מנחם מנדל מקוצק

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Icono copyedit2.png יש לשכתב דף זה
הסיבה לכך: יש להתאים את אופן כתיבת הציטוטים למקובל במיזם. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

רבי מנחם מנדל מקוצק ה'תקמ"ז - כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 1787 - 1859), מכונה השרף מקאצק ובהגייה יידישאית מכונה "דער קוצקער רבי". מתלמידיהם של החוזה מלובלין, היהודי הקדוש ורבי שמחה בונים מפשיסחה. התפרסם בחריפותו, בפרישותו בחדות אמרותיו הנוקבות, בהנהגתו התקיפה, ובחתירה לאמת המושלמת.

אמרותיו[עריכה]

על עצמו[עריכה]

  • לאחר הפירוד הידוע עם רבי מרדכי יוסף מאיזביצא אמר לתלמידו רבי יצחק מאיר אלתר מייסד חסידות גור, "אתה לא עזבתני, הנני מבטיח לך אז איך וועל דיר אובדינען ביי די קינדער" [אני אגמול לך אצל הילדים] ('אמת ואמונה' מ' שיח שרפי קודש', חלק ה' דף לא ע"ב אות ו)
  • כל אשר שבו מאיזביצא לקאצק הכירם ואמר להם "מה אתם חושבים עלי, האם אני קומענן קעהרער" (מנקה ארובות העשן), ('שיח שרפי קודש', חלק ג דף 15)
  • אמר לרבי חנוך הינך הכהן לוין מאלכסנדר, "כי לולא שיש לו לדבר עם אנשים לא היה צריך לאכול כלל, שהיה מספיק לו חיות מהתורה הקדושה". ('שפתי צדיק' פר' בשלח אות טו)
  • "עומד אני ברגל אחת ב רקיע השביעי וברגל השניה בהשאול תחתית, תחשובו שזה דבר קטן, היה נוח לי יותר לקפוץ לקאליך אויבין" [לכבשן האש]. ('שיח שרפי קודש', חלק ג' דף י ע"א)
  • "אני נבראתי להיות כנה, מלאכים ושרפים מתנגדים לי, אבל אינני ירא אותם". ('אמת מקאצק תצמח', אות תתכא, בשם רבי בן ציון אוסטרובר)
  • "מעולם לא פחדתי מיסורי מחלה, אלא מהפינוק הבאה לאחריה המוליד התגשמות". (י.ל. לוין,'מאור הגולה' עמוד תנו ; 'בית קוצק', עמוד צ)
  • "אמר כי יכול להחיות מתים, אבל הוא רוצה יותר להחיות את החיים". (ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד תט)
  • אמר האדמו"ר מגוסטינין: "הרבי מקאצק עם כל שהוא כמו פתית היה יכול להחיות מתים". ('אמת ואמונה', מהדורת ה'תשפ"א מ'שיח שרפי קודש', חלק א' אות קפה)
  • צדיק אחד שלח לרבי מקוצק שהוא גדול כל כך שמשיג עד הרקיע השביעי, והשיבו הרבי מקוצק, "שהוא קטן כל כך עד שכופפים אצלו את כל השבעה רקיעים". ('אמת ואמונה' מ'שיח שרפי קודש', חלק ב' אות סג)
  • "אילו הייתי יודע לפחות כי אלקה בהעולם הבא, הייתי יוצא בריקוד באמצע העיר... אילו הייתי יודע". (מאיר אורין, דרוש מקור מוסמך)

כללי[עריכה]

  • "לא יהיה בך אל זר (תהלים פא, י). גאט זאל נישט זיין ביי דיר פרעמד" [השי"ת לא יהיה בך זר']. ( רבי שמואל משינאווא, 'רמתים צופים', מערכת הרבי מקוצק אות י)
  • "פינחס לא היה יכול להיות מנהיג, כי היה קנאי וקנאי לא יכול להיות מנהיג בישראל" ('שיח שרפי קודש' חלק ו אות כז, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א)
  • "דרך ארץ הוא הקדמה לתורה, כמו בהקדמת הספר יוכל אדם לידע מהות הספר כמו כן ניכר מתוך התנהגות דרך ארץ של האדם מהות תורתו". ('שיח שרפי קודש' חלק א' אות שי ;'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א)
  • כאשר סיפרו לו שהומצאה מכונה לחמם את המקוואות אמר: "דורות קרים מקוואות חמים, דורות חמים מקוואות קרים", ('אמת ואמונה' מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות שנט).

אהבת ישראל[עריכה]

  • "אפס קצהו תראה וכולו לא תראה (בלק כג,יג) היינו בפרט תוכל למצוא לפעמים פגם חס ושלום, וכולו לא תראה, בכלל ישראל לא תמצא פגם".('ליקוטים חדשים' דף יח ע"א ; 'לקוטי מגדים' דף לו ע"א)
  • הרבי מגוסטנין אמר: "הרבי מקאצק יגע עמי שתהא אהבת ישראל כל כך שקועה בלבי עד שתהא נפש השונא שלי אהובה אצלי כמו נפש המובחר שבחברי" ('מרום הרי"ם',' בכי הרי"ם', דף ג ע"א)

אמונה[עריכה]

  • "אמר על צדיקים שהיו בזמנו, הם אומרים שרואים הם בסוכה את האושפיזין איך האב אמונה, אמונה איז קלארער וויא ראיה" [לי יש אמונה, ואמונה יותר בהירה מראיה] ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שטו)
  • "שכן ארץ ורעה אמונה (תהלים לז, ג), ליג אין דער ערד אין פאשע דיך מיט אמונה" [גם כשהנך שוכן בארץ תרעה ותזון עצמך על ידי אמונה]. (שיח שרפי קודש' חלק א' אות שמב)
  • "גם חושך לא יחשיך ממך (תהלים קלט, יב), אז מ'ווייסט אז ס'איז ממך [כאשר יודעים שהחושך הוא ממך] ממילא נעשה מחושך אור ולא יחשיך". (רבי אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב, 'ארץ צבי', פרשת בחוקותי תרפ"ג)

אמת[עריכה]

  • "חותמו של הקב"ה אמת (יומא פט:), חותם צריך להיות כתב שלא יוכל להזדייף ואמת אינו יכול להזדייף, דאם מזדייף שוב אינו אמת". (רבי משה האגרמאן שו"ת שי למורא דף ב ע"א; 'שיח שרפי קודש' חלק א' אות שכט)
  • "שאל את רבי יצחק מאיר מגור מה פירוש הפסוק (תהלים פה, יב) אמת מארץ תצמח, מה זורעים בארץ כדי שתצמח מזה האמת. ענה לו החי' הרי"מ אם קוברים את השקר צומח האמת". ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות קנ, מפי נכד הרי"מ, החסיד ר' שמואל אליהו ערליך)
  • "אם האדם מעמיד פנים לפני פנים שאינם פנים, הרי זה עבודה זרה " ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שכט)
  • "קימוט אחד במצח צריכה שלא תהיה שוא" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, מרבי יצחק פייגנבוים, 'אור פני יצחקׁׂׂׂׂׂ' עמוד מח ההערה קכה)
  • "נטל האמת והשליכו לארץ, במדרש (בר"ר ח.ה) הה"ד (דניאל ח, יב) ותשלך אמת ארצה. כשמשליכים את האמת נעשה ממילא שלום" ( אליעזר צבי ציגלמן, 'בית צדיק', דף כב ע"א)
  • "ולא תקח שוחד כי השוחד יעור עיני חכמים (שופטים, טז, יט). דמעות בדין תורה של אחד מבעלי הדין זה גם בכלל שוחד". ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות מג מפי האבני נזר)

חסידות[עריכה]

  • "איני מבקש מכם אלא שלושה דברים בלבד: א) לא להסתכל ממנו החוצה ב) לתוך זולתו לא להציץ ג) לא להתכוון את עצמו". ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שכו)
  • בנוסח אחר: א) "לא להסיח דעת מעמלו עם עצמו ב) לא לחטט בפנימיות של השני ולהתעניין בתגובות של אחרים ג) להשתחרר מנגיעות אישיות" (רבי מרדכי מיירנץ, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד שטז)
  • "חסידות בלי תורה איז עס פון דרויסען [זה רק מבחוץ], כאן אנו רוצים שעל ידי לימוד בתורתנו הקדושה יגיעו לחסידות". ( רבי בן ציון אוסטרובר, 'ויצבור יוסף', עמוד כה אות ה)
  • אחד מגדולי חסידי טשערנאביל סיפר לו על מנהגי החסידות שלהם. להיות נעורים כל ליל ערב שבת ובשבת להגיד את כל ספר התהלים. אמר לו הרבי מקאצק, "אצלנו אין נוהג סדר זה, רק נעורים בכל הלילות, תהלים כי אין בכוחם לאמור בפעם אחת את מה שדוד המלך ע"ה התייגע במשך שבעים שנה, רק אומרים איזה מזמורים או איזה פסוקים". ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות לו)
  • "יש לי חסידים שיכולים לרמוז באצבע לשמים ולומר זה אלי ואנוהו" (שמות טו, ב). ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות שמה)

חסידי קוצק[עריכה]

  • "אמר החידושי הרי"ם: כאשר באתי לטומשוב וראיתי מאות צעירים עוסקים בחסידות היה ברור לי כי כל אחד יתגדל כמו הבעל שם טוב, אלא כנראה שההתנגדות העולם הזיקה להם" ("מאיר עיני הגולה" אות קצז)
  • ויזכור אלקים את רחל וגו' ( ויצא ל, כב). במדרש תנחומא (ו) אמר ר' שמעון בן גמליאל, כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, רחל תפשה בשתיקה עמדה זרעה בשתיקה וכו'. המדרש מרמז שכל מעשיה ועבודתה היה רק בינה לבין עצמה בשתיקה עצומה ובהצנע לכת מאד, שלא ירגיש שום אדם ממעשיה הטובים, וכן גם הענפים המסתעפים ממנה הלכו בעקבותיה להסתיר מעשיהם ממראה עיני בני אדם.(מקדש מעט חלק ב דף ק עמוד ב) וזהו היסוד של קאצק וזו התשובה למה היה הרבי הבית ישראל מגור שואל תמיד למה קאצק'ער חסידים היו מסתירם עצמם. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמודים כו-כז, בהרחבה)
  • אמרו בבדיחות על חסידי קוצק: "עושים מצוות בסתר ועבירות אם עושים, עושים בגלוי, וישנם העושים מצוות בגלוי ועבירות בסתר" והוסיפו חסידים, "נקל לתפוס את האחרים בעבירה מאשר את חסידי קוצק במצוה" ( פנחס זליג גליקסמאן, 'דער קאצקער רבי', עמוד לג)
  • "עשה לך שרף ( חוקת כא, ח). חסידי קאצק אמרו, "עשה לך שרף, שילהיב עצמו ויעשה הוא גופו שרף (מאכען זעך ברענע'דיג), ושים אותו על נס, ואז אפילו והיה כל הנשוך וראה אותו וחי" (אדמו"ר 'פנחס מנחם אלתר.'פני מנחם' פרשת חקת תשנ"ד)
  • חסידי קוצק שקדו על למודם לילה ויום, כי עיקר למודם היה בשעה שבני אדם ישנם, למען לא יודע לאיש. (הרב יהודה לייב גרויברט, מאמר והצדיקו את הצדיק, מזרחי גליון 17)
  • ועוד מעיקרי חסידות קוצק: 1) "עזיבת החיצוניות ושאיפה אל תוך הפנימיות, לדעת מה עיקר ומה טפל". 2) "למעט בפטפוטי מלים, תחינות, פיוטים ויוצרות". 3) "לא לחקות מעשי אחרים בלי חשבון, לא לקבל את המוסכם באמונה תפלה, לא תאמרון כשר לכל אשר יאמר 'העם' כשר".4) "להתרחק מן ההמון הגס". (הרב יהודה לייב גרויברט, מאמר והצדיקו את הצדיק, מזרחי גליון 17)

יגיעה[עריכה]

  • "יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:), יגעת ואחר כך מצאת, מציאה בהיסח הדעת". (שו"ת שי למורא). היינו אף כי תייגע את עצמך עם כל זה תאמין שאינו שלך כי אם מציאה. ('אמת ואמונה', מהדורה תשפ"א)
  • "יגעתי ולא מצאתי אל תאמן (מגילה ו:), באם לא מצאת אל תאמין שיגעת, כי בודאי אם היית מתייגע היית מוצא כל מה שבקשת, כמאמר הכתוב (דברים ל, יב) לא בשמים היא" ('רמתים צופים', מערכת הרבי מקוצק אות יא)
  • "לא יגעתי ומצאתי אל תאמן, יגעתי ומצאתי תאמן (מגילה ו:). היינו אם 'יגעתי' בתורה, מצאתי אמונה. 'לא יגעתי' בתורה, ומצאתי אל תאמין חס ושלום". ('אמת ואמונה', מ'שיח שרפי קודש', חלק ב אות מט)

יצר הרע[עריכה]

  • "יצר הרע הוא דמיון". ('שו"ת אבני נזר', אבן העזר סימן רלב סק"י )
  • "עיקר היצר הרע של גיאות הוא אצל אדם שכבר נסתלקה ממנו התאוה". ('שם משמואל' פרשת וישלח תרע"א)
  • "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא וגו' (תהלים, לב, ו). לעת מצא, כאשר היצר הרע מגיע ומוצא את האדם" ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד קסו)
  • "חשבתי שיהיו לי חסידים כאלו שכאשר יבוא אליהם יצר הרע, לא ישמעו לו, לא משום שלא ירצו לשמוע לעצתו, רק שלא יהיה להם זמן עבורו, וכך הוא הירש בער גראבאוויצער"('שיח שרפי קודש', חלק ו אות מו).מגדולי התלמידים בפשיסחא וקוצק,('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד רצז)
  • "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש (סוכה נ"ב ע"ב) מהו תיבת 'זה'. אך, גם בבית המדרש יש יצר הרע אלא ששם נחלש ומתעדן ואינו בתוקף כל כך". ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות סג) "אבל לינצל ולהוושע ממנו בשלימות נצרך לתפלה וזעקה". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד שסג)

יראת שמים[עריכה]

  • "הטעם שנקרא יראת שמים ולא יראת השם כי השמים נקרשו מאימת השם ועומדים כך עד היום, כך אנו רוצים שתהיה לנו אותה מידת היראה כפי שהיה אז לשמים" (האדמו"ר בית ישראל מגור, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א)
  • "כשהשנה מבורכת, היא מבורכת בכל העניינים ואפילו ביראת שמים". והוסיף נכדו האדמו"ר השם משמואל, "ובודאי שהפירוש שמבורכת ביראת שמים למבקשים יראת שמים ונמשכים אחר פנימיות ההשפעה, ולא לנמשכין אחר הלבוש החיצוני שבה". ('שם משמואל', יום כיפור תרע"ו)
  • "יראת ה' טהורה עומדת לעד (תהלים, יט, י), אם עומדת לעד אז אנו יודעים שהיא טהורה, ואם לאו לא". ('שיח שרפי קודש', חלק ג אות כג, מפי הרבי מאלכסנדר)

מועדים[עריכה]

ראש השנה

  • "חסידי קאצק היו עוסקים בתורה כמה שעות ואחר כך התפללו ותקעו", ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד רמב)
  • "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר (פיוט ונתנה תוקף לתפילת מוסף ראש השנה). בקאצק הגידו שביני וביני צריך להעלות הכל להשי"ת". ('פני מנחם' פרשת לך לך תשנ"ג)
  • "שינה אין לפניו (פיוט מלך עליון למוסף דיום א'). מי שעומד לפני הקב"ה אין שינה" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן בשם האדמו"ר הבית ישראל מגור)
  • "הבא לטהר מסייעין לו, אם האדם נכנע ונשבר זה נקרא הבא לטהר, דאם אין חסר לו כלום, אינו בא ליטהר, וזה שנקראו המצוות עיטין (עצות)" (נאות הדשא, חלק ג,עמוד קלא, מפי האבני נזר)

יום הכיפורים

  • "חז"ל גנזו את האור של היום טוב במסכת". '(שם משמואל' שבועות תרע"ג). "בפרט במסכת יומא שהיא אש להבה" (האבני נזר בשם הרבי מקאצק, 'נאות הדשא' חלק ג עמוד קפג)
  • "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (טז, ל). אמת היא כי ביום הזה יכפר, אבל דעו לכם כי עליכם לטהר אתכם בעצמכם מכל חטאתיכם".(לקוטי מגדים דף יד ע"א)

סוכות

  • "שמחה היא התרחבות הקדושה, ועל כן ביום טוב של סוכות שבא אחר יום הכיפורים זמן מחילת העוונות, הוא זמן שמחתנו". (ספר 'מלחמות יהודה' דף ק עמוד א' מפי ה'אבני נזר')

שמחת תורה

  • "מכיון שיש לבני ישראל שמחה בימים אלו של החג, לכן מניחים השמחה בתורה" (שפת אמת סוכות תרל"ז)
  • "שאל, מה השמחה והסעודה שעושים לגמרה של תורה, ואמר, השמחה היא שיודעים שגמרו את התורה ועדיין לא התחילו כלום, ומפני שיודעים זאת לכן באה השמחה". ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד רנה)

חנוכה

  • "למה נצרך נס דחנוכה, הרי טומאה הותרה בציבור (פסחים עז.). ותירץ הרבי מקוצק, דרק כאשר המקדש קיים ואינם יכולים לעשות העבודה מחמת טומאה שאירעה, אז טומאה הותרה בציבור, אולם בחנוכה שאז נתחנך המקדש והדליקו המנורה מחדש,לא הותרה טומאה בציבור". (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמ' רנו, מ'אמרי אמת' פר' נשא תרפ"ד)

פורים

  • "מה שלא נזכר שם ה' במגילה זייער גוט, ס'האט אזוי געמוזט זיין, אבער מיין נאמען זאל דארטען נישט דערמאנט ווערען" [טוב ויפה, כך זה היה חייב להיות, אבל שמי בל יזכר שם]. והכוונה לענין המעשה מאסתר ואחשורוש. (אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א, עמוד רסב, מפי האדמו"ר מגור 'הלב שמחה'. טעם הצבי, פורים, עמוד קפ)

פסח

  • "האר"י ז"ל כתב הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה' ואמר: הבטוח בעצמו שלא יחטא משמרים אותו ממשהו חמץ, ולזה אמר 'הנזהר". ('אמת ואמונה' מ'אהל תורה' לחג הפסח)
  • "האדם צריך לייגע את עצמו בפרשת יציאת מצרים כמו בהלכה ותוספות". ( מפי החידושי הרי"מ, 'שיח שרפי קודש', חלק ג אות תנ. חלק ה דף ו ע"א)
  • "פרעה הרשע היה 'אדם' עשר מכות ספג, ועמד על דעתו. ואילו האפיקורסים של ימינו - פרעושים. לחץ אחד בעקבם ומיד יפלו מחוסרי אונים".(י.ל. לוין, 'בית קוצק')
  • [גירסא אחרת] "פרעה היה אפיקורס גדול, ולכן כראותו והנה ממקנה ישראל לא מת עד אחד (שמות ט,ז) לא נתפעל, כי חשב אני כבר אטול מהם נקמה". ('אמת ואמונה,' מהדורת תשפ"ב מפי האדמור ה'בית ישראל' מגור)

מופתים[עריכה]

  • האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין היה אומר, "אף שלא היו מספרים מופתים בקאצק, עם כל זאת מה שהיה אצלי אפשר לספר" ('זכותא דאברהם - נחלי אמונה' עמוד סג)
  • האדמו"ר רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין (שהיה בעל מופת גדול) אמר. "מפתח של פקידת עקרות נמצא אצל הרבי מקוצק". ('שיח שרפי קודש' חלק א עמוד רצה)
  • כאשר סיפרו לו על אחד הצדיקים שפעל הרבה מופתים, אמר "כי הוא אינו מתפעל כל כך ממופתים סתם, המופת הגדול ביותר הוא לעשות מיהודי פשוט - לחסיד" [עובד השם] (שיח שרפי קודש חלק ב עמוד לט). וזהו מופת שאין למעלה הימנו. ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רצא)

מורא רבך[עריכה]

  • כאשר חזרו החסדים מאיזביצא אמר לרבי הלל בארנובער בקול "ווער איז דער, מורא רבך כמורא שמים (אבות פ"ד מי"ב), עס איז דא צוויי שמים'ס" [מי הוא זה, מורא רבך כמורא שמים, האם יש שני שמים]. (החסיד ר' זאב וואלף יהודא אורנר 'שיח שרפי קודש', חלק ד, עמוד לה אות כט)
  • ואמרו הצדיקים: "מורא רבך כמורא שמים, כי מידת היראה שחשים בפני הרבי, היא כפום שיעור היראה שיש לרבי כלפי בורא". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א)
  • "האם אתם יודעים מה שאני רוצה, אני רוצה כך, השמים יתכופפו, והארץ תבקע, והאיש לא יטה מדרכו, כך אני רוצה". ('אביר הרועים' סימן שכה)
  • "הלב ישבר, שני הכתפיים יתפוצצו, שמים וארץ יטחנו, ומשלו לא לזוז". (דער קאצקער קוויטל' הסבר הדברים ממנו ומפי החידושי הרי"מ, 'אמת ואמונה' ,מהדורת ה'תשפ"א עמוד שיט)

מידות[עריכה]

  • "עם הקנאה אדם נברא, תאוה באה מההרגל וגידולו בה". ('שם משמואל' ראש חודש אייר תר"ע)
  • "לתת לשוטה את שטותו זה גם כן גמילות חסד" ('שיח שרפי קודש', חלק א אות קלה)
  • "כשם שאתה יכול לסבול שפרצופו של אדם אחר אינו שוה לשלך, כך תסבול אם דעותיו של אחר אינן שוות לדעותיך". (רבי י. ארטן, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד שד)

מתנגדים[עריכה]

  • "החילוק בין חסיד למתנגד - חסיד מורא שמיים עליו. מתנגד מורא "שולחן ערוך" עליו" ('שיח שרפי קודש', חלק ה' עמוד 44)
  • שאל הרבי מפשיסחא את הרבי מקוצק, "מה בין חסיד למתנגד החסיד יודע שאינו כלום, והמתנגד הוא ממילא אינו כלום, השיב לו כתוב והשם אלקים אמת, במה שהחסיד יודע שהוא אינו כלום יתהוה מזה אמיתיות השם כי מקבל את הכל מאהבה כמובן ובזה הוא משובח" (אברהם יצחק דז'ובאס, 'מלין חדתין' עמוד 12)
  • "כשנפטר הגאון מווילנה התיצבו נגדו צדיקי פולין ולא רצו להניחו להיכנס לגן עדן. עד שבאו תנאים ואמוראים ובקשו מהם ואמרו להם הניחו אותו. הלא הוא למד מתורתנו, ואחזו בו בידיו והליכו אותו לגן עדן" ('אביר הרועים' אות שי, מפי האבני נזר)

מלאך ה'[עריכה]

  • 'מה אתה מדבר ממנו, א מלאך האט זיך ארום געדרייט אין די וועלט' [מלאך התהלך בעולם] ( מפי האדמו"ר ה שפת אמת 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א)
  • "חותני היה הרב הדומה למלאך ד' צבאות מו"ה מנחם מענדיל זצלה"ה מקאצק". ( האבני נזר במכתב 'שו"ת אבני נזר', אבן העזר, סי' קכב סק"מ)
  • ועוד אמר,"בכל השנה היה תואר פניו כמלאך ה' צבאות, הרי שבליל התקדש חג מראהו כמראה שרף". ('אביר הרועים', סימן עג)
  • על מצבת הרבנית מסוכטשוב, בת הרבי מקוצק אמר ה'אבני נזר' לכתוב בת שרף מעופף. ('אביר הרועים', סימן עג). פירוש הדברים: אברבנאל ישעיה יד כט; וקראו 'שרף' לפי שהוא כמלאך האלקים ומכלל השרפים העומדים ממעל לו, וקראו 'מעופף' לענין הכבוד והמעלה שיעופף ויעלה מעלה מעלה על כל המלכים' ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד תקיג)

עבודת ה'[עריכה]

  • "השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו וגו' (שמות, יט, יב). אם יהודי עולה למעלה אל יסתפק בזה שנוגע בקצהו, אלא יעלה עד ראש ההר". (החסיד רבי זעליגל סאקאלאווער, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א)
  • "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם (תהילים קטו, טז) - לעשות גם מהארץ שמים". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רלו)
  • "לפי מה שמתנהג האדם בשבע השנים מן י"ג עד שנת העשרים (שאז נעשה בר עונשין למעלה), כך מתנהג כל השבעים שנה, ואם קלקל באותן השנים, קשה לו אחר כך העבודה". ('אמת ואמונה' ,מהדורת תשפ"א. 'ארץ צבי', לרבי אריה צבי פרומער, אב"ד קוזיגלוב)
  • "נקל לגוף לסבול כל מיני סיגופים ועינויים, מלסבול עול מלכות שמים". ( 'שם משמואל', פרשת צו תרע"ט, מפי ה'אבני נזר')
  • "לפי גודל מעלת הנשמה כן הוא גודל הקליפה שמלפפתו, וכמשל אבן יקרה לפי מסת גודלה כן גודל מכסה האבני שעלי" ( ראו 'שם משמואל' פרשת לך לך ה'תרע"ח, פרשת וירא ה'תרע"ז)
  • שאל אחד את הרבי מקוצק, אנשים אומרים לי שאני 'פרומער', מה החסרון בכך. והשיב לו "'פרומער' עושה מעיקר טפל ומטפל עיקר". (שיח שרפי קודש חלק א אות שפו)
  • האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל אמר בשם הרבי מקוצק בזה הלשון: "פרים אינה ענין למי שכבר תיקן מידותיו, אבל אצלנו שאנו עדיין עומדים בהתחלה אזי פרים דבר ראוי" ('שיח שרפי קודש', חלק ב, דף מ"א ע"ב)
  • "שלח לך אנשים (שלח יג, ב). שיק אוועק דאס מענטשליכקייט 'שיח שרפי קודש', חלק א אות שפב) שלח את בחינת האנושיות" ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) "תתעלה מעל דרך הטבע". (אחרים)
  • " אמר לאחד, מקודם צריך להיות 'סור מרע', ואחר כך 'שונא רע',וכשתגיעו לבחינת 'ועשה טוב' אזי נסייע אתכם". (רבי יוסף לעווינשטין זצ"ל אב"ד סעראצק, 'שיח שרפי קודש', ח"ג דף י ע"א).
  • "כאשר מראים לעצמו 'פייג' אזי יכולים להראות 'פייג' לכל העולם". ('שיח שרפי קודש' חלק ג דף ו ע"ב). כלומר, אם ידע שמעשיו כהוגן אינו חושש להתנגדות.

ענוה וגאווה[עריכה]

  • "לא בשמים היא (נצבים ל, יב). התורה איננה אצל אותם יהודים החושבים שהגיעו עד לשמי מרום" ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק)
  • "משפיל גאים עדי ארץ ומגביה שפלים עדי מרום, היינו שהגאה אף שמשפילין אותו מן השמים נשאר בגאוותו, לכן משפילין אותו יותר ואין סוף, ולא כן השפל בעצם אף שמגביהין אותו נשאר במדרגתו שפל יותר, כמו שנאמר (בראשית לב, יא) קטונתי מכל החסדים וגו', ואין סוף להגבהתו, וזה מגביה שפלים עדי מרום". ('רמתים צופים', מערכת הרבי מקאצק, אות יג)
  • "אמר לחסיד אחד, אם השי"ת היה מראה לך וויא וייט ביסט גימיין [עד כמה אתה מגונה], לא היתה לך אפשרות להתקיים, אולם אצל משה רבינו כתוב והאיש משה עניו מאד, ופירש רש"י שפל וסבלן, שהיה סובל את השפלות". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות שכה)
  • "כל המצוות צריכות כוונה, פרט לענווה, שכן ענווה מכוונת פסולה". ( י.ל.לוין, 'חסידים מספרים', חלק שני אות רטו)
  • "ונהי בעינינו כחגביים וכן היינו בעיניהם ( פרשת שלח, יג, לג). זה היה אחד מן החטאים של המרגלים, בשלמא מה שאמרו ונהי בעינינו כחגבים, עוד נוכל להבין, אבל מהו וכן היינו בעיניהם, מה אכפת לך איך אתה נראה בעיני אחרים". (ר"י ארטן , 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד קיב)
  • ואומר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי (חי שרה כד,לט) הרבי מקוצק אמר, אדם בעת שהוא בנגיעות אזי אינו מרגיש כלל שהוא נגוע, ונדמה לו שהוא תמים, ואחר כך כשיוצא מרגיש בזה. ( חידושי הרי"מ, כתבי חסידים, אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמוד כ)

צדיקים[עריכה]

  • "פשוטי עם יכולים במחשבתם לפגום בצדיק ח"ו. והוסיף האבני נזר, חכמים תקנו זאת במה שאמרו ( מסכת אבות פ"ד מי"ב) מורא רבך כמורא שמים, שמחמת היראה מרבם אינם יכולים לפגום אותו, אשר הם נבדלים ממנו ועומדים מרחוק" ('שם משמואל', פרשת בהעלותך תר"ע)
  • "כל המחובר לטהור טהור (כלים פי"ב מ"ב), וקשה, נימא גם להיפך, שהטהור נטמא, כיון שהוא מחובר לטמא. והשיב שהטהור אין לו שום נגיעה בטמא" [אמר כן לענין התחברות לצדיקים] ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שמ)
  • רבי אברהם בורנשטיין בעל האבני נזר אמר פעם בשם חותנו כי "שלום געבען [נתינת שלום] של הרבי להעולם [לחסידים] הוא מעשה בראשית, והגיזעגענען [ברכת הפרידה] שלו הוא מעשה מרכבה". ('אביר הרועים', סימן שמג)
  • "בנסיעה הראשונה הייתי שם [בקוצק] שמונה שבתות וכאשר באתי לביתי היו כל התאוות ותענוגי עולם הזה מאוס ונמאס בעיני ולימודי ותפילתי היו מעורבבין בשמחה ופחד ולפעמים כאשר נפלתי קמתי במעט אתערותא דיליי" (רבי יעקב יצחק קארו- 'דער קאצקער קוויטל')
  • "מה שקורין לרבי 'גוטער יוד' [יהודי טוב], היינו שהוא מבורר, שהוא כולו טוב", (מפי האבני נזר 'שם משמואל' פרשת תצוה תרע"ג)
  • "עשו לא היה איכר מגושם מתהלך יחף ורועה חזירים. עשו היה מגודל זקן ופאות, מנהיג עדה, ומשמיע תורה בסעודה שלישית. אלא שחלק על יעקב צדיק הדור וסרב להכניע עצמו תחתיו ('אמת מקאצק תצמח', אות שפ, מפי השמועה)

קדושתו[עריכה]

  • הרבי מלובלין זצ"ל אמר, "האברך הזה, מענדיל טאמשאווער, לקח לעצמו דרך ששרפים ואופנים רועדים ממנו". (החסיד ר' טוביה שערצער, אהל הרבי, 'אור הנפלאות', אות ז)
  • כאשר סיפרו לרבו הרבי רבי בונם מפשיסחא על הכבוד אשר נותנים לו החסידים אמר: "אנשים כאלה שהם מנוטרי הברית הם בבחינת מלכות ולמלכות מגיע כבוד גדול כזה" ('שיח שרפי קודש' חלק א אות שנח)
  • כאשר חלה הרבי מקוצק (פרשת תולדות ה'תקצ"ט) אמר רבי שלמה לייב מלענטשנא זצ"ל: "על יהודי זה צריכים אנו להתפלל, כי הוא שומר הברית". ('שיח שרפי קודש' חלק ג אותיות שצא-שצב)
  • "פרישתו בקודש היה להפליא. לא לקח בידו שום מטבע, רק משמשו נטלם, ואכל חולין בטהרה שלא הוכשרו לקבל טומאה". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א מ'שיח שרפי קודש' חלק ג דף ח ע"א)

קדושה[עריכה]

  • "יש קדוש במעשים ויש קדוש במוח". ('שם משמואל', פרשת קדושים תרע"ג). והוסיף האדמו"ר הבית ישראל מגור, בכתי"ק, ויש בשניהם. ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד שלז)
  • "פרשת קדושים (יט, ב) מתחילה קדושים תהיו ומסתיימת דמיהם בם (כ, כז), אף שזה עולה לו בדמו מכל מקום עליו להיות קדוש". ('אמת ואמונה' מפי האדמו"ר רבי חנוך העניך מסוכטשוב).
  • "ואנשי קודש תהיון לי" (פרשת משפטים כב,ל) להיות שמירת הקדושה במעשה אנוש ותחבולותיו. פירוש, שאין מחסור להשי"ת מלאכי עליון שרפים וחיות הקודש, רק שמתאוה לקדושת אנשים ('שפת אמת' פרשת משפטים, תרל"ב)
  • "כאשר הטמא נוגע בטהור הוא מטמאו, ולמה כשהטהור נוגע בטמא לא מטהר. רק משום שהטמא ודאי טמא, אבל הטהור מי יודע אם הוא באמת טהור".('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א)
  • "ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו (קדושים כ, י). התיבות הקודמין אשר ינאף את אשת איש שהם למותר, נראה שבא לרמז שאם לא יקדש את עצמו במותר לו וינאף כמעשה בהמה ימשך ח"ו מזה ויבא גם עם אשת רעהו וזה שנאמר, אין ניאוף אלא באשת איש היינו באשתו" ('לקוטי מגדים', פרשת קדושים, דף יח ע"ב)
  • "לא תנאף (יתרו כ' י"ג) כותב רשי": אין ניאוף אלא באשת איש וכו', ואמר, דהיינו באשתו של האיש". (אהל תורה, פרשת כי תצא)
  • "מפני מה בחרו החכמים בלשון 'הרי את מקודשת לי' ולא בשאר הלשונות שבגמרא (קידושין כד,ה) אלא רמזו בדבריהם שהאדם צריך לכנוס בענין זה בקדושה ובטהרה, ואם לאו ח"ו השאול ואבדון לא די לפניו" (צוף הרי"ם דף י"א עמוד ב)
  • אברך אחד התנצל לפני הרבי מקוצק שאשתו מושלת עליו, השיב לו, "כתוב ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך ( פרשת בראשית ג ,ט), ואם הרישא הוא להיפך אז גם הסיפא להיפך". (.'דקדוקי תורה', מגילת אסתר, דף נ ע"א ; 'עשר נפלאות' אות לה.)
  • "עם העינים למעלה ולא לראות" ('שיח שרפי קודש' חלק ה דף כו ע"א)
  • " הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ( ויצא, לא, מ).ביום אש ההתלהבות שרפה אותי לעבודת הבורא ית"ש ובלילה הייתי קר, והבן. ( אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א עמוד כז, משיח שרפי קודש ח"ו אות כא)

שמחה[עריכה]

  • "כי בשמחה תצאו (ישעיה נה, יב). בשמחה תוכלו לצאת מכל הצרות". ( 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמוד שמג, מפי גדולי חסידי קוצק)
  • "עת האכילה זמנה בימי הנעורים, השינה יש לה זמן בקבר, ועצבות אין לה שום מקום, הם קוראים לזה 'עצבות', ואני קורא לזה פריקת עול".('שיח שרפי קודש' חלק א אות שנא)
  • "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו' (כי תבוא כח, מז). וכי בשביל שלא עבדו בשמחה מגיע להם עונשים גדולים כאלו. ואמר, שהכוונה תחת אשר מה שלא עבדת וגו' עוד היה זאת בשמחה. שלא לבד שלא עבדת את ה' וגו', אך עוד היית שמח וטוב לב על פריקת עולך מעבודתו". ('צוף נרי"מ' דף ד' ע"ב)

תורה[עריכה]

  • כתב האדמו"ר מסוכטשוב בהקדמתו לספרו 'אגלי טל' וכד הוינא כבר עשר חידושים חדשתי, אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה. ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחידושים".
  • "ההילוך בדרך התורה הוא הגדול שבסיגופים לגוף." ('שם משמואל' פרשת ויחי תרפ"א, שבועות תרע"ז.)
  • "כמו שהיו קולות וברקים בקבלת התורה על הר סיני, כן יש עתה קבלת התורה בקולות וברקים בטאמשוב" ( דברי האדמו"ר מגור החידושי הרי"ם לאדמו"ר מאלכסנדר בתחילת ההנהגה , מאיר עיני הגולה אות קצה)
  • ועוד אמר: "כל מה שאנו מוכרחים להתייגע משך יום שלם, הוא סוקר בסקירה אחת" (מאיר עיני הגולה אות תעז ; שיח שרפי קודש ח"ג אות תנו)
  • "שתרגילנו בתורתך (ברכות השחר), הלא כתיב (ישעיה כט, יג) ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, מוכח מכאן שההרגל אינו טוב. ואמר, שההרגל אינו טוב זה רק לדבר מצוה, - אבל לתורה טוב מאד ההרגל" (ליקוטים חדשים, בהקדמה דף ד ע"א).
  • "זמן מתן תורה היה בעצרת אבל זמן הקבלה הוא תמיד בכל זמן ובכל עת שאדם יושב ושונה הוא שואב לקרבו את התורה" (שם משמואל פרשת תרומה תרע"ז)
  • "שבועות הוא "זמן מתן תורתנו", ולא "זמן קבלת תורתנו", כי נתינת התורה היתה שוה לכל - אבל קבלתה לא כולם בשוה, אלא כל אחד ואחד כפי ערך השגתו" (שם משמואל פר' תרומה תרע"ז)

תפילה[עריכה]

  • "אמר שהוא אינו צריך לממוצע של המלאכים להעלות תפילתו, כי תפילותיו עולות ביושר למעלה" (ה'אבני נזר' בשם הרבי מקוצק, אביר הרועים סימן מט)
  • ועוד אמר ה'אבני נזר', "תפילותיו היו ממש כמו תפילת משה רבינו ע"ה". (אביר הרועים סימן מט)
  • "התנועות שאדם עושה בשעת התפילה, הוא מפני שטורדים אותו מחשבות שאינם נאים, לכן הוא מתחזק כנגדם ועושה תנועות, אבל אם תסיר שיקוציך, אם תסיר טינופיך ממחשבותיך, לא תצטרך לנוד גופך" (רמזי אש על תדב"א רבה פכ"ח אות ב)
  • "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" ( פרשת יתרו כ, טו) - יכולים לראות ולהתנענע, ואף על פי כן לעמוד מרחוק". (ר"י ארטן מפי גדולי חסידי קאצק, אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א עמוד סח)
  • "וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק וגו'. ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים ( יתרו,ו כ, טו-יח). היינו, וינועו, שעשו תנועות חיצוניות בגופם, ומחמת זה ויעמדו מרחוק, אבל משה רבינו ע"ה נגש אל הערפל בלי שום תנועה" ( אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א, משיח שרפי קודש, חלק ג אות א)
  • "באנשי נינוה כתוב (יונה ג, ח) ויקראו אל אלקים בחזקה, דאס איז איין פויעריש עבדות" [זאת היא עבודת ה' של איכרים]. (אמת ואמונה ,מהדורת תשפ"א, עמוד שסו, מפי רבי יעקב דוד מאמשינוב, שיח שרפי קודש, חלק ד אות יט)
  • "המתפלל היום מפני שהתפלל אתמול (שהתפילה הוא אצלו כמצות אנשים מלומדה), הלומד תורה בפשטות (אינו מתייגע עליה) , החוטא ומוחל לעצמו (שקל בעיניו החטא ואינו מתחרט) - רשע גמור טוב הימנו". (ראו ההסבר. נפלאות חדשות ליקוטים דף מט עמוד א-ב)
  • "אמר לאחד, קודם שיעמוד להתפלל יחשוב אולי טוב שלא להתפלל, רק שיש דבר שאינו מניח לו לאכול בלי תפילה מחמת שירא מהשי"ת.... ויתפלל שיראה גדלות הבורא ושפלות עצמו". (נפלאות חדשות, דף ג ע"ב)
  • פעם אחת בבוקר שמעו את הרבי מקוצק זצ"ל אומר 'מודה אני לפניך', ואמר בזה הלשון, "ווער איז דער 'אני' אין ווער איז דער 'לפניך" [מי הוא ה'אני ומי הוא 'לפניך'], והפסיק ולא דיבר יותר. (שיח שרפי קודש, חלק א אות שלא)
  • "הקפיד על מה שאומרים (בתפילת העמידה) 'ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשענו', וכי יתכן לשקר כל כך בזה". (וילקט יוסף, מערכת הרבי מקוצק אות יב)

תשובה[עריכה]

  • "אם יאמרו לו שלא יוכל לשוב בתשובה היה טוחן כל הרקיעים. ואמר הפירוש מה שכתוב (דברים ז, ו) בך בחר ה', 'בחר' נוטריקון ב'וקע ח'לוני ר'קיע, שכל אחד מישראל יכול לבקוע חלוני רקיע לשוב". (חשבה לטובה, ליקוטים, דף לו עמוד א)
  • "עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב עוד (רמב"ם, הלכות תשובה פ"ב ה"ב), רלו"י מוואלע קבל לפני הרבי מקוצק שזה ענין קשה, והשיב לו שבאם אדם מקבל עליו שלא ישוב לכסלה ואף שאחר כך מחמת טרדת פרנסה וכדומה חוזר לקלקולו, אבל הקב"ה מעיד עליו, מפני שבעת שקיבל עליו אז לא היה חושב שישוב לכסלה, ולכן כבר יעיד עליו הקב"ה". (האדמו"ר הבית ישראל מגור - אמת ואמונה, מהדורת תשפ"א)
  • "במדרש (שהש"ר ה, ג) פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרונות נכנסות בו. אמת הוא שדי בפתח כחודו של מחט, אבל שיהיה מעבר לעבר". (לקוטי מגדים פרשת מצורע דף יב ע"א)

פטירתו - צוואתו[עריכה]

  • "כל מי שיניח את ראשו בתורה הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא, ומי שהוא בעל רגש ריקם ילך לנוקבא דתהומא רבא". (שם משמואל, ראו פירוש הדברים אמת ואמונה, תשפ"א עמוד תצ)
  • "לא כן עבדי משה וגו' פה אל פה אדבר בוומראה ולא בחידות 'ותמונת ה' יביט' (במדבר יב, ז-ח), והקשה, הלא נאמר בתורה (דברים ד, טו) כי לא ראיתם כל תמונה, והמשיך, משה רבינו קיבל מתנה מהשי"ת שיוכל להביט במבט אלוקי מסוף העולם ועד סופו, מה למעלה ומה למטה, הוא יכול להביט בתוך לבבות היהודים פנימה, ותמונת ה' במבט אלוקי יביט ".('דער יידישער פלאם'. 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א) (ראו להלן קישורים חיצוניים, אשכבתא דרבי, עמוד תפח)
  • בליל הסדר האחרון (ה'תרי"ח) קודם הסתלקותו (כ"ב שבט תרי"ט) אמר בשמחה "לשנה הבאה לא אשב כאן". ('אביר הרועים' אות עו)

אחרים[עריכה]

  • "קאצק איז גיוועהן [היתה] 'בלתי לה' לבדו'" (שמות כב, יט) ( דברי הרבי מגור ה'אמרי אמת' זצ"ל 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, עמוד תסו)
  • בפעם הראשונה כשבא רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זצ"ל לחסות תחת כנפי מורו ורבו אמר לו, "אין אנו מחדשים שום דבר חדש, אלא שאנו מאירים לכל אחד את מה שיש לו". ('שיח שרפי קודש', חלק א אות שיא)
  • כאשר סבל רדיפות בטומשוב לובלסקי יעץ לו חסידו רב העיר רבי מתתיהו קורנר לעבור לקוצק ונימק: "מקום שרב העיר הוא תלמידו לא תתעורר מחלוקת נגדו" (גליקסמאן 'דער קאצקער רבי')
  • בדרך לקוצק כאשר נשמעה נביחת כלבים אמר: "כלבים מנבחים סימן שכפר לפנינו" כאשר נכנסו לקוצק ובני העיר זרקו עליהם אבנים אמר:"מקום שמיידים בו אבנים עיר היא פה אגור" (הסופר ר' שלמה וינריב, ארטאדאקסיסישע בלעטלעך, 1 נובמבר 1922)
  • "האיכרים כאשר הנהרות נקרשים חורתים על הקרח ש"ו (צלם) ואומרים שזאת להם סגולה, ואמר, מים סימן טהרה, המים מטהרים בכל הענינים, אבל אם המים נקרשים יוכלו ח"ו כל טומאות לשרות בהם". ('אמת ואמונה' מהדורת תש"ח)
  • "כל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי (רבה פכ"ה). ואמר הרבי מקוצק, שוטה הוא זה שתרהב נפשו להשוות מעשיו למעשה אבות, אלא הפירוש 'יגיעו' היינו שתהי' להם נגיעה בעלמא. שיהיה לו לפחות מגע כלשהוא במעשי אבות ולא שיהיה כאבות העולם, רק ש'מעשיו' יהיו נוגעים ל'מעשה אבות' שבכל ההשגות במעלתם אינו מגיע בתכלית". ( 'שם משמואל' פרשת שמות תרע"ג )
  • "כלי חרס אינו מטמא מגבו, כלי חרס הוא עפר ואין בו אלא תוך לפיכך אינו מטמא מגבו אלא מתוכו, שהעיקר הוא התוך, כמו כן האדם הוא כלי חרס , וד"ל". ('נפלאות חדשות', דף כג ע"ב )
  • "אין שלם מלב שבור; אין זעקה גדולה מהדממה; אין ישר מסולם עקום".[דרוש מקור]
  • "מוות אינו כלום, כמו שעוברים מחדר לחדר ובוחרים לעצמו חדר יותר יפה". (בשם ה'אבני נזר' 'שיח שרפי קודש', חלק ב אות שכו)
  • "אמר לי בילדותי,"אתה רוצה לקפוץ לשמים בפעם אחת" ?, (הגאון החסיד ר' יחיאל משה זצ"ל אב"ד יאדימאווע- 'נפלאות חדשות', סדר היום הקצר, דף ד ע"ב)
  • "שאל היכן גר השי"ת והשיב, בכל מקום שנותנים לו להכנס. והיה מסיים, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך (דברים כג, טו), שהוא משל כמו אצל מלך בשר ודם אם יעמיד אדם חביות עם טינוף לפני פתח ביתו, זה נקרא שאין נותנים להשי"ת להכנס". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב, מ'שש"ק', חלק ה דף כא ע"א)
  • "די גאנצע וועלט איז נישט ווערט מען זאהל אויף איהר אפילו איין קרעכץ געבען" [העולם כולו אינו כדאי לתת עבורו אפילו אנחה אחת. (מפי האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב,'אביר הרועים' סי' רטז)
  • "לא הרעב מפחידני, אלא האכזריות, שהיא מנת חלקם של הרעבים". (בשנת בצורת) (סנה בוער בקוצק, עמוד 234, ללא מקור)
  • "עולם שביעי דומה לקוף וכו' (תנחומא פקודי ג), הזקין נעשה כקוף, היינו דענין הקוף שהוא מתדמה במעשיו וכמו שהאדם עושה כן עושה גם הוא. כן הוא באדם כשהזקין עושה כעין מה שעשה בהיותו קודם שהזקין". ( 'אמת ואמונה', 'שם משמואל' בשם האבני נזר)
  • "המהלך בדרך ושונה וכו' ואומר מה נאה אילן זה וכו' מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו (אבות פ"ג מ"ז). הרוצה להשיג את השם יתברך על ידי חקירה לבד שלא על ידי התורה, מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו" ('נפלאות חדשות', דף מ"ב עמוד ב: 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד רכג)
  • "זיי דרייען זיך ארום מיס פאסטווא און פר גלעטין זיך דיא באכער מיט אפאר בלאט גמרא". [שבע תועבות בלבותם, ומחפים עליהן בלימוד כמה דפים גמרא] 'שיח שרפי קודש', חלק א אות שכב)
  • "רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות". [דרוש מקור]
  • "וכל מעשיך יהיו לשם שמים (אבות פ"ב מי"ב). אמר: שה'לשם שמים' יהיה גם כן לשם שמים". ('מקדש מעט' חלק א, בית הכנסת, דף ח ע"ב)
  • אחד ביקש לנסוע לארץ ישראל כדי שלא יצטרך לשאת בסבל גלגולי מחילות. ענה לו בלשון תמיה, "אתה כל כך אוהב את הגוף שלך שאתה חושש לצער הגוף גם לאחר מיתה".('נפלאות חדשות', דף טו ע"ב, ראו שם ההסבר)
  • "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" (קהלת א, יח) אדרבה, טוב לידע הרבה ויכאב לך. הפירוש, שמי שכואב לו נצמח מזה שיעשה ולא ילך בטל, ואפי' אינו עושה, הכאב עצמו גם כן טוב. ('נפלאות חדשות', ליקוטים, דף מו ע"ב),
  • "ויאמר יהודה וגו' מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו (בראשיחת לז, כו). הרי אנו עומדים לכסות את ההריגה, סימן שהדבר אינו נכון".(שיח שרפי קודש חלק ו אות כג. ראו בהרחבה 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, עמודים לא לב)
  • אברך שחותנו לא נתן לו טלית ובכה לפני הרבי מקוצק, אמר לו "מען הילט זיך אן מיט ארבע כנפות הארץ" [מתעטפים בארבע כנפות הארץ]. ('שיח שרפי קודש', חלק ד אות רט )
  • "במקום להוסיף חומרה להלכה, מוטב ויוסיף האדם יראה לעשיה". ('בית קוצק', עמוד נג; 'מאור הגולה', עמוד תנב)
  • "אז דער 'איך' איז א בעהאלטענער גנב" (ה'אני' הוא גנב נמהר הוא מתגנב אצל האדם ומרעילו ואין האדם יודע זאת, ה'נוגע' אינו יודע כי נוגע בדבר הוא). (הסופר שלמה וינריב ארטאדאקסישע בלעטלעך 1 נובמבר 1922: פ. גליקסמאן, 'דער קאצקער רבי' עמוד 32: 'הרבי מקוצק וששים גבורים' עמודים מ, קנט]
  • "ההפרש שבין 'עצל' ל'מתון'.'מתון' עושה דרכו ביישוב הדעת, על כן אינו ממהר לעשות דבר. 'עצל' מתעצל להתיישב בדעתו, על כן עושה בלי ישוב הדעת)". ('שם משמואל', פרשת בראשית תרפ"א)
  • "הפשט האמיתי בתורה - הוא סודה של תורה".[דרוש מקור]
  • "סאיז עפעס אוואונדער אז אוועלט האט זיך פערלייגט אויף עסען" [זה פלא שהעולם התחילו להיתמסר לאכילה] (י. אריגור עמוד 164)
  • "התלוננו לפניו על שעלה שער המזונות אמר למה האוכל ביוקר כי כולם התחילו להרבות באכילה אם יהחילו כולם ללמוד יהיה הלמוד ביוקר והאוכל בזול" ('אמת מקאצק תצמח', אות שיג, מפי השמועה)
  • "אחד שהיה מחוסר פרנסה התאונן לעת זקנותו שבניו אינם מרחמים עליו בשעה שהוא היה תמיד מוסר נפשו בעדם אמר: כתוב אצל בנימין והיה כראותו כי אין הנער ומת (ויגש מד, לא) וברש"י אביו מצרתו, למה לא אמר שהבנים ימותו מגודל הצער, מוכח שאין הבנים מצטערים כל כך בצרת אביהם, ורק האב דואג ומיצר על בניו". ('שיח שרפי קודש', חלק ו אות כד)
  • "יעזוב רשע דרכו" (ישעיה נ"ה, ז') - שאל, וכי דרך יש לו לרשע, הלא בוץ יש לו. אלא הפירוש הוא , יעזוב רשע דרכו, שידע שאין לו שום דרך". ('אמת ואמונה')
  • "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך" (דברים ו, ו) - לכאורה יותר יצדק לשון 'בלבבך', כמו שכתוב (דברים ל, יד) בפיך ובלבבך לעשותו. ואמר, שצריך שיהיו הדברים מונחים כאבן על הלב, וכאשר יפתח הלב בזמנים מיוחדים יפלו לתוכו". ('שם משמואל', ואתחנן, שנת תרע"ז).
  • והוסיף החידושי הרי"מ, "שזה הבטחה, אם יהיה על לבבך אז יכנסו אל הלב". ('אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א, עמוד קלו)
  • "סרחון עולה מהמערב הרקוב". (י.ל.לוין, 'בית קוצק' עמוד ל )
  • "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו' (כי תבוא כח, מז). וכי בשביל שלא עבדו בשמחה מגיע להם עונשים גדולים כאלו. אלא הכוונה תחת אשר מה שלא עבדת וגו' עוד היה זאת בשמחה. שלא לבד שלא עבדת את ה' וגו', אך עוד היית שמח וטוב לב על פריקת עולך מעבודתו". ['צוף הרי"ם' דף ד ע"ב]

נאמר עליו[עריכה]

  • 'רבי יצחק מוורקא אמר. אתם אומרים שאני יהודי טוב, היהודי הטוב האמיתי יושב לו שם בקוצק'.(הסופר ר' שלמה וינריב, אראדאקססישע בלעטלעך, הרבי מקוצק וששים גבורים, חלק א עמוד קסז).
  • בראשונה היו אומרים. אילמלא הבעל שם טוב תלמידיו וחסידיו, מי יודע מה היה עולה ליהדות, ואחר כך אמרו, אילמלא הרבי מקוצק וחסידיו- מי יודע מה היה עולה לה ליהדות פולין. (הסופר ר' שלמה וינריב, אראדאקססישע בלעטלעך, הרבי מקוצק וששים גבורים, חלק א עמוד קפ)
  • הרבי מלובלין זצ"ל שאל את היהודי הק' זצ"ל האם יש לו אברכים טובים. השיב לו 'מענדיל מטאמשוב רוצה ביראת שמים'.(אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, מנפלאות היהודי) [בנוסח אחר]. 'מענדיל מטאמשוב רוצה להיות טוב' ('אמת ואמונה' מ'נפלאות היהודי' דף ח ע"א)
  • רבי יצחק מאיר מגור אמר: הוא גדול במדרגה שלו כמו הבעל שם טוב, והוסיף 'ראיתי חתיכת אש אמיתית וכופפתי עצמי תחתיה ל"ב שנים' ('מאיר עיני הגולה' אות קצו)
  • רועד אני כולי, שעה שצריך אני לעמוד לפני הרבי (שמשו - ר' צבי הירש מטומשוב) [דרוש מקור]
  • רבי יחיאל מאיר מגוסטנין אמר: כשנענע הרבי מקוצק את השטריימל, הוא נענע את כל העולמות.( 'אמת ואמונה' מ'שיח שרפי קודש' חלק א אות קפה)
  • כשנתתי שלום לרבי הרגשתי שנפתחים לי שערי תורה. (הנ"ל) (אמת מקאצק תצמח, אות תתרד)
  • רבי אליהו מוויסקוט אמר ששמע מהרבה צדיקים כי כל התיבות והשיחות של האדמו"ר מקוצק יש ללמוד ממנה תלי תלים של הלכות, בנגלה ובנסתר אשר קשה לרדת לעמקן. ('שיח שרפי קודש', חלק ב אות שעה)

אמרות ללא מקור מוסמך[עריכה]

  • אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה. ( 'אור הגנוז' , מהאמרות המפורסמות שכתב מרטין בובר שלא נאמרו מפי הרבי מקוצק,)
  • המאמין במופתים - אינו אלא שוטה. ומי שאינו מאמין שיוכלו להיעשות על ידי הצדיקים - אינו אלא אפיקורס. (י. ארליך - לא מופיע במקורות מוסמכים)
  • כדי להציל את סדום שלא תהפך, היה צורך בעשרה צדיקים לפחות, ואילו כדי להפוך עולם ומלואו - די בשוטה אחד. ( בסוד שיח התורה, ישכר ויס עמוד ע, פרשנות בלבד ללא מקור מוסמך).
  • לאברך, אם תסכים שברשותך לא תימצא פרוטה לקנות כיכר לחם, מוכן אני להגביה אותך למעלה מן הרקיע, ומשם תראה כי על כך לא כדאי להאנח כלל..(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 53 ) ללא מקור, לא נמצא אסמכתא במקורות המוסמכים.
  • לעולם לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים שדרכיו מובנות לשכלו של כל ילוד אישה, (מצוטט באישי רחוב מהספר 'אנרכיזם' יהודי דתי, אין אסמכתא במקורות המוסמכים)
  • מי שאינו רואה את המקום [=ה'] בכל מקום, אינו רואה בשום מקום. (שמחה רז. אין אסמכתא במקורות המוסמכים ) אולי פרשנות.
  • בשעה שאבותינו הלכו במדבר ואכלו מן, כל אחד קיבל מזונותיו במידה שווה. כיצד קיימו אותה שעה מצוות צדקה? - אבותינו עשו צדקה בדעת, מי שדעתו הייתה רחבה עשה צדקה עם מי שדעתו הייתה פחותה.(מאיר אורין, סנה בוער בקוצק עמוד 25. האימרא היא לא מהרבי מקוצק.
  • יהודי טוב הוא יהודי שנשמתו משי וגופו לבוש בלואות. הוא כלי יקר ומראהו ככלי חרס, רוחו מרחפת בעולמות עליונים ונפשו נתונה לעפר.(קטע ספרותי לחלוטין ,פרשנות של הכותב)
  • העולם מעלה עיפוש ואין בי הכוח לנשום בו. (לפי מאיר אורין, סנה בוער עמוד 20, ואריגור עמוד 170,הדברים נאמרו לפני הפטירה , לפי המקורות המוסמכים הדברים לחלוטין אינם נכונים, ראו להלן בפרק אשכבתא דרבי מה הם הדברים שנאמרו לפני הפטירה).
  • שתיקה - היפה שבקולות.(הסולם וספרים נוספים. לכאורה פרשנות לא נכונה על דברי הרבי מקוצק ויזכור אלקים את רחל, ראו לעיל חסידי קוצק).
  • יש המחזיקים את הדברים הטובים והנוחים שבתורה לעצמם, ואת החומרות - לאחרים. (שמחה רז)
  • לצאת ידי חובה? - לא מיניה ולא מקצתיה: או הכל או לא-כלום!. (י. אריגור עמוד 123 פרשנות ספרותית)
  • כאשר יש לאדם על מה לצעוק, ורוצה לצעוק, אך איננו יכול לצעוק - זוהי הצעקה הגדולה ביותר. (מאיר אורין, הסנה עמוד 124, פרשנות ספרותית)
  • חסיד שוטה - כיצד? הוא שהכריזו עליו מן השמים להיות טיפש, והלה עושה הרבה לפנים משורת הדין לצאת ידי גזירת שמים בטפשותו, ומוסיף על טפשותו.(שמחה רז)

קישורים חיצוניים[עריכה]