מוריס דונה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוריס דונה

מוריס דונה (בצרפתית: Maurice Donnay)‏ (12 באוקטובר 1859 - 31 במרץ 1945), מחזאי צרפתי.

מיוחס[עריכה]

  • מילה 'נישואים' יש כוח מוזר שאותו לא ניתן למוסס."
  • "הנישואים של היום אינם כרוכים בברית או בפרייה ורבייה, אלא בחשבונות ובצפייה לחלוקה."
  • "כאשר אשתי מעניקה לי מתנה יש לי שתי הפתעות: המתנה והתשלום בעבורה."
  • "עם נשים מסוימות, חבל על כל המאמצים."
  • אהבה היא דבר פשוט: תשוקה מלווה בפעולה קצרה; אלה הם ממדיה הנכונים וכל היתר הוא ספרות."
  • "להיות מאהבה הראשון של אישה אינו אומר דבר; צריך להיות מאהבה האחרון, וזה הכול."
  • "באהבה הכיבושים והניתוקים הם מעניינים; כל השאר אינו אלא גיבוב מילים."
  • "למילים 'אני אוהב אותך' נוספת תמיד המילה 'אבל'."
  • "קיומה של חברה איננו אפשרי אלא אם כן היא מבוססת על צביעות."
  • "אם אנו נותנים למישהו עצה שאין בדעתו לקבלה הוא מקבל אותה מיד, ואם אנו נותנים עצה למי שמוכן לקבלה, הוא אומר כי זה מאוחר מדי."
  • "לעתים קרובות אנו נמנעים מלומר את האמת משום שהיא דומה מאוד לשקריו של הזולת."
  • "לעולם אל נא תמהר, וכך לא תשמיע אנחה אלא ברגע האחרון."
  • "אנו מכנים בשם רפלקסים את כל הדברים שאותם אנו עושים ללא מחשבה."
  • לב, הלב; לעתים קרובות אנו עושים שימוש במילה זו המבטאת היטב את מה שאין ברצוננו לומר."
  • "ישנם אנשים כה נבונים עד כי הם מצליחים להפוך לטיפשים באופן טוב יותר מכל מישהו אחר."