכל לקנות כל התאוות. [מטות]

דברים

  • במקום שמחה אין דינין. [דברים]
  • אלולי שבת לא היו ישראל יכולין להיות בין העמים אפי' זמן מועט. [דברים]

ליקוטים

  • השגת דביקות ית”ש נקרא בלשון טעימה וכו' כי הטעם אינו מושג אלא בהרגש.
  • כל דבר שאין לו תחלה אין לו תכלה וכו' ישראל חלק קדושתו הוא דבר שאין לו סוף ותחלה ותכלה.
  • נשמות שנפלו בעמקי הקליפות וכו' כשעושין הטובה מתעלה הניצוץ ונדבק בקדושה ויוצא ממנו.
  • בהרהור תשובה נעשה צדיק ממש ברגע ההרהור.
  • כאשר האדם טרוד במחשבתו מאוד, אף אם יעשו בפניו איזו מעשה, לא ידעם ולא יבינם.
  • הרואה בכל דבר כבוד הבוב”ה ומי בראם והיווה אותם, מקיים שויתי ה' לנגדי תמיד.
  • בנ”י המה אנשי חיל שלוחים ללחום מלחמת ה' ולהרבות כבודו ולגדלו.
  • הכל נעשה ע”י אותיות והכל נברא ע”י אותיות.
  • כשמתחברים למטה ומתקרבים איזו קיבוץ כשירים וכו' כדרך הניצוצים של מטה מתקרבים כן גורמים בשרשם למעלה.
  • כשמשכיל איזה דבר בחכמתו, הבינה שבאדם מתעורר תיכף וקיימא לשאלה וכו' עד שמבין דבר מתוך דבר, ונולד הדעת.
  • בתורה יש בה ג”כ חומר וצורה, האותיות אשר הם כתובים הם החומר, והחיות הם השכל והפנימיות.
  • אי אפשר להשיג הקב”ה עניינו ומהותו כי אם מצד נמצאיו וכו' וכי אם מציאתו ולא מהותו.
  • תמיד יש מעלה שאינה מושגת.
  • אין לך כל בריה שאין בו חיות האותיות, ולכן בכ”א יש שיחת עופות וציפצופים ושיחת דקלים.
  • אצל הקב”ה היה והווה ויהיה הכל אחד, ר”ל העתיד אצלו כבר היה.
  • ענין נוצר חסד הוא כשמלמדין תורה לאחרים.
  • בירור המדות הוא ע”י שיודע ומבין כל דבר וחוקר מה הוא דבר זה, ומאין שרשה.
  • דבר שאין לו סוף אין לו התחלה.
  • המון עם שסוברים שהתכלית הוא אשר לא ידע מאומה וכו', אלא הכוונה שישיג דבר שמפני בהירתו אי אפשר לעמוד עליו.
  • אלולי החושך לא היה ניכר תענוג האור כלל, ועל ידי החושך מבינים תענוג האור וטיבו.
  • בהתמעט האמונה בודאי יתמעטו כל המדות טובות.
  • כפי הפגמו כן הוא הקושיות שלו וכו', עשה העבירה בתחבולות ובמרמה גדולה, כן הקושיא יהיה המצאה גדולה.

ישמח לב

  • כל העבירות שעושה ח”ו במזיד בא מן הכעס. [ברכות]
  • אדם כועס בעסקי פרנסתו עם בנ”א, אזי הממון שמרויח עי”ז הוא תשמישי ע”ז. [ברכות]
  • כמו שהוא בעצמו כך השחוק שלו. [ברכות]
  • האדם הוא כמו מראה, כמו שמראה בעצמו כך מתראה למעלה. [ברכות]
  • כל מה שמחדשים גם היום, הוא דבר שכבר אמרו. [שבת]
  • כשלומדים דברי שום תנא וחכם מדברי הקדמונים וכו' זה בחינת השתטחות על קברי הצדיקים. [שבת]
  • אם מתנהג ע”פ התורה וכו' אזי הוא עוסק בתורה תמיד, אפי' בשעה שעוסק בסחורה. [שבת]
  • המסתכל בתורה, כמו שהוא באותו העת, כך הוא רואה בהתורה. [שבת]
  • כשרואה שלבו נמשך מאוד אחר איזה מצוה יותר משאר, ידע שבשביל זה נתגלגל. [פסחים]
  • כל העולם עם כל בחינותיו הם הכל משל שמהם יבא האדם אל הנמשל, עבודת השם. [יומא]
  • יש לו שכר פסיעות עבור מה שמרחוק ה' נראו לו והולך ומתקרב אצלו. [סוטה]
  • מי שיש לו מעט חסר לו מעט, ומי שיש לו הרבה חסר לו הרבה. [אבות]
  • בור הוא נקרא אף מי שהוא למדן וכו' ועם הארץ אפשר לו להיות ירא חטא אך אינו יודע הנהגותיה. [אבות]

על הספר[עריכה]

  • רבי נחום העיד, שמה שכתוב בספר זהו החלק שהוא זכה "שהשכינה דיבר מתוך גרונו" ולכן הסכים להדפיסו.
  • בספר מוזכרות כשלושים אימרות ששמע מפי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, אותם ציטט באמרו, "שמעתי ממורי".
  • הרה"ק רבי מרדכי מלכוביץ אמר; "הספר הקדוש מאור עינים חשוב לי יותר מאישון עיני".
  • הספר היו חסידים מכניסים בתיק הטלית והתפילין, כסגולה לשמירה והצלחה, ולמדו בו כל יום.

קישורים חיצוניים[עריכה]