מיומנו של פסיכופת

מיומנו של פסיכופת הוא ספר סיפורים קצרים הומוריסטיים שכתב העיתונאי אראל סג"ל בשנת 2002.

הציטוטים בדף זה מובאים מתוך הספר בהוצאת "אורנית".

• "חידוש בשוק הקונדומים: קונדום סופר־רגיש, בעצם כל כך רגיש, שאחרי הזיון הגבר הולך הביתה והוא נשאר לשוחח עם הבחורה."
• "אתם יודעים, אומרים שאי־אפשר לקנות אהבה, אבל תאמינו לי, אפשר לשכור סקס לא רע בכלל."
• "הסיבה העיקרית לכל שנשים ממעטות לנפוח מאחור קשורה בקושי שלהן לסתום את הפה כדי לאפשר היווצרות של לחץ אוויר."
• "למה אסור להאמין לנשים? כי אי־אפשר לסמוך על משהו שמדמם חמישה ימים ולא מת."
• "אין מערבבין שמחה בששון וגם לא גראס באלכוהול, אלא אם כן מתאים לך לחוש את כל נקבי גופך בפעולה געשית. קשה מאוד לסנכרן שלשול והקאה בו־זמנית."
• "מקור הביטוי בוגרט הוא בהמפרי בוגרט, שנהג לשמוט את הסיגריה הנצחית בזווית הפה בלי להיעזר ביד."
• "בני שלושים שמעריצים ומשננים שמות של דיג'ייז, הם לא רק פתטיים וראויים לשיחה עם פסיכיאטר, הם גם לא פחות מסוכנים מהחבר'ה של הרב כדורי. פאגניזם ועבודת אלילים נוסח המאה ה־21."
• "טעויות קורות גם לטובים ביותר, סוג של ניסוי ותהייה במעבדה של החיים."
• "התיאטרון לא דמה להבימה כלל וכלל. זו הייתה מאורה מטונפת ולחה, מדיפה ניחוחות חרוב טרי ואלכוהול, אווירה מגרה כמו תמונת עירום של אורה נמיר."