לדלג לתוכן

מר אל, כאן אנה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
כריכת הספר

מר אל, כאן אנה הוא ספר שיצא לראשונה בשנת 1974 ונכתב בידי סופר בלתי מוכר שהשתמש בשם העט פין (Fynn) בליווי רישומים מאת פאפאס (Papas).

(הציטוטים בדף זה מובאים מתוך התרגום לעברית של אוריאל אופק, הוצאת זמורה ביתן.)


  • "ההבדל בין איש ומלאך הוא פשוט, המלאך הוא בעיקר מבפנים, והבן אדם הוא בעיקר מבחוץ." ~ עמוד 7
  • "אם יש הרבה דברים על מר אל שאנחנו לא יודעים, איך אנחנו יודעים שהוא אוהב אותנו?" ~ עמוד 34
  • "אני יודעת מה אני רואה ואני יודעת מה אתה רואה; אבל יש אנשים שלא רואים כלום." ~ עמוד 45
  • "רוב בני האדם רואים עצמם בני מזל אם זכו לגלות את העולם שבו הם חיים." ~ עמוד 49
  • "ילמדו אותך ויעודדו אותך לפתח את מוחך ואת חמשת חושי הגוף שלך. אבל זוהי רק המחצית האחת, ופירושו – להיות חצי אדם. המחצית השנייה מחייבת לפתח את הלב ואת חושי הנפש." ~ עמוד 157
  • "אל תניחי לעולם למישהו לשלול ממך את הזכות לשלמות. אור היום נועד למוח ולחושי הגוף; החשכה נועדה ללב ולחושי הנפש... לעולם, לעולם אל תיכנעי לפחד. מוחך עלול להכשיל אותך יום אחד, אבל לבך לא יעולל לך זאת." ~ עמוד 157
  • "אור היום מפתח את חושי הגוף ואילו שעות לילה מפתחות את חושי הנפש, מרחיבות את הדמיון, מחדדות את הזיכרון ומשנות את כל משקלם של הערכים." ~ עמוד 167
  • "לאהוב את רעך כמוך. אבל אתה צריך להיות קודם כל מלא באהבה לעצמך..." ~ עמוד 175
  • "הדברים החיצוניים, רק בגללם יש לנו את כל הכנסיות והבתי כנסת והמקדשים השונים וכל השאר." ~ עמוד 175
  • "אינך צריך לרצות בדברים שמחוץ לך כדי למלא את החללים אשר בתוכך." ~ עמוד 175
  • "אחרי שמר אל גמר הכול, את כל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות, כבר לא היה שום תוהו ובוהו בעולם; ובגלל זה המנוחה היא הנס הכי גדול מכולם."
  • "אני יודע מה הוא עשה עם כל התוהו ובוהו הזה... תקע אותו במוחות של אנשים."
  • "כשאתה מת, אתה מסוגל להביט אחורה ולעשות סדר בכל התוהו ובוהו לפני שאתה ממשיך."
  • "וזה טבעו המוזר של מר אל, שאפילו שהוא נמצא בתוך־תוכם של כל הדברים – הריהו מחכה בחוץ ודופק כדי להיכנס. אנו עצמנו פותחים לפניו את הדלת. מר אל אינו הורס אותה כדי להיכנס; לא, הוא דופק ומחכה."
  • "הינני-"הנה אני" קום ואמור זאת בכנות-ותרגיש עצמך בבית. תתכוון לכך באמת-ותהיה מלא כולך, תמצא בפנים. אינך צריך לרצות בדברים שמחוץ לך כדי למלא את החללים אשר בתוכך. אינך מוציא חלקים מתוכך כדי לתלותם על קולבים בחלונות-ראווה, להציגם בקטלוגים או על לוח מודעות. לכל מקום שתלך אתה נוטל איתך את כולך; אינך מותיר אחריך פרורים שידרכו עליהם. הינך שלמות אחת, כפי שמר אל חפץ שתהיה-"הינני"