לדלג לתוכן

מגילת העצמאות

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

מגילת העצמאות היא מסמך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ביום היווסדה, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948.

מתוך המגילה

[עריכה]
  • "הַכָּרָה זוֹ שֶׁל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת בִּזְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָקִים אֶת מְדִינָתוֹ אֵינָהּ נִתֶּנֶת לַהַפְקָעָה. זוֹהִי זְכוּתוֹ הַטִּבְעִית שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי לִהְיוֹת כְּכָל עַם וְעַם עוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ בִּמְדִינָתוֹ הָרִבּוֹנִית."
  • "מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ."
  • "תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל."
  • "תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין."
  • "תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת."
  • "מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מוּכָנָה לִתְרֹם חֶלְקָהּ בְּמַאֲמָץ מְשֻׁתָּף לְקִדְמַת הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן כֻּלּוֹ."

נאמר עליה

[עריכה]
  • "הכרזת העצמאות משמשת את החברה הישראלית כמכשיר מגבש זהות. גם אם יש פרשנויות שונות להכרזה, המסמך עצמו מהווה דגל משותף." ~ ידידיה צבי שטרן
  • "הדברים שהוצהרו בהכרזת העצמאות – ובפרט בדבר השתתת המדינה 'על יסודות החירות' והבטחת חופש המצפון – פירושם, כי ישראל היא מדינה השוחרת חופש... במידה שהיא 'מבטאה את חזון העם ואת האני מאמין שלו', מחובתנו לשים את לבנו לדברים שהוצהרו בה, בשעה שאנו באים לפרש ולתת מובן לחוקי המדינה." ~ שמעון אגרנט, 1953, פסק דין בבית המשפט העליון בנוגע לחופש הביטוי
  • "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו, ובהיותו בן חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל." ~ חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, 1993
  • "בן-גוריון נטל על עצמו את הניסוח הסופי. הוא קיצר כרבע מהטקסט של שרת, סילק את הביטוי 'והואיל', שבו בחר שרת לפתוח כל פסקה, ביטוי שהקנה להכרזה נופך של חוזה מסחרי, והשינוי החשוב ביותר שעשה היה הוספת הטיעון המשפטי, המתבסס על הזכות ההיסטורית והטבעית של העם על ארצו. לטובת הטיעון סילף בן-גוריון את המיתוס היהודי הבסיסי, שלפיו העם היהודי נוצר מכוח הברית עם אברהם ומכוח מעמד הר סיני, שני אירועים שהתרחשו מחוץ לגבולות הארץ. בן-גוריון כתב 'בארץ ישראל קם העם היהודי', כדי לבסס את הטיעון שלכל עם מגיעה הארץ שבה נולד." ~ משה גורלי

קישורים חיצוניים

[עריכה]