ניקולא שאמפור: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
אמרות ומחשבות |
אמרות ומחשבות |
||
* "הנשים מעניקות לידידות מה שהן |
* "הנשים מעניקות לידידות מה שהן שואלות מן האהבה." |
||
⚫ | |||
* "לעולם לא ראינו את התהילה ואת המנוחה צועדות יחדיו." |
* "לעולם לא ראינו את התהילה ואת המנוחה צועדות יחדיו." |
||
* "החיים הם מחלה; המוות הוא התרופה." |
* "החיים הם מחלה; המוות הוא התרופה." |
||
שורה 34: | שורה 35: | ||
* "תכונות נעלות לעתים קרובות גורמות לאדם להיות פחות מקובל בחברה. אין אנו הולכים לשוק עם מטילי כסף וזהב, אלא עם מזומנים וכסף קטן." |
* "תכונות נעלות לעתים קרובות גורמות לאדם להיות פחות מקובל בחברה. אין אנו הולכים לשוק עם מטילי כסף וזהב, אלא עם מזומנים וכסף קטן." |
||
* "אדם כנה חופשי מכל אשליה, הוא אדם במלוא מובן המילה." |
* "אדם כנה חופשי מכל אשליה, הוא אדם במלוא מובן המילה." |
||
* "התקווה כמוה כרופא אליל המתעתע בנו תמיד, ואשר לי, אושרי החל כאשר נטשתי אותה." |
|||
⚫ | |||
* "בצרפת ישנם שבעה מיליון מבקשי צדקה, ושנים עשר מיליון שאינם מסוגלים לתת דבר." |
|||
מיוחס |
מיוחס |
||
שורה 41: | שורה 43: | ||
* "אדם מגיע לכל גיל כשהוא חסר נסיון לגיל הזה" |
* "אדם מגיע לכל גיל כשהוא חסר נסיון לגיל הזה" |
||
* "נשמות קטנות עשויות יותר מנשמות גדולות להיתפס לבולמוס של תאוות הכבוד, דוגמת קש וצריפי עץ העשויים יותר מארמונות שיש ואבן לעלות באש". |
* "נשמות קטנות עשויות יותר מנשמות גדולות להיתפס לבולמוס של תאוות הכבוד, דוגמת קש וצריפי עץ העשויים יותר מארמונות שיש ואבן לעלות באש". |
||
* "לבסוף, אני עוזב את העולם הזה, שבו הלב חייב להישבר." |
|||
{{קישורים}} |
{{קישורים}} |
||
[[קטגוריה:סופרים]] |
[[קטגוריה:סופרים]] |
גרסה מ־18:41, 21 בספטמבר 2007
ניקולה דה שאמפור (1741 - 1794), סופר צרפתי.
מתוך
אמרות ומחשבות
- "הנשים מעניקות לידידות מה שהן שואלות מן האהבה."
- "אולי צריך להתנסות באהבה, כדי לדעת מהי ידידות."
- "לעולם לא ראינו את התהילה ואת המנוחה צועדות יחדיו."
- "החיים הם מחלה; המוות הוא התרופה."
- "צניעות מזוייפת היא הכנה שבשקרים."
- "השאפתנות אוחזת בנפשות קטנות ביתר קלות מאשר בגדולות, כפי שהאש אוחזת טוב יותר בבקתות מאשר בארמונות."
- "היום האבוד ביותר הוא זה שבו אין אנו צוחקים."
- "אם אתה חושד שהשופט עשה טעות, אתה אדם אבוד."
- "כל מי שמפריך דעה קדומה אחת הופך לחסיד אומות העולם."
- "בצרפת אנו עוזבים לנפשם את מבעירי הדליקה ורודפים את המצלצלים בפעמון האזעקה."
- "אין אנו אוהבים לראות אנשים מאושרים יותר מאתנו."
- "קיימים שני דברים הגורמים לחיים להיות בלתי נסבלים: פגעי הזמן ועוולתם של בני אדם."
- "לא ניתן לחיות בעולם מבלי לשחק תפקיד בקומדיה מזמן לזמן."
- "אובדנה של אשליה מוביל למותה של הנשמה."
- "קיימת זהירות של נשר, וקיימת זהירות של חפרפרת."
- "המחשבה מנחמת ומרפאה הכל."
- "אדם בעל בינה אינו יכול לפעול ללא סיבה."
- "רוב השיגעונות נובעים מטיפשות."
- "התיאטרון הטראגי מדגיש יתר על המידה את חשיבותם של החיים ושל המוות."
- "ברגע שאנו מאבדים את האשליות, תשוקות נעורינו הופכות לחרטה."
- "קיימים דברי שטות מכוסים היטב, כפי שקיימים שוטים מלובשים יפה."
- "התשוקות מאפשרות לאדם לחיות; החוכמה מאפשרת לו לשרוד."
- "אנו עושים שקר בנפשנו, בוגדים במצפוננו ומסלפים את דברינו, כפי שאנו מקלקלים את קיבותינו."
- "האמרות מועילות להתנהגות כמו המיומנות לאמנות."
- "בה במידה שהפילוסופיה מתקדמת, הטיפשות מכפילה את מאמציה להקים אימפריה של דעות קדומות."
- "אילו לקופים היה כישרון של תוכים, היינו ממנים אותם לשרים."
- "אין אנו מכירים איש, אלא כאשר אנו מכירים אותו היטב."
- "פילוסוף הוא מי שמחשיב אנשים לפי ערכם האמיתי; לכן אין הוא משביע רצונו של איש."
- "תכונות נעלות לעתים קרובות גורמות לאדם להיות פחות מקובל בחברה. אין אנו הולכים לשוק עם מטילי כסף וזהב, אלא עם מזומנים וכסף קטן."
- "אדם כנה חופשי מכל אשליה, הוא אדם במלוא מובן המילה."
- "התקווה כמוה כרופא אליל המתעתע בנו תמיד, ואשר לי, אושרי החל כאשר נטשתי אותה."
- "בצרפת ישנם שבעה מיליון מבקשי צדקה, ושנים עשר מיליון שאינם מסוגלים לתת דבר."
מיוחס
- "התענוג יכול להתבסס על אשליה, אבל האושר רק על האמת."
- "אדם מגיע לכל גיל כשהוא חסר נסיון לגיל הזה"
- "נשמות קטנות עשויות יותר מנשמות גדולות להיתפס לבולמוס של תאוות הכבוד, דוגמת קש וצריפי עץ העשויים יותר מארמונות שיש ואבן לעלות באש".
- "לבסוף, אני עוזב את העולם הזה, שבו הלב חייב להישבר."