מסעי גוליבר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המהדורה הראשונה של הספר
מתוך הסרט המצויר "מסעי גוליבר"

מסעי גוליבר (באנגלית: Gulliver's Travels) הוא רומן סאטירי מאת ג'ונתן סוויפט שיצא לאור ב־1726. הספר עובד למספר סרטי קולנוע.


  • זקן שבבני אדם יש תמיד תקווה להאריך את חייו עד יום המחרת."
  • "האם אין זו מגרעתם הטבעית של כל בני אדם לדבר על דברים שבהם אין הם מבינים דבר?"
  • "הבערות, העצלות והשחיתות הן ערובות ודאיות לכשירותו של מחוקק."
  • "השעות אשר נשארו לי מעבודת משמרתי בליתי בקרוא ספרים טובים, ספרי מופת ישנים וחדשים, כי תמיד היו עמי ספרים רבים; ובהיותי על החוף שמתי עיני אל דרכי בני העם ואל הליכותיהם ואלמד לשונם, ונקל היה לי לעשות זאת בשל כח זכרוני החזק."
  • "בספרי ההיסטוריה שלנו, זה שלושים ושישה ירחים, לא מוזכרים מקומות אחרים, פרט לשתי האימפריות האדירות, ליליפוט ובְּלֶפוּסְקוּ. ברצוני לספר לך כי שתי הממלכות הללו שקועות במלחמה עיקשת זה שישים ושלושה ירחים. הכול החל כך: כידוע, השיטה הפרימיטיבית לשבירת ביצים לפני שאוכלים אותן היא בצדן המעוגל; אבל כשסבו של הוד מלכותו הנוכחי היה נער, הוא התכוון לאכול ביצה. כששבר אותה, בהתאם לנוהג העתיק, פצע את אחת מאצבעותיו. על כן החליט אביו הקיסר להוציא צו הפוקד על כל נתיניו – ואם לא יצייתו לו יוטלו עליהם עונשים כבדים – לשבור את הביצים בצדן הצר. היו מי שחשו טינה עמוקה כלפי החוק, ומההיסטוריה שלנו ידוע כי שש התקוממויות פרצו בעקבותיו."
  • "כאשר שבתי לעמוד על רגלי נשאתי עיני ואביט סביבותי, ועליי להגיד, כי מעודי לא ראיתי מראה מלבב מזה. כל הארץ מסביב נראתה לי כגן אחד רחב־ידיים, והשדות הגדורים, ארבעים אמה השדה מרובע, היו בעיני כערוגות פרחים כולם."
  • "הוצאתי אותם אחד אחד מכיס מעילי ואנתק מוסרותיהם ואשלחם לנפשם. התבוננתי וארא והנה גם אנשי הצבא גם העם רצו מאד את מעשה החסד והחנינה הזה אשר עשיתי וגם סיפרו עליו בשער המלך ותיזכר לי זאת לטוב."
  • "באה תקוה בלבי, כי ישלחוני לחופשי בקרוב. ואני עשיתי בתחבולותי למען הוסיף להטות את לבבם עלי לטוב. פחדי ומוראי סרו מעט מעט מעל פני ילידי הארץ. ויש אשר שכבתי על הארץ וחמשה או ששה מהם באו ואני נתתים לרקד על ידי; סוף דבר, נערים ונערות ערבו את לבם לבוא ולשחק במשחק־המחבואים בתוך שערות ראשי."
  • "ראיתי רבים, צדיקים וטובים, נשפטו למות או לגלוֹת מן הארץ ביד שרי מלוכה גדולים אשר הפיקו זממם בשחיתוּת השופטים ובערמת מדנים; ראיתי מה רבים בני בליעל העולים מעלה מעלה לכל משרה גבוהה אשר עמה אמונה וממשלה וכבוד ויושר; מה רב חלקם של ריקים ונקלים, זונות, ומוקיונים, בעלילות אשר בהיכלי מלך ושרים, בסוד יועצים וזקני ארץ."
  • "אשרי העם, אשר כל ילוֹד צפוי בו לגורל חיי עולם! אשרי העם, אשר צדקת דורות ראשונים תעמוד חיה, למופת, ברבים מבניו, ואשר לו מורים נכונים ללמדו כל חכמת דורות מקדם! אך מאושרים יתר מאד, לאין ערוֹך, הסטרולד־ברוגים ההם אשר, בהיותם מרחם נקיים מן הפגע הרע הנשקף על כל בני האדם, רוחם חופשי באין מעצור ובאין עקת־לב, אשר מקורם פחד המות תמיד!"
  • "משׂוֹשׂ־דרכי יהיה לפתח ולהדריך צעירים רבי־תקווה, אשׂכילם ואוֹרם מזכרונותי, מאשר ראיתי ומאשר ידעתי, ומדרכי אנשי מופת אחרים... אני ורעי בני אל־מות נשתעשע בהודיע איש לאחיו את זכרונותיו, את אשר ראה או ידע או שמע כל הימים הרבים ההם; נחוה דע על הדרכים הרעים ועל העלילות הנשחתות הפורצים בארץ מעט־מעט ונתקומם להם על כל צעד, בהזהירנו ובהורותנו את בני האדם; והלקח הטוב אשר ניתן להם ודרכינו אנו, אשר נהיה בהם למופת, יעצרו בעד רעת האדם."
  • "במקום אשר עליתי שמה לא ראיתי איש ובאין נשק בידי יראתי להרחיק אל תוך הארץ פנימה. מצאתי על שפת הים שבלולים אחדים ואכלתי אותם חיים, כי יראתי להצית אש פן יראוני ילידי הארץ. ככה עשיתי שלושת ימים ולמחיתי היו לי דגים שונים, לבל אגרע מן הצידה אשר לי בסירה; לאָשרי מצאתי גם נחל נובע מים טובים, אשר היה לי לרווחה גדולה."

נאמר עליו[עריכה]

  • "בחינה קומית נוקבת של אספקטים מרכזיים בהתנהגות האנושית – ובעיקר, חוסר הסובלנות הטוטאלי שבני אדם מביעים כלפי ה'אחר' שנקלע אל תוך החברה המבוצרת שלהם." ~ אריאנה מלמד