מותו של זיגמונד פרויד

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

מותו של זיגמונד פרויד (באנגלית: The Death Of Sigmund Freud) הוא ספר מאת מרק אדמונדסון (Mark Edmundson) על חייו של זיגמונד פרויד ובייחוד שנותיו האחרונות. הספר תורגם לעברית ויצא לאור ב־2009.


  • "לפחות מאז החל את דרכו המקצועית, בשנות העשרים לחייו, היה פרויד אדם הדבק במוסכמות, ועשה זאת בפיקחות רבה ובמלוא החומרה, ובד בבד היה מין איש חזון. הנטיות השתנו כל הזמן – פעם שלטה זו ופעם האחרת, ופעם הן נכנסו לסינרגיה פורה. אך האינטלקט של פרויד היה ונשאר חריף ושופע דמיון."
  • "פרויד חי כל ימיו כבורגני מהשורה: תמיד היה לבוש יפה, טיפח את זקנו וגזז את שערו בקביעות, שילם את חובותיו בזמן ודאג להזמין כרטיסים מראש. ואף שבעיני רבים הוא היה נושא הדגל של אֶרוס, נראה שחייו הארוטיים שלו עצמו היו שגרתיים לחלוטין. הועלו ניחושים שפרויד ניהל רומן עם גיסתו, מינה ברנאיס, אך אלו היו ונותרו בגדר ניחושים בלבד."
  • "היה מרדן וחדור תשוקה והיה נוהג לומר דברים, לכתוב דברים ולפעמים אפילו לעשות דברים שנשמעו מזעזעים לאוזני בני דורו. הוא היה עצמאי בדעותיו ונועז, ובסופו של דבר, במבחן המעשה, לא נועץ באיש אלא הסתמך על עצמו בלבד."
  • "פרויד מפיק מעצמו את המיטב במצב ששני הדחפים החזקים המניעים אותו, הדחף למרידה והדחף לחשיבה הגיונית ולמהוגנות, מפעילים זה את זה הדדי. כי אז התוצאה היא מחשבה מסודרת וממושמעת, מנוסחת היטב ומנומקת היטב, מחשבה המביאה בחשבון סייגים והשגות למכביר ובד בבד מעוררת השתאות במקוריותה."
  • "הוא נשא עיניו לפרסים ולכיבודים – גם אם טען לעתים שאין הוא רודף אחר הכבוד – ובסתר לבו הוקיר כל אות הערכה שנפל בחלקו. למרות הצהרותיו החוזרות ונשנות שהוא שונא להצטלם, לעתים נדמה שבזמנים מסוימים בחייו לא עשה דבר אלא רק הצטלם כל הימים. מתמונותיו נדמה שפרויד תמיד מנסה להיראות החכם, היציב, הסמכותי והמרשים."
  • "מיפוי הדינמיקה של הלא-מודע העמיד אותו בפתחם של דברים גדולים, שכן נתן בידו הבנה שיש בה אמירה חדשה וכבדת משקל בכל השאלות שהמשיכו והעסיקו את המערב מאז ימי אפלטון. בתום העשור הראשון של המאה העשרים השתוקק פרויד לחיים, ולעוד חיים, בעוצמת רגש שלא גברים רבים בני חמישים ושלוש היו מסוגלים לה."