מרגריט יורסנאר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
מרגריט יורסנאר

מרגריט יורסנאר (בצרפתית: Marguerite Yourcenar)‏ (8 ביוני 1903 - 17 בדצמבר 1987), סופרת צרפתייה ממוצא בלגי.

כללי[עריכה]

  • "דבר אינו כה איטי כלידתו האמיתית של אדם."
  • "להיות בעל זכות להימנע משגיאה, זו צורה של אשמה."
  • שתיקה עשויה ממילים שאין אנו אומרים."
  • "כל רגע הוא הרגע האחרון, כי הוא מיוחד במינו."
  • "כולנו היינו משתנים, אילו היה לנו אומץ להיות אנו עצמנו."
  • "לבוז לשמחתו של הזולת פירושו לעלוב בו."
  • אושר אינו אלא אומללות נסבלת טוב יותר."
  • "כל חוק שעוברים עליו לעתים קרובות מדי הוא חוק רע."
  • "ההיסטוריה איננה מתעניינת אלא בבעלי זכויות היתר."
  • "הרגע שבו אנו דוחים את כל העקרונות, הוא הרגע המתאים להצטייד במוסר כליות."
  • "לא אתאבד; אנו שוכחים את המתים כה מהר."

מעות של חלום (1934)[עריכה]

(בצרפתית: Denier du reve)

  • "חלונות הראווה, שהיו נתונים פעם במסגרות עץ צנועות, עוטרו עתה בלוחות שיש המזכירים מצבות בבית עלמין."
  • "בראש מורכן, שקוע בתוך עצבות כה בנאלית שלא היתה נוגעת ככל הנראה ללבו של איש (...) עלוב נפש מוטרד ככל האחרים."
  • "הבורגנית התבטאה כמו אשת רחוב, ואשת העם דיברה כמו על בימה."
  • "חזרו במקהלה אחר מלות המזמורים בלי לנסות אפילו להבין את פשרן, כשהם מרוכזים כל כולם בביצוע תרגילי הקול הנשנים."
  • "האם תתעוררי בעוד שעה? האם תביני שאי אפשר להרוג, שאי אפשר למות?"

זכרונות אדריאנוס (1951)[עריכה]

  • "שחזור היסטורי, הכתוב בגוף ראשון ומסופר מפיה של הדמות הראשית, גובל, מבחינות מסוימות ברומן ומבחינות אחרות – בשירה, ומשום כך אינו צריך לתעודות המעידות על נאמנות לעובדות. אולם ערכו האנושי גדל בהרבה, אם מצטיין הוא בנאמנות כזאת."
  • "בְּקָרִים בַּוִילָה אדריאנה, ערבים לאין ספור שחלפו בבתי קפה הקטנים המקיפים את האולמפיון, נסיעות הלוך ושוב על פני מרחבי הים היווניים, דרכים באסיה הקטנה. למען אוכל להשתמש בזכרונות הללו, ששלי הם, צריכים היו להיעשות רחוקים ממני כמו המאה השנייה."
  • "אני מתאמץ לסקור את חיי ולגלות בהם איזשהו קו מנחה, ללכת בעקבות עורק עופרת, או זהב, אחרי זרימה של נהר תת־קרקעי. ואולם המבנה המלאכותי הזה הוא רק אחיזת עיניים של הזיכרון."

קישורים חיצוניים[עריכה]