מקס ז'אקוב

מקס ז'אקוב

מקס ז'אקוב (בצרפתית: Max Jacob;‏ 12 ביולי 1876 - 5 במרץ 1944), משורר, סופר וצייר צרפתי ממוצא יהודי.

אמרותיו

• "החיים הם בית ספר שיש בו די."
• "כאשר אנו עושים צעד אחד לקראת אלוהים, הוא עושה מאה צעדים לקראתנו."
• "הקמצן מתאבד באמצעות אקדח שנקנה בשוק הפישפשים."
• "קמטי הלב חולפים ועוברים ממש כמו הקמטים שעל הבגדים."
• "המסתורין שייכים לעולם הזה, והמציאות – לעולם אחר."
• "לדג הסלמון יש בשר ורוד מפני שהוא ניזון מסרטנים."

מתוך כתביו

• "הסגנון הוא הרצון להתבטא תוך שימוש באמצעים שאנו בוחרים." ~ גביע הקוביות, 1916
• "ההתלהבות האמנותית נפסקת כאשר המחשבה והניתוח תופסים את מקומה." ~ גביע הקוביות, 1916
• "המשורר מסתיר מתחת למעטה של שמחה את ייאושו מן העובדה שאין זה בכוחו למצות את המציאות."~ הגנתו של טרטיף, 1919
• "מה שאנו מכנים יצירה טובה היא יצירה בעלת עוצמה עד כדי להפוך את המציאות לדמיון." ~ אמנות השירה, 1922

עצות למשורר צעיר

• "הבקיאות רחוקה מאוד מלהיות רעה; היא מרחיבה את שדה החקירה ואת הניסיון המהווים את הבסיס לביטוי הכישרון."
• "'מה זה צריך להיות?' זו שאלה שאנו מפנים אל משורר שאינו יודע כיצד להלהיבנו."
• "הבטלה היא תענוג ההופך אט, אט לחובה."
• "אני אקים בית ספר לחיים הפנימיים ואכתוב על הדלת: 'בית ספר לאמנות'."
• "האם אני מאמין בהשראה? כמובן! אני מאמין שלכל בני אדם יש השראה שאנו מכנים: אינטואיציה."
• "האמנות היא שמחה למי שהופך אותה לחובה."

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מקס ז'אקוב

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקס ז'אקוב