לדלג לתוכן

מהר"ל מפראג

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קברו של המהר"ל בבית קברות בעיר פראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (1520‏ בערך - 1609), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה") היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה (ביהדות מתחילת תקופת האחרונים).

האדם[עריכה]

  • "אי אפשר שלא יהיו לאדם פעולות אשר הם מתייחסים אל נפשו האלוהית". (תפארת ישראל א)
  • "אל האדם שנפשו אלוהית-שכלית ראוי לו פעולות מיוחדות והם פעולות המצוות שבתורה" (שם)

ארץ ישראל[עריכה]

  • "לארץ ישראל יש סגולת האמצעי. כי יש ארץ מסוגל לדבר זה, ויש ארץ מסוגל לדבר אחר, כאשר הדברים הם מחולקים. אבל ארץ ישראל יש בו הכל, וזהו מסגולת האמצעי". ~ ספר באר הגולה באר השישי פרק יג
  • "נקרא ארץ ישראל 'ארץ החיים', לפי שארץ הוא באמצע בין הקצוות. וכל דבר שהוא קצה, הוא הולך אל הקצה, אשר בקצה דבק ההעדר, ואילו ארץ ישראל שאינו נוטה אל הקצה, הוא ארץ החיים" ~ ספר באר הגולה באר השישי פרק יג.
  • "כל ההולך לארץ ישראל נקרא 'עולה', וזה מפני כי ארץ ישראל הוא באמצע, ואינו נוטה אל הקצה אשר יש בו ההעדר, ונקרא 'יורד', כמו שנקרא האבדון 'שאול', ויש בשאול ירידה. אבל ארץ ישראל שהוא ארץ החיים, לא נאמר בו רק עליה". ~ ספר באר הגולה באר השישי פרק יג.

איזון[עריכה]

  • "כאשר בחר הקדוש ברוך הוא, בחר בארץ ישראל, שהוא באמצע העולם, ובחר אחר כך במקדש שהוא באמצע ארץ ישראל. ודבר זה מפני שכל דבר שהוא נוטה מן האמצע, אינו ראוי לקדושה" ~ ספר תפארת ישראל פרק ע
  • "המועדים הם בחדש ניסן ובחדש תשרי, וזה כי שני אלו הזמנים שהם חדש ניסן ותשרי הוא זמן ממוצע זמן שוה שהרי היום והלילה שוים הקרירות והחמימות בשוה ואין זמן הזה יוצא לשום קצה מן הקצוות, ובשביל שאין הזמן יוצא לשום קצה ראוי שיהיה מוכן לקבלת הקדושה ביותר, אבל זמן אשר הוא יוצא לקצה מן הקצוות אינו מיוחד לקדושה האלהית אבל הוא מוכן להיות הפך הקדושה כמו ט' באב וי' בטבת שאלו החדשים מיוחדים להתנגד לקדושה האלהית" ~ גבורות ה' פרק מו.
  • "הצדיק שנקרא צדיק בשביל שאינו יוצא מן המיצוע רק הולך ביושר ובצדק, הפך הרשע שנוטה בכל מעשיו אל הקצה ואשר נוטה אל הקצה יש לו קצה... והפך זה הצדיק שאינו יוצא אל הקצה בכל מעשיו הוא הישר". ~ נתיבות עולם נתיב הצדק פרק א.
  • "הקו הישר הוא אחד - והיוצא מן היושר הוא הרבה. ולפיכך הצדיק מדריגתו אינו הרבוי לכך אמרו העולם נברא בשביל צדיק אחד" ~ נתיבות עולם נתיב הצדק פרק א
  • "ניסן ותשרי, כי זה הזמן הוא הזמן השוה, אינו יוצא לשום קצה. כי נקראו קצוות שיש להם קצה וסוף. אבל השוה אינו הולך אל הקצה. לכך בחודש ניסן ותשרי יש בהם לישראל המועדים והחגים, והם זמני ששון ושמחה (דברים טז, יא - טו), ומורה כי לשמחת ישראל ושלימות מעלתם לא יהיה קצה והפסק". ~ ספר נצח ישראל פרק ח
  • "בתמוז ואב, שהם בקצה החמימות, והם בקצה כאשר גבר החמימות. ומורה כי לחורבן ישראל ותגבורת האומות יהיה קצה וסוף, כי כל דבר שהוא קצה יש לו סוף, כמו שמשמע לשון 'קצה'. ואין לך נטיות קצה יותר כמו כאשר הוא בתמוז ובאב, שאז השמש בתכלית תוקפה וגבורתה. וזה הזמן הוא הפך הזמן המיוחד לישראל, שהוא הזמן אשר בו השווי. ושבעה עשר בתמוז הוא התחלת הקצה, וט' באב הוא תכלית הקצה, ולפיכך אלו שני זמנים מיוחדים אל כחות המתנגדים אל ישראל". ~ ספר נצח ישראל פרק ח
  • "תיכף כאשר האדם נוטה לקצה מן הקצוות הוא נוטה אל החטא, ולכך אמר לא תרתח ולא תחטא לא תרוי ולא תחטא". ~ נתיבות עולם נתיב הכעס פרק ב
  • "האדם נברא על ענין המיצוע והשווי, שכל דבר שיש לו השווי והמיצוע הוא נבחר והוא טוב כי הדבר שאין לו השווי והמיצוע הוא רע, וכבר התבאר כי נברא האדם בששי שהוא מספר השוה כמו שהתבאר בפרקים כמה פעמים. ולכך אמר כי האדם בפרט בבריאתו כפנקס מקופל, ואין האחד מן האיברים מתפשט ויוצא חוץ, כי אם היה מונח כמו שאדם הולך יש לאדם התפשטות דהיינו הידים והרגלים, ומאחר שהאדם נברא על דרך המיצוע והשווי ואינו יוצא אל הקצה, ולכך הוא מונח גם כן כמו שהוא נברא עליו שהוא מונח מקופל כמו פנקס ואינו מתפשט חוץ, רק הכל כמו נקודה אחת שאין לנקודה יציאה אל קצה כלל". ~נתיבות עולם נתיב הצדק פרק ג
  • "השקר הוא בלתי נמצא והוא נעדר בעצמו, והאמת הוא הפך כי אין באמת העדר רק הוא נמצא והשקר אינו נמצא, ולפיכך האמת דומה אל האמצעי שהאמצעי רחוק מן הקצה כי הקצה מפני שהוא קצה הוא קרוב אל העדר, אבל האמת שיש לו מציאות והוא נמצא דומה אל האמצע שכל אמצע רחוק מן ההעדר, והשקר דומה אל הקצה קרוב אל ההעדר כי הסוף הוא ההעדר. ולפיכך המ"ם שהוא אות האמצעי באל"ף בית"א הוא מורה על האמת והקצוות טפלים אל האמצע, והפך זה האותיות שקר שהם נוטים אל הקצה לגמרי כי הם בסוף אל"ף ביתא...". ~ דרך חיים מסכת אבות פרק ה משנה ז

פחד וחרדה[עריכה]

  • "הנפילה - אמרו הראשונים שהיראה מזה מביא לידי זה, כי אם יקח אדם לוח אחד של עץ ומניחו על הנהר לעבור על הנהר מן הקצה אל הקצה קרוב הוא אל הנפילה כאשר עובר עליו, ואם הוא מונח על הארץ לא היה נשמט רגליו ממנו. וזה בשביל כי המחשבה שמחשיב על הנפילה פועל באדם, כי השכל הוא הפועל הגמור" ~ חדושי אגדות [ספרי המהר"ל] מסכת בבא מציעא דף לג עמוד א


חופש הביטוי[עריכה]

  • "ולכך אין ראוי להרחיק שום דבר המתנגד אל דעתו, לאהבת החקירה וידיעה... אף אם הדברים הם נגד אמונתו ודתו, אין לומר אליו: אל תדבר ותסתום דברי פיך, שאם-כן לא יהיה בירור הדת. ואדרבא, דבר כמו זה אומרים תדבר ככל חפצך... כי העלם דברי המתנגד בדת, אין זה (אלא) רק בטול וחולשת הדת... כי השכל מחייב שלא יהיה מניעה מזה כלל ולסגור פיו של אדם בדבר שהוא מגיע אל הדת, רק פתשגן הדת נתונה אל הכל... וע"י זה האדם בא אל תוכן אמתת דברים ולעמוד על האמת הגמור, ואין הסגר לדברים כמו אלו. כי כל גבור שרוצה להתנגד על אחד להראות גבורתו, הוא חפץ מאוד שאותו שבא כנגדו יתגבר בכל אשר יוכל, ואז, אם ינצח [את] אותו הגבור שבא להתגבר כנגדו נראה שהמנצח גבור ביותר." (באר הגולה, ירושלים תשל"א, באר שביעי, קנ-קנא).

יופי[עריכה]

  • "היופי והפאר מתיחס אל הבלתי גשמי." ~ (חידושי אגדות חולין נ"ט)

אהבה[עריכה]

  • "אין האהבה לשנים, כי כל אהבה היא דבקות בנאהב, ואם דבק בזה אינו דבק באחר". (תפארת ישראל, הקדמה)

לימוד תורה[עריכה]

תורה[עריכה]

  • "התורה היא שלימות הכל" ~ גבורות ה' פרק מו
  • "התורה ניתנה לכל, והיא חפץ מונח, כל הרוצה לזכות בה - יזכה בה" (תפארת ישראל הקדמה)
  • "לימוד התורה לעצמו נקל מאוד, ואין צריך לחוש לשום דבר." (שם)
  • "התורה מצורפת אל השם יתברך, שנקראת תורת ה' עדות ה', וכן כולם. לומר, כי על ידי התורה קונה האדם דבקות בו יתברך". (שם)
  • "על ידי התורה קונה האדם דבקות בו יתברך...ואינו קונה רק הדבקות בצד מה, כפי המידה אשר דבק בה. אבל ע"י התורה דבק בו יתברך לגמרי בכל צד". (שם)

לימוד משנה[עריכה]

  • "המשנה היא היסוד הגדול ועמוד הברזל לכל התורה" (גור אריה, פרשת ואתחנן)

זכירת הלימוד[עריכה]

  • "ועתה אוי לנו כי נתפשנו על זה כי לומדים ההלכה על מנת שתשתכח... וכבר בעונותינו הרבים הותרה להם הדבר הזה היתר גמור עד שאין אחד מבקש דבר זה עוד. ואילו נמצאו אנשים מעטים אחד מאלף היתה הנחמה באלו מעטין, אבל שלא יהיה נמצא אחד מני אלף על דבר זה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים על שבר כבוד והוד התורה נשברתי קדרתי החזקתני שמה, וקרוב בעיני אל מה שאמרו שיושב ומסירם מלבו, ואף אם אינו כך הלא התורה צריך שמירה כמו שהוזכר כאן." (נתיב התורה ה)
  • "והנה הבחורים רכי השנים אם היה בהם גרסא דינקותא אין ספק כלל שהיו רגילים ויודעים כמה וכמה מסכתות קודם שיכנסו לחופה לישא נשים, ועתה אין להם מאומה בידם. והכל בשביל שלמודם תוס׳ דבר שהוא הוספה וכי לא היה טוב יותר שיקנה גוף התלמוד קודם, והכל בשביל שנדפסו התוספות אצל הגמרא. ואלו נדפסו פסקי הרא״ש ושאר חדושים שחברו האחרונים מנוחתם כבוד אצל הגמרא היו הכל לומדים על שטת ההלכה אף הנערים הקטנים, כי מה לנערים אל דברים אלו שדבר זה גורם לו שאינו עומד על שטת ההלכה על בוריה כי איך הגדולים והקטנים ישוו יחד בלמודם, ואם אומרים לאבי הנער שיניח ללמוד את בנו שטת ההלכה ולא ילמוד עדיין התוספות, כאלו אומרים לו שלא ילמוד כלל כי אין האב חפץ רק בשם." (שם)

לימוד חכמת הטבע[עריכה]

  • "אבל דברי חכמה אינו אסור כי החכמה הזאת היא כמו סולם לעלות בה אל חכמת התורה" ~ נתיב התורה פרק יד
  • "חכמת מהלך הכוכבים והמזלות בודאי מחוייב ללמוד" שם

התיאוריות מול המסורת[עריכה]

  • "ומה שאמר כי היא חכמתכם לעיני כל העמים, מפני כי האומות הם שרוצים להתחכם בחכמה הזאת ביותר והיו מתחכמים בזה בחכמה עצומה מאוד מאוד, כאשר ידוע ותמיד באו אחרים אחריהם ובטלו טרחם אשר טרחו ועמדו עליהם. וכמו שבא אחד שהיה נקרא בעל תכונה חדשה, אשר נתן ציור אחר וכל אשר הבינו הראשונים אשר לפניהם ונתנו הראשונים ציור ומהלך לכוכבים ומזלות ולגרמים השמים סתר את כלם ונתן ציור חכמה חדשה רק שהוא עצמו כתב כי עדיין לא יוכל ליישב את הכל... אבל חכמי ישראל שהיה הדבר מקובל בידם מפי משה מסיני שמסר לו השם יתברך- הוא בלבד אפשר לו לדעת האמת. וכך הוא כי הדבר שהוא בידינו מקובל לנו במהלך החמה והלבנה אומרים על זה שהוא יותר נכון ויותר מקובל, ומכל שכן כאשר היו חכמי ישראל הראשונים שהיו יודעים כל הדברים על אמתתם כפי מה שקבלו מפי הנבואה מפי משה, ולכך על זה נאמר כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" (שם)

חתונה[עריכה]

  • "ראויה השמחה כאשר יש מציאות שלם. ואין לך מציאות יותר שלם מזווג חתן וכלה" (תפארת ישראל פרק ל, עמ' צ).

העולם הזה[עריכה]

  • "עולם הזה הוא עולם הטבע, ואינו עולם הנבדל. ודבר זה מחייב שאין נמצא האלוהיות לכל המין בשווה כי אם בחלק ממנו. (תפארת ישראל, פרק א)

כללי[עריכה]

  • "האדם המשיב על אחד [=משיב על דבריו, מקשה עליו קושיות], הוא מניח תירוץ הקושיא לזולתו. אבל המשיב ומתרץ בדברי ריק ותפל, יותר גרוע, מראה כאילו אין תשובה זולת זה, שהוא דבר ריק ותפל" ~ ספר באר הגולה באר השישי פרק יג.
  • "הזמן יש לו יחוס אל הגשם ודבר זה מבורר למי שעיין בחכמה כי ההמשך והחלוק אשר יש לזמן הוא דומה להמשך וחלוק הגשם, שכל גשם יש לו משך והוא נחלק. ועוד כי הזמן נתלה בגשם כי הזמן מתחדש מן התנועה והתנועה היא לגשם, והמעיין ידע כי הזמן והתנועה והגשם משתתפים מתיחסים בכל דבר. וכאשר תעיין ותמצא שהגשם יש לו חלופי ו' צדדין והם המעלה והמטה ימין ושמאל פנים ואחור, וכל שש צדדין אלו מתיחסים אל הגשמית בעבור שכל צד יש לו רחוק וזהו גדר הגשם. אמנם יש בו שביעי והוא האמצעי שאינו נוטה לשום צד ומפני שאינו מתיחס לשום צד דומה לדבר שהוא בלתי גשמי שאין לו רוחק, ולפיכך יש גם כן לזמן המתיחס ומשתתף עם הגשם ששה ימים והם ימי חול, אבל השביעי קדוש, ונמצא כי שבעה ימי שבוע הם דומים לגשם הפשוט שיש לו ששה קצות והאמצעי שבשניהם זהו ענין ששת ימי חול והשביעי הוא קדש". ~ גבורות ה' פרק מו

נאמר עליו[עריכה]

  • "הארז אשר בלבנון." ~ ר"א ממודינא
  • "שהיה ידוע כעוסק בספר יצירה, וזוכה לרוח הקודש." ~ האדמו"ר החסידי צבי אלימלך שפירא מדינוב ("בני יששכר")
  • "לא ללמוד בשום ספרי חסידים. רק בספרי מהר"ל." ~ הרבי מקוצק, שמסופר עליו כי עודד ללמוד את כתבי המהר"ל כדי לקבל "שכל של גמרא"
  • "היה מפורסם כבעל רוח הקודש." ~ הרב יוסף שאול נתנזון
  • "התאולוג הלא רשמי של היהדות הרבנית."‏‏ ~ ד"ר יורם יעקבסון, מתוך הרצאה בכנס מהר"ל, מכון ון ליר, 10 באוגוסט 2009
  • "ההוגה האשכנזי הראשון והיחיד שניסח הגות שיטתית ומקיפה שהתכוונה להתמודד עם השאלות הגדולות באירופה של שבירת הכלים: הרפורמציה ורפורמציית הנגד, בפרויקט אחד ענק בהיקפו, העשוי קומה על גבי קומה."‏‏ ~ פרופ' אלחנן ריינר, מקור ראשון, מוסף שבת, עמוד 6‏, 4 בספטמבר 2009
  • "מהר"ל היו לו ידיעות במתמטיקה ובתכונה (אסטרונומיה), ובשאר מדעי הטבע, ואמר שצריך ללמוד תכונה מתמטיקה ושאר מדעי הטבע, כי החוכמה הזאת היא כמו סולם לעלות בה אל חוכמת התורה. וכן תלמידיו הגדולים." ~ הרב דוד כהן, בספרו "קול הנבואה – ההגיון העברי השמעי", עמוד ק"פ
  • "והקיסר רודולפוס ברוב חסדו ואמתו שלח אליו וקרא אליו את הגאון הנ"ל, וקבלו בסבר פנים יפות, ודיבר אתו פה אל פה כאשר ידבר איש אל רעהו – ומהות ואיכות הדברים סתומים וחתומים ונעלמים הם." ~ הרב דוד גאנץ, צמח דוד, סוף‏ ח"א
  • "...בספרי מוהר"ל מפראג, שגם הוא על המקובלים יחשב, אע"פ שסגנונו שונה מרוב בני גילו" הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל, בספרו אגרות ראי"ה חלק ב' אגרת תמ"ז.