מרים ילן-שטקליס

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מרים ילן-שטקליס‏ (1900 - 1984) היא משוררת וסופרת עברית.

מתוך שיריה[עריכה]

לָמָּה לֹא תִּשְׁכַּב לָנוּחַ?
מִן הַבֹּקֶר תִּשְׁתּוֹלֵל!
וְהִנֵּה כְּבָר בָּא הַלֵּיל."
  • "אֵינֶנִּי בּוֹכֶה אַף פַּעַם;
אֵינֶנִּי תִּינוֹק בַּכְיָן,
אַךְ לָמָּה, אִמָּא, לָמָּה
זוֹלְגוֹת הַדְּמָעוֹת בְּעַצְמָן?"
  • "צָחֲקָה בֻּבָּה זֶהָבָה
וְצָחַק מְאוֹד הַדֹּב:
לָמָּה לְגָרֵשׁ הַחֹשֶׁךְ?
וַהֲרֵי הוּא יֶלֶד טוֹב!"
  • "גַּלְגַּלַּי אָצִים רָצִים
יוֹם וָלֵיל מִתְרוֹצְצִים
הֵם עֲיֵפִים...
מִי יָבִין לְלֵב שָׁעוֹן?
גַּם שָֹעוֹן רוֹצֶה לִישֹׁן,
לִפְעָמִים."
ושניהם שלי כל כך מאוד.
ואנה אלך איתם?
ואל מי אביא אותם?
והיכן אחביא אותם?
והם כל כך יפים."
  • "לַעֲמֹד כָּךְ וּלְהַרְהֵר בְּעוֹבְרֵי אֹרַח
שֶׁחָלְפוּ כָּאן וְאָבְדוּ בַּשִּׁכְחָה
וּלְחַמֵּם קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת קָרוֹת כְּקֶרַח
בְּעַרְמוֹנִים חַמִּים מִן הַדּוּכָן."
ביקשתי חום היד, בקשתי תום לב.
היה לי רֵע – ושמחה ללב תבקיע
והשמחה תצית בי אש האהבה."
  • "אחור לא הסבת פניך.
כי עיניך מלאו דמעות.
ואני לא ראיתי עיניך.
לא נתתי לך כל אות.
לא אדע אם אותך אהבתי,
או אהבתי בך חלום."

אמרותיה[עריכה]

  • "מה אעשה ולא אני מפתה את בת־השיר, כי אם היא מפתה אותי?"
  • "כתבתי שירים שהם אינם מתאימים להבנת ילדים, וכתבתי שירים שמתאימים להבנת ילדים. בשבילי – שני הדברים היינו הך וזהו: הלא אינני כותבת לא בשביל ילדים ולא בשביל מבוגרים, אני כותבת מה שליבי חפץ לכתוב לעצמי." (מקור)
  • "התחלתי לכתוב שירים, ואחר־כך גם סיפורים, אשר לפי תכונות השפה ותפיסת הנושא נמצאו מתאימים לילדים. ואיכשהו יצא כך, שדווקא בצורות אלה מצאתי את עצמי – צורות שמבחינה חיצונית הן כאילו פשוטות וברורות, אך מבחינה פנימית אינן נבדלות משירה טהורה."

נאמר עליה[עריכה]

  • "נגיעתה הישירה בפחד, בגעגוע, בקנאה, בכעס ובעצב מאפיינת גם את שירתה וגם את הפרוזה שלה." ~ יעל גובר
  • "בשירים של מרים הרי אין משהו 'ישראלי', הם שירים של הנפש פנימה ולכן הם אוניברסליים ושרדו את מבחן הזמן." ~ ראובן ברודסקי
  • "כשמכירים אותה מגלים ילדה קטנה שכלואה בתוך שבלול של בדידות, לא יכולה ובשלב מסוים גם לא רוצה לצאת ממנו, כי מתוכו היא יוצרת." ~ ראובן ברודסקי
  • "זה כוחה של יצירת אמת, היא אינה מזדקנת לעולם ומוסיפה לחיות בתוכנו ולהיות צעירה ורעננה כביום היווצרה גם לאחר שהיוצר הלך לעולמו." ~ אוריאל אופק[1]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ מתוך ההקדמה שכתב אוריאל אופק לספר "שירים וסיפורים" מאת מרים ילן-שטקליס בהוצאת דביר (1986)