אבו נוואס

אלחסן בן האני אלחכמי (בערבית: الحسن بن هانئ الحكمي, أبو نواس, מוכר בשם אבו נואס) (750 - 810 או 815), משורר ערבי, ששיריו הפכו לנכס צאן ברזן של התרבות הערבית. הציטוטים בדף זה מובאים מתוך הספר "שירי יין ואהבה" שתרגמו לעברית עפרה בנג'ו ושמואל רגולנט, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

---

• "אל תירא מפגעי הזמן והפג דאגותיך ביין אדום עז." ~ עמוד 27
• "הרבה חטאין בכל מאודיך כי אל רחום וחנון בפניך." ~ עמוד 28
• "את הלב, הגוף והנשמה ירנינו ארבעה: המים והבוסתן, היין ויפי דיוקן." ~ עמוד 39
• "על מה עדינה עקביה מלאים המה לבי אליה באהבים. תמירה היא ויפת קומה, שאלו־נא: מי ראה כמותה?" ~ עמוד 60
• "הו המשקה אותי כוס מרורים, שהוציאתני מחיי נועם לחיים עכורים." ~ עמוד 68
• "הו, הנשמה, איך התאזרת בסבלנות ונשאת בסבל, האם לא לווית אותי ביום שנפרדו מעליי?" ~ עמוד 71
• "לו פרישותך מן העולם הזה הייתה כפרישותך מאיברי, היית ודאי מהלכת על המים, יעלתי." ~ עמוד 72
• "כשתכתבי חמדת נפשי, כתבי נא בכנות ובגילוי לב, הרבי שגיאותיך בעת הכתיבה ומחי אותן ברוק לשונך, אך לא באצבעות." ~ עמוד 75
• "לו יכולתי לבוא, הייתי בא אלייך זוחל על גחון, או הולך על הראש." ~ עמוד 80
• "חי נפשי שהכוס לא העירה תשוקתי, רק פני המוזג שימחו את לבי." ~ עמוד 93