מיכאל שיינפלד

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מיכאל שיינפלד (נולד ב־1976) הוא סופר ישראלי.

מתוך יצירותיו[עריכה]

  • "המחשבות מתארגנות ללון בי."
  • "ילד רגיש שמסתיר את עצמו מעצמו."
  • "אני נרדם לקולות רחוב שלא הכרתי בשעות האלו."
  • "אפשרות לחיות עם כל רכיבי החיים."

אמרותיו[עריכה]

  • בדידות מורכבת ולא צריך להתנגד לה."
  • "כשאני מתחיל לעבוד על ספר חדש יש לי בראש מנגינה, מין עולם תחושתי ואווירה מסוימת, מעין תדר נפשי. ואז מגיעה המוזה."
  • "הקול הראשון זה המציאות היומיומית, והקול השני [כתיבה] מאפשר לחשוב על המציאות. זה לא תחביב לשעות הפנאי אלא עוד שפה. יש מקום שממנו באות המילים, וזאת נקודת מוצא שונה מזו שאני יוצא אליה למציאות; שני פסים שבהם אני הולך וחי, ושניהם יוצרים תהודה כפולה."

נאמר עליו[עריכה]

  • "לשיינפלד יש כישרון לליריקה, לשיחתו האינטימית של אדם עם עצמו, ולרגעים, כשגיבורו, שנפשו סוערת והוא נתון לשינויי מצבי רוח, פורש בפנינו את לבטיו, ייסוריו והרהוריו, בייחוד על רקע לירי הולם (לילה ובדידות), הווידוי האותנטי והלא־מתחכם, מצליח להרעיד את נפש הקורא." ~ אריק גלסנר

ראו גם[עריכה]