מלכים ג

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

מלכים ג הוא רומן מאת יוכי ברנדס שיצא לאור ב־2008.


  • "כך דרך העולם."
  • "שמתי לב שתחושת הזרות שמלווה אותי במגעי עם אנשים גורמת לי לחבב נוכרים."
  • "נערה תמימה כמוה אינה ראויה להיות לי בת שיח."
  • "לעיתים, לא ניתן להבחין בין שונאים לאוהבים, מעשיהם דומים, גם אם כוונתם שונה בתכלית."
  • "סיפורים הם כלי נשק יעיל יותר מחרבות. החרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן, ואילו הסיפורים קובעים מי יחיה ומי ימות גם בדורות הבאים."
  • "חיית הנפץ המתפרצת של ימי נעוריי הרחוקים הגיחה מתוכי בבת אחת."
  • "ככה זה עם משאלות. אתה מייחל ומצפה להן, וכשסוף סוף הן מתגשמות, אתה מעדיף להיות במקום אחר."
  • "איני מאשים אותו. אילו הייתי בגילו גם אני הייתי מביט בנערות יפות, אבל מרגיז אותי שאמא מבחינה במבטיו ומצטרפת בפנים קודרות אל הנשים העורכות את השולחן."
  • "כשאתה מדבר כולם משתתקים, כשאתה נכנס לחדר כולם עוצרים את נשימתם, וכשאתה מבקש משהו כולם רצים למלא את מבוקשך."
  • "אמרתי את המשפט הזה בביטחון. מאחורי נשמעה אוושת רווחה, כאילו כל האנשים פלטו יחד את האוויר האצור בריאותיהם."
  • "הם ידעו מאיזה שער כדאי להיכנס , כמה שומרים יושבים בכל פתח, היכן שוהים יתר החיילים, איפה נמצאים הסוסים ואלו מן המבנים משמשים למחסני נשק."
  • "שני משרתים וטבח אחד היו האנשים היחידים שפקדו את ביתנו, שנודע בכינוי 'בית שאול' ושכן באגף נפרד בארמון."

נאמר עליו[עריכה]

  • "שילובו של הבסיס העלילתי המוכר עם פרי דמיונה התוסס של הסופרת בגיבוי מקורות, פרשנים ומדרשי חז"ל, יוצר ספר קולח מרענן, לעיתים טלנובלי, שמחזיר את חדוות הסיפור המקראי המרהיב לקורא הישראלי." ~ עדי זליכוב-רלוי