מיכל רוזין

מיכל רוזין (נולדה ב־25 ביוני 1969), חברת הכנסת מטעם סיעת מרצ ויו"ר הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים. בנוסף היא פעילה חברתית, פעילת זכויות נשים; הייתה מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל; יו"ר הנהלת מרצ.

"זה אכן פוגע מבחינתי עמוקות בזכרו, אך אי אפשר לשכוח את כל מה שעשה לטובת מדינת ישראל, עמדותיו הנכונות והחזון שלו. אנחנו לא מוחקים הכול." ~ בעקבות דברי קולט אביטל כי הוטרדה מינית על ידי שמעון פרס, אוקטובר 2021
"ממצאי הדוח מהווים אסמכתא נוספת למטרתו האמתית של חוק V15, שמקדם ראש הממשלה באמצעות ח"כ קיש: סתימת פיות של ארגוני החברה האזרחית למען שמירת הליכוד בשלטון! מפלגת השלטון בוחרת להתעלם באופן שיטתי מהעובדות וממשיכה לשקר לציבור ולעוות את ספר החוקים על פי צרכיה הפוליטיים בלבד." ~ מיכל רוזין על חוק ה-V15 (טל שליו, "בליכוד נחושים לקדם את חוק V15", אתר וואלה, תאריך 18.10.2016)
"מאחורי גבו של הישראלי הממוצע, תנועת המתנחלים ובעלי בריתה החזקים בממשלת נתניהו, כבר מניחים בשקט את התשתית לסיפוח של שטחי C של הגדה המערבית. בשנת 2016 עד עכשיו, הם הרסו בתים פלסטיניים יותר מאשר בכל השנה שעברה. הם תפסו אדמה פלסטינית פרטית והקשו באופן קיצוני על פלסטינים המבקשים להישאר שם. תהליך זה מובל בין השאר על ידי ארגונים לא ממשלתיים בעלי השפעה בימין כמו תנועת 'רגבים', שממפה באופן שיטתי כפרים פלסטיניים באזורים אסטרטגיים - כמו סוסיא – ומשדלים את ממשלת ישראל להרוס אותם. המטרה שלהם היא פשוטה - להשמיד את החלום של פתרון שתי המדינות. באופן שלא ייאמן, רגבים וחבריהם בקבוצות המתנחלים נהנים מתרומות פטורות ממס שמגיעות מארצות הברית - אפילו שהם מתנגדים באופן פעיל לפתרון של שתי המדינות, ומתעלמים מהאינטרסים המרכזיים של ארצות הברית וישראל. אלה הידידות הכי גדולות שלנו שהכספים האלה עוברים תהליך של קרנות עם חוק במדינות האם, חוק במדינה הזאת, עם רישום ברשם העמותות, עם דיווחים חצי שנתיים, רבעוניים, עם כל הרישום. אתם רוצים לעשות זובור! סתימת פיות, רדיפה פוליטית – זה מה שקורה פה, וזה ברור לנו. בואו לא נתייפייף, תפקידה של האופוזיציה, של עמותות וארגונים להמשיך לפעול למען מטרות שהם חושבים שהן נכונות. זה היתרון בדמוקרטיה, זה החשיבות של דמוקרטיה, וזה המשימה שלנו. זהו חוק קטן של אנשים קטנים. זאת רדיפה פוליטית מקארתיסטית מתובלת בניצני פאשיזם. זה צעד מביך של פוליטיקאים קטנים וחסרי מעוף שמבזים את הכנסת בפני עצמה, אזרחי ישראל ומדינות העולם." ~ מיכל רוזין על עמותות ימין שמשפיעות על מדיניות הממשלה (חופי עמוס, "ח'כ רוזין מצטרפת למאבק נגד עמותת רגבים", אתר NRG, תאריך 10.10.2016)
"מר ביטחון וממשלתו מחבלים בביטחון של מדינת ישראל. לא די בכך שמדיניות הסיפוח הזוחל של ממשלת ישראל, ונתניהו בראשה, מסכנת את ביטחוננו, אלא גם מעמידה בספק את היחסים האסטרטגיים עם ארצות הבאית. במשך שנים הממשל האמריקני מתריע שהמשך הבנייה בשטחים הכבושים יחריב את חזון שתי המדינות, ומגלה סובלנות להפרות ההבטחות החוזרות ונישנות של נתניהו - אך הפעם גדשה הסאה! הקישור בין מפעל ההתנחלויות לבין הסכם הסיוע הביטחוני מהווה אות אזהרה בפני מציאות עתידית מסוכנת. אל לנו ליפול ברשת של נתניהו - היחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית אינם מובנים מאליהם ואם הממשלה תמשיך לירוק בפניהם, כנראה שנתמודד עם סכנה ביטחונית ממשית שטרם נראתה במדינתנו" ~ מיכל רוזין מתריעה מפני הכריכה של הסיוע האמריקאי עם מפעל הבניה בהתנחלויות (טל שליו, "הבית הלבן גינה את הפתרון למפוני עמונה: הפרת הבטחות ישראליות", אתר וואלה, תאריך 6.10.2016)

"האמת שהכל התחיל מזה שבאו אלי חברי כנסת ושאלו 'איך אני עוזר לך? אני רוצה שתהיי בכנסת'. גם חברי כנסת מהימין. יריב לוין למשל, אפילו שאנחנו מתווכחים כל הזמן בוועדות על התנחלויות וכספים, הוא תמיד אומר לי 'אם רק הייתה לך קצת אהבה לארץ ישראל, היית נכס למדינה'. המון חברי כנסת מעריכים אותי כפרלמנטרית והם רוצים לראות אותי בכנסת הבאה. אחד היתרונות שלי לדעתי זה שהצלחתי ליצור חיבורים בין ח"כים מסיעות שונות, חיבורים ענייניים" ~ מיכל רוזין על ההערכה של עבודתה הפרלמנטארית (גור וולנר, "אם רק הייתה לך אהבה לארץ ישראל, היית נכס למדינה", אתר MAKO, תאריך 7.1.20159)
"תראה, במרצ אין שטיקים מלוכלכים. יש פוליטיקה, ופוליטיקה כוללת שיתופי פעולה ותמיכות הדדיות. אני לא חושב שניצן פרש בגלל זה, זה סוג של רכילות, ההחלטה שלו הייתה אישית. צריך לזכור שלהתמודד בפריימריז זה תהליך לא קל שכרוך לחץ. האם במרצ אין פוליטיקה? בוודאי שיש. וטוב שיש. טוב שאנחנו לא כמו ליברמן או לפיד שקובעים הכל בעצמם. בסופו של דבר יש גבול בכמה אנשים אפשר לתמוך, אי אפשר לתמוך בכולם" ~ מיכל רוזין על המפלגה בה היא חברה (גור וולנר, "אם רק הייתה לך אהבה לארץ ישראל, היית נכס למדינה", אתר MAKO, תאריך 7.1.2015)
"למרות הרצון הטוב, יש פה בעיה גדולה. למכור את הרחם זה סוג של סחר באברים. הנשים שיעשו זאת אלה הנשים המוחלשות, שיעשו את זה כדי להתפרנס. נשים תמיד יהיו אלה שמשלמות את המחיר ונמצאות בתחתית השרשרת. הריון ולידה זה דבר מאוד מסוכן, ולעתים משלמים על זה מחיר גופני ונפשי. זה לא כמו תרומת זרע של גבר" ~ מיכל רוזין על התנגדותה לחוג הפונדקאות (נחמיאס ע., "היסטוריה: חוק הפונדקאות עבר בקריאה ראשונה", אתר WALLA, תאריך 28.10.2014)

"באתי לכאן כי אני מאמינה שעל החברה הישראלית לזכור את טבח כפר קאסם וללמוד את לקחיו. במשך שנים התקשתה המדינה להתמודד עם המקרה, עם ה'דגל השחור' שהתנוסס מעליו. במשך שנים הנושא נדחק והודחק, בקושי צויין במערכת החינוך ובתקשורת" ~ מיכל רוזין על הטבח בכפר קאסם בשנות החמישים ("רוזין: טבח כפר קאסם הודחק, ההכרה בו חיונית לבניית חיים משותפים", אתר מעריב השבוע, תאריך 26.10.2014)
"כמו שגברים לא צריכים להיענש על שירות המילואים שלהם, נשים לא צריכות להיענש על היותן אמהות. פנו אלי סטודנטיות שהפסידו שנה אקדמית שלמה בגלל לידה. אנחנו רוצים לחיות בחברה שבה נשים לא נאלצות לבחור בין השכלה לבין הקמת משפחה, שוויון אמיתי הוא שוויון שמתחשב בשוני ובצרכים של כל אחד מהמינים, בין אם זה שירות מילואים ובין אם זה ילודה. אני מברכת על הירתמותם של שר החינוך, יו"ר הות"ת וחברי המל"ג לתיקון האפליה המקוממת הזו" מיכל רוזין על התיקון בחוק לפיו סטודנטיות שילדו תהיינה זכאיות לחופשת לידה (מילר ש., "בשורה באקדמיה: תוארך חופשת הלידה לסטודנטיות", אתר כיכר השבת, תאריך 08.04.2014).
"העולם שמציגות הפרסומות מחבל במאבק הפמיניסטי ומחזיר אותנו חמישים שנה אחורה; נשים מוצגות ככאלה שתפקידן החברתי העיקרי הוא לבשל, לנקות, להיות יפות וחסרות דעת ומחזק את מקומה של האישה להיות אוביקט מיני להנאתו של הגבר״ מיכל רוזין יוצאת נגד הפרסומת של סנו ג'ט (יפת א., "הפרסומת הסקסיסטית של 2013: קמפיין של סנו ג'ט", אתר כלכליסט, תארךי 05.03.2014).
"שנים רבות סירבו להאמין לקורבנות סם האונס, התעלמו מתלונותיהן, ואף האשימו אותן שהן משתמשות בזה כתירוץ, וסירבו להאמין בתופעה ובקנה המידה הרחב שלה. המטרה שלנו הייתה לגרום לחברה ראשית להכיר בתופעה: העברנו סדנאות בבתי ספר, דיברנו על נורמות חברתיות, ושאפנו בעיקר להעלות את המודעות לחינוך סביב נושא יחסי מין בהסכמה. מטרת היוזמה היא שלא נפיל את האחריות על הקורבנות, אלא שאנחנו כחברה ניקח אחריות. אנחנו שואפים לקיים סדנאות מיוחדות להכשרת ברמנים ומאבטחים, ולדאוג לכך שכל מה שניתן לעשות כדי למגר את השימוש בסם האונס, יעשה. לשמחתי, גם איגוד הברים הביע נכונות לבחון ביחד דרכים להגברת המודעות לנושא - זה אינטרס של כולנו להפוך גם את מקומות הבילוי למקומות בטוחים עבור נשים ונערות" מיכל רוזין מתבטאת בסוגיית סם האונס ("איגוד הברים מצטרף למאבק בסם האונס", אתר עכבר העיר, תאריך 05.02.2014).
"רק מיעוט מהתיקים במקרים דומים מגיעים לבית המשפט. הסיפור פה הוא לא העניין הפלילי, אלא חברתי ומוסרי, כיצד אנו מצפים מדמויות החיקוי שלנו וממפורסמים ונבחרי ציבור להתנהג. הציבור במקרה הזה אומר את דברו, כמו ארגוני המורים שלא קונים כרטיסים להופעותיו" מיכל רוזין על ההחלטה לגנוז את התיק כנגד אייל גולן (חובל ר., "הפרקליטות גנזה את התיק נגד אייל גולן", אתר הארץ, תאריך 05.02.2014).
"פרופ' יהודה היס אמר שאין דבר כזה סם אונס. האמירה שלו גרמה לכך שלא הכירו בסם. הזעקה שלי היא - כשנשים מספרות על אונס, תפסיקו לפקפק באמינות שלהן. נשים לא ממציאות סיפורים על אונס. יש לי גם כעס גדול על קמפיין 'תשמרי על הכוס שלך'. זה בדיוק כמו לומר למה היא הלכה ב-4 לפנות בוקר? למה היא הייתה בפאב? כל שאלת הלמה זו אצבע מאשימה כלפי הקורבן שגם כך מרגישה אשמה. כבר גולדה מאיר אמרה למה נשים צריכות לסגור את עצמן? שיסגרו את האנשים. בואו נשים בורקות. אני לא צריכה לשמור על הכוס שלי, החברה צריכה לשמור על קווים ברורים" מיכל רוזין על סם האונס (גדות י., "פרופ' היס אמר שאין דבר כזה סם אונס", אתר News1, תאריך 04.02.2014).
"אנחנו ערים כבר הרבה שעות ועברנו יממה לא פשוטה, גם רגשית. ביחס למה שעברו ניצולי השואה שנמצאים במטוס הכל מתגמד. עקבתי אחרי הביקורת. אנחנו לא היינו מעורבים. זו החלטה שלקח יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין. לא הייתה לנו שליטה אם תצא משלחת או לא תצא. על פי מה שהבנו, מדובר בתרומות של בחור פרטי. אנחנו הבנו ואיך שזה הוצג לנו כשהתבקשנו להירשם, שהנסיעה הוצגה כלא ממומנת על ידי הכנסת. יש משמעות מאוד גדולה גם לסירוב שלנו לבוא, בטח כשהרבה ניצולים הגיעו ורצינו לכבד אותם" מיכל רוזין על משלחת הכנסת לאושוויץ (דורון ש. & פרי נ., "תקלה במטוס חברי הכנסת והשרים עיכבה את הגעתם ארצה", אתר NANA10, תאריך 28.01.2014).
״הפעם הראשונה שבה הצבעתי בבחירות לכנסת הייתה בבסיס הטירונות מחנה 80 ב-1988. על הפתק היה כתוב רצ, בראשות שולמית אלוני. הערצתי אותה, את העיקשות והחוצפה, את הנחרצות הלא מתנצלת ולא מתנחמדת. את האמונה בצדקת הדרך. שולמית אלוני הייתה השראה גדולה לכל מי שמאמינה בזכויות אדם, זכויות אישה, חופש דת ממדינה ושלום אמיתי. אני גאה להיות חלק מהבית הפוליטי שהיא בנתה. שולחת תנחומים לדור ההמשך הערכי והמסור, שממשיך את דרכה בניסיון לשנות את העולם״ מיכל רוזין מספידה את שולמית אלוני (וולף א., "שולמית אלוני הלכה לעולמה בגיל 86", אתר NEWS1, תאריך 24.01.2014)
"הטרדות והתקפות מיניות של נשים בישראל אינם ניחתים על ראשנו כרעם ביום בהיר או כגזירת גורל. הם חלק אינטגרלי מתרבות לא שוויונית, שמפלה נשים, מדירה נשים ומבזה אותן. התפיסה של נשים ככלי לסיפוק צרכים מיניים לא מנותקת מפרסומות שמציגות אותן כבובות מין בשר ודם, ממקומות עבודה שמשלמים להן פחות, או מאוטובוסים שבהם הן נקראות לשבת מאחורה. עד שהחברה שלנו תהיה מקום בטוח לנערות, ילדות ונשים, כמו שמגיע לנו שהיא תהיה, אני ממליצה בחום להחרים את האנשים הציניים, שמוכנים לפגוע בקורבנות סם האונס ובאינטליגנציה של כולנו - העיקר שיראיינו אותם ברדיו. במילים אחרות: תשמרו על הפה שלכם" מיכל רוזין מבקרת את השימוש הציני של משרדי הפרסום בקרבנות תקיפה מינית (רוזין מ., "משרדי הפרסום - תשמרו על הפה שלכם", אתר NRG מעריב, תאריך 05.01.2014).
"אנחנו פועלים בוועדות הכנסת כנבחרי ציבור, והציבור רשאי לדעת מי נכח באיזו ישיבה ומי הצביע בעד או נגד. אין סיבה שישיבות הוועדה לא יהיו שקופות כמו הדיונים במליאה - הנושאים שנידונים בהן מספיק חשובים וקריטיים לציבור כדי שנידרש לתת על עמדותינו דין וחשבון בשקיפות מלאה." ~ רוזין גורסת כי בוועדה שבראשותה קיים נוהג לתיעוד שמי של הצבעות (עידן יוסף, "הצבעות ח"כים בוועדות יתועדו שמית", באתר News1, תאריך 31 בדצמבר 2013)
"מדובר בחגיגת רייטינג על חשבון ילדות ונערות, מטושטשות פנים ומעוותות קול, שהיו קורבנות לניצול מיני חמור. הדבר האחרון שילדות בנות 12 שעברו אונס קבוצתי צריכות הוא לספק את הצרכים הפורנוגרפיים של כלי התקשורת בישראל. ניצול מיני של נערות ונערים הוא נושא דחוף ובהול, ויש הרבה דרכים לגיטימיות והוגנות לסקר אותו. זו אינה אחת מהן! בכוונתי להגיש הצעת חוק המגבילה את האפשרות לראיין מעורבים בעבירות מין כלפי קטינים - קורבנות ותוקפים - ומתנה אותה באישור של בית משפט. לצפות בכתבות האלה ולשתוק - פירושו לשתף פעולה עם הפולשנות הפוגענית, המצמררת והבלתי נסבלת. ניצול ציני המתרחש בזמן חקירה, בזמן הליך פלילי. ההצדקה היא שההורים הסכימו. הם הסכימו כי הסנגור אמר להם שזה טוב להגנה, והתקשורת משמיעה את הצד של התוקף ואז משכנעת את הקורבן להשמיע את הצד שלה. אבל במקרים האלה כל המשפחה בטראומה ואינה במצב מתאים לקבלת החלטות. זה לחץ שקשה להתמודד אתו. אנחנו מכירות את זה ממקרים של בגירות. פעלנו בעניין הזה כדי להגן על הנפגעות מפני הלחץ של התקשורת. יש לקבוע עוד מנגנון הגנה על הילדים. לא יכול להיות שהילדים האלה יהיו הפקר. אני לא מבקשת לאסור את זה לגמרי, אלא לדרוש התערבות של בית משפט. לא יכול להיות שתוך כדי חקירה פלילית יופעלו לחצים להתראיין, ואז בזמן הראיון ילחצו על המרואיינים. זה חסר אחריות לחלוטין. יכול להיות שבית משפט יחייב במקרה כזה ליווי של מרכז סיוע לנפגעי עבירה." ~ רוזין מתרעמת על התופעה לפיה אמצעי התקשורת מראיינים נערות קטינות שעברו טראומה מינית (רותה קופפר, "ח"כ מיכל רוזין (מרצ) מקדמת חקיקה שתתנה ראיון עם מעורבים בעבירות מין כלפי קטינים באישור בית משפט", באתר הארץ, 26 בדצמבר 2013)