מיומנו של פסיכופת

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מיומנו של פסיכופת הוא ספר סיפורים קצרים הומוריסטיים שכתב העיתונאי אראל סג"ל בשנת 2002.

הציטוטים בדף זה מובאים מתוך הספר בהוצאת "אורנית".

  • "חידוש בשוק הקונדומים: קונדום סופר־רגיש, בעצם כל כך רגיש, שאחרי הזיון הגבר הולך הביתה והוא נשאר לשוחח עם הבחורה."
  • "אתם יודעים, אומרים שאי־אפשר לקנות אהבה, אבל תאמינו לי, אפשר לשכור סקס לא רע בכלל."
  • "הסיבה העיקרית לכל שנשים ממעטות לנפוח מאחור קשורה בקושי שלהן לסתום את הפה כדי לאפשר היווצרות של לחץ אוויר."
  • "למה אסור להאמין לנשים? כי אי־אפשר לסמוך על משהו שמדמם חמישה ימים ולא מת."
  • "אין מערבבין שמחה בששון וגם לא גראס באלכוהול, אלא אם כן מתאים לך לחוש את כל נקבי גופך בפעולה געשית. קשה מאוד לסנכרן שלשול והקאה בו־זמנית."
  • "מקור הביטוי בוגרט הוא בהמפרי בוגרט, שנהג לשמוט את הסיגריה הנצחית בזווית הפה בלי להיעזר ביד."
  • "בני שלושים שמעריצים ומשננים שמות של דיג'ייז, הם לא רק פתטיים וראויים לשיחה עם פסיכיאטר, הם גם לא פחות מסוכנים מהחבר'ה של הרב כדורי. פאגניזם ועבודת אלילים נוסח המאה ה־21."
  • "טעויות קורות גם לטובים ביותר, סוג של ניסוי ותהייה במעבדה של החיים."
  • "התיאטרון לא דמה להבימה כלל וכלל. זו הייתה מאורה מטונפת ולחה, מדיפה ניחוחות חרוב טרי ואלכוהול, אווירה מגרה כמו תמונת עירום של אורה נמיר."