מואיז בן הראש

מואיז (משה) בן הראש (נולד ב־7 באוקטובר 1959), סופר, מתרגם ומשורר ישראלי.

מתוך ספריו

"הדרך הכי ארוכה היא להגיע למקום בו אתה נמצא."
"ככל שאני מסביר יותר כך אני מבין פחות." ~ מילותיו האחרונות של "המהגר"
"אני מצפה למשהו שיקרה, מצפה למשהו תמיד. והנה כשמשהו קורה אני רק מצפה למשהו אחר. שלושים שנה לא הייתי בתטואן, לא הייתי שם. זה תמיד היה שם, שם תמידי, שם שלא נגמר, שם של העבר, שם של השכחה, שם של הזיכרון. שלושים שנה ברחתי מן הנסיעה, אומנם אלברטו סיפר לי שהיה שם, אמר שהיה נהדר שם, שהוא נהנה מכל רגע וזה היה כמו חלום. אבל אחרים, רבים אחרים, סיפרו על לכלוך, על כך שכל העיר אינה שווה כלום, ש'זה מלא ערבים', כאילו לא היו ערבים שם מעולם. ואולי הם לא היו, הם לא היו חלק מן החיים שלו, על אף שחיו אתנו, לידינו, הם היו תמיד מעגלים משיקים שאינם נכנסים לחיינו, הם היו יקומים מקבילים, שכל תפקידם היה לספק לנו את צרכינו, אם זה היה עוזרת, תפוזים או דגים." ~ מתוך "בשערי טנג'יר"

לוסנה (2002)

"זו השעה האחרונה, שרה.

שעת השחפים.

הם רבים ויפים, הם עטורי צבעים.

אהבתי אותך.

כן, אני יודעת. איש לא אהב אותי כמוך.

ולא אוהב אישה כפי שאהבתי אותך. את אהבתי האחרונה.

ועכשיו אני עוזבת את העולם הזה מאושרת. נתתי לך לאהוב אותי כפי שרק אתה ידעת.

השחפים יידעו לקחת אותך בשלום.

איני רוצה ללכת, עדיין לא. אני צריכה עוד זמן אתך. אני רוצה שתאהב אותי עוד שעה, עוד שנה, עוד מאה."

מפתחות לתטואן (1999)

"- לאן אנחנו הולכים אימא?

- לארץ.

- לישראל.

- שש... אל תאמר את השם הזה, אסור לומר את המילה הזאת,

- למה אימא?

- כשנגיע לשם אומר לך למה, כאן שוטר יכול לעצור אותנו אם נאמר את המילה הזאת.

- ומתי ניסע?

- עוד מעט,

- עוד חודש?

- עוד חודש, עוד חודשיים, עוד שנה, ברגע שאביך יגמור את העניינים שלו כאן.

- אבל למה הוא אומר לי שהוא רוצה לנסוע לקנדה או לוונצואלה.

- מכאן, בני, מכאן רק לארץ, מספיק עם הגלות, היא הייתה מספיק ארוכה, מכאן, בני, אני אומרת לך, ולא משנה מה אביך יאמר, אנחנו נוסעים לארץ, זו ארצנו."

מתוך שיריו

"הֵם הַהוֹלְכִים בַּדְּרָכִים הַנּוֹגְעִים בָּאֱמֶת."
"אֲנִי הַשָּׂפָה הָעִבְרִית. אֲנִי הַשִּׁירָה. אֲנִי הַסִּפְרוּת."
"הַמַּלְאָךְ שֶׁהָלַךְ לְפָנַי עָזַר לִי לָלֶכֶת מָנַע מִמֶּנִּי לִפֹּל."
"כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָהֶם שָׁלוֹם הֵם מְגַמְגְּמִים מַשֶּׁהוּ וּפוֹנִים לְכִוּוּן אַחֵר."
"קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה שׁוּב וְשׁוּב עַד שֶׁהַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה מִתּוֹךְ עַצְמוֹ."
"תָבוֹא הַפְסָקַת הָאֵשׁ וְאַחַר תָּבוֹא מִלְחָמָה וְאַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה הַפְסָקַת אֵשׁ."
"אֲנִי רוֹצֶה לִכְתֹּב בִּשְׂפַת הַיָּם. שָׂבַעְתִּי שְׂפוֹת אֱנוֹשׁ וְעַתָּה אֶכְתֹּב בִּשְׂפַת הַקֶּצֶף וְהַגַּלִּים."
"מִיּוֹם לְיוֹם כְּמוֹ שְׂאוֹר שֶׁנִּשְׁכָּח הוֹלְכִים הַגַּעְגּוּעִים וְטוֹפְחִים מְיַצְּרִים לֶחֶם וּמַרְחִיקִים חֲלוֹם."
"מוֹדֶה וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ עַל מַה הוּא מוֹדֶה, עוֹזֵב וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ אֶת מִי הוּא עוֹזֵב, יָמִים שְׁלֵמִים כָּךְ, מְהַסֵּס."
"אני מדינה של איש אחד, בארצי אני סובלני כלפי כולם, מדינתי היא חילונית ודתית, פונדמנטליסטית וליברלית."
"בָּרְחוֹבוֹת הָאֵלֶּה, הַכֹּל כָּךְ רֵיקִים מִמֶּנִּי, בָּכִיתִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, צָחַקְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וּמִכָּאן נָסַעְתִּי לְכָל מָקוֹם. עַכְשָׁו חָזַרְתִּי, מְבַקֵּשׁ הֲבָנָה מן הַבָּתִּים, הָרְחוֹבוֹת, הַמִּדְרָכוֹת, הָאֲנָשִׁים."

אמרותיו

"אני מוצא את עצמי בפני חברה שמנסה בכל כוחה לקטלג אותי, אתה מזרחי, אתה ספרדי, אתה מרוקאי, אבל... באותו יום אני דווקא אמריקאי יותר מכל דבר אחר."

קישורים חיצוניים

האתר האישי של מואיז בן הרוש