מחזיר החלומות

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחזיר החלומות הוא רומן מאת ניר ברעם שיצא לאור ב־2006.

מתוך הספר[עריכה]

  • "האם לאדם לא שמורה הזכות לקבוע את המידה שבה יורשו אחרים לשהות במחילות נפשו?"
  • "ערפילים האהילו על הבית האחרון ברחוב, שנשק לוואדי עמוק שבלילות נעלם מהעין, מותיר אחריו אין שחור. ובלילה ההוא, בקומה האחרונה של בית־דירות העשוי אבן ירושלמית שכהתה והאפירה בחלוף השנים, הקיץ יואל משינה משופעת חלומות."
  • "שנים אפופות כישלונות ואשמות ענק וכפרות זעירות. נעוריו כבר קוצפים בגופו, מלוא החופן אהבות משתוקקות בו, חומדות את לילותיו."
  • "השנים עברו שלוות, ונדמה שהכישרון נעלם. עשור ועוד שבע שנים חלפו מאז אותו הלילה, והוא? מונה את השנים החולפות, זוכר אותן, את תולדותיהן. הוא הרי עֵד מהימן להתכלות גופו. אינו מהמרצפים את גלישתם למוות באשליות. בקרוב יהיה רק זיכרון."
  • "הוא היחיד שמכיר את החולמים כולם. רואה אותם בראיונות הקבלה מתחבאים מאחורי מלבושיהם המפוארים, צוחקים, מציגים את עיסוקם, מדברים על הצלחותיהם, מתגאים בילדים, יושבים זקופים כאנשים המודעים בערכם ומעמדם, ובלילות מדדים אחריו בבגדי שינה אל הפינה שבה מוחזרים חלומות, מיוזעים, מפלבלים, נאנקים."
  • "מהשנים הראשונות של תאומותם הושקע חלק מאישיותה בהערכות האין־סופית הזאת לעומתו, כאילו השתכנה בתודעתה נפש היפותטית שברבות השנים למדה להרהר, לדבר, לצעוק באופן שמתעמר ומדומם קול אחר, רפה יותר, הקול שלה."
  • "זעם נושן מגלף חריצים סביב עיניו, שצופות בהם כשהם משחקים במין ילדותיות עולצת שעדיין לא הופרה. שנותיו נעלמות, ואילו הם עדיין משחקים כאן. הזעם נמהל בפחד, כמעט בהלה, אפילו יראת כבוד שרוחשים לאויב שהנחיל לנו די מפלות שנכיר בעליונותו."

נאמר עליו[עריכה]

  • "יצירה שעומדת במבחן המכריע של הספרות בכלל ושל 'הריאליזם הפנטסטי' שהיא כתובה בו בפרט: היא מצליחה להעמיד עולם מלא שאנחנו מתמסרים לחוקיותו." ~ אריק גלסנר
  • "ספר חשוב, שמשלב בתוכו דמיון עצום ופיכחון יוצא דופן. ברעם מצליח להצעיד בכישרון רב את הפוליטי והפנטסטי אל המקום שבו הזיווג ביניהם הוא הטבעי ביותר – מדינת ישראל." ~ יוסי סוכרי
  • בספרו השלישי 'מחזיר החלומות' מצליח ניר ברעם לשלב בין נקודות מבט סוציולוגיות, היסטוריות ואנתרופולוגיות יחד עם שפה בין־דורית ספרותית חדשה. שפה זו דחתה את הריאליזם הספרותי השולט במחוזות הקאנון לטובת עלילה פנטסטית מרה." ~ מתי שמואלוף