מובי דיק

מובי דיק (באנגלית: Moby-Dick) הוא ספר מאת הרמן מלוויל המתאר מסע בים בספינה לציד לווייתנים. הספר יצא לאור ב־1851.

מתוך הספר

"הגות ומים כרוכים זה בזה לנצח."
"דמותנו משתקפת בכל נהר ובכל אוקיינוס."
"חשוב על אודות האדמה והים. האם לא תמצא דמיון מוזר ביניהם לבינך?"
"מדוע הים היה קדוש בעיניהם של הפרסים, ומדוע היוונים הקדישו לו אל מיוחד?"
"כה מעצימה, סגולתו של נושא גדול ומרחיב דעת! אנו מרחיבים אותנו לממדיו. כדי לכתוב ספר כביר, עליך לבחור בנושא כביר."
"כך ראיתי תשוקה ויהירות רומסים את פני הארץ החיה והנדיבה, אך הארץ לא שינתה דבר ממסלולה תנועתה ומעונותיה מפאת זאת."
"קִראו לי ישמעאל. לפני שנים אחדות – אין זה חשוב כמה בדיוק – בעת שלא היה, או כמעט לא היה, כסף בארנקי, ולא היה לי דבר שיעניין אותי על החוף, אמרתי בלבי שאולי אפליג מעט כה־וכה ואֶראֶה את חלקו המימי של העולם."
"כל פעם שיצר הרע משתלט עליי כדי כך שאני זקוק לעמוד שדרה מוסרי איתן שימנע בעדי מלצאת אל הרחוב בכוונה להעיף בשיטתיות מגבעות מעל ראשי חובשיהן – אז אני מבין שהגיעה העת לצאת אל הים ויפה שעה אחת קודם."
"תמיד אני יוצא אל הים כמלח מן השורה מפני הפעילות הגופנית היפה לבריאות ואווירו הצח של הסיפון הקדמי. שכן, כמקובל בעולם, רוחות נוטות לנשב מלפנים יותר מאשר מאחור."
"ככל שינהגו בי אדנות – ככל שיכו אותי או יחבטו בי הקפטנים הזקנים, אני שואב סיפוק מהידיעה שהכול בסדר; שכל זולתי זוכה ליחס דומה במידה רבה – היינו מנקודת מבט גופנית או רוחנית; ולפיכך צרת רבים היא נחמת שוטים, ועל הכול לחבק זה את זה ולשמוח בחלקם."
"עכשיו כשעולות בזיכרוני כל הנסיבות, נדמה לי שאני יכול להציץ לתוך המנגנון והמניעים שהוצגו לפני בעורמה ובמגוון תחפושות כדי לפתותני למלא את תפקידי, ובה בעת לטעת בי את האשליה שבחירה זו הייתה פועל יוצא של רצוני החופשי והבלתי משוחד ושל שיפוטי הדקדקני."
"אני מתענה מתשוקה מתמדת אל המרחקים. אני אוהב לשוט בימים מאיימים ולנחות על חופי פרא. אף שאיני מתעלם מן הטוב, אני מתוודע בזריזות אל האימה ומסוגל אף להתחבר אליה – כאשר מניחים לי – מאחר שכדאי לקיים יחסים טובים עם כל דייריו של מקום שבו מתאכסנים."
"מה הוא זה, איזה דבר בל יתואר, שאין לרדת לפשרו, שלא מן העולם הזה; מיהו אדון הרמיה הנסתר, הקיסר האכזרי שאינו יודע רחם המצווה עליי; שבניגוד לכל רגשותי וכמיהותי שכדרך הטבע, איני חדל לדחוף ולהמריץ ולדחוק עצמי כל הזמן; להכין עצמי בפזיזות לעשות את מה שעל פי נטייתי הנכונה והטבעית, איני מעז אפילו להעז? הזהו אחאב? האם אני הוא, אלוהים, או מי, המניף את זרועי הזאת?"

נאמר עליו

"נהפך ללב־לבו של הקאנון הספרותי וזכה לתרגומים רבים לכל שפה אפשרית... כמו התנ"ך וכמו כל ספר גדול אחר – חוצה גבולות של זמן ומקום." ~ אילנה פרדס
"מטפורה הכוללת של חיים שהם מאבק מתמיד – גם בכוחות גדולים ממידת אנוש וגם בכוחות ההרס המצויים בתוך בן־אנוש." ~ אריאנה מלמד
"אחאב חי בתחום החוויה וישמעאל־מלוויל בתחום התודעה שיכולה להתבונן בחוויה ולנסח ולחשוב אותה ברמה סמלית." ~ רות נצר