משה לייב הלפרן

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"האמָן שבי מסתכל על צבעיו."

משה לייב הלפרן (כתיב יידי: האלפערן; באנגלית: Moyshe-Leyb Halpern;‏ 1886, גליציה - 1932, ניו יורק) הוא משורר שכתב ביידיש.


  • "אני חושב מה עוד רצוני."
  • אׇמָן שבי מסתכל על צבעיו."
  • "שר הזאב שירת רעבו בערבה."
  • "היה לו זמן להרחיב הרהוריו."
  • "נשים ישנן בעולם שמאירות חדווה."
  • "היא קוראת לי פנימה ופוקדת עליי להביא יין."
  • "תארי את הצער על כל הפרטים שאוכל ליהנות בלעדיך."
  • "צוחקים שומרים כתן מיילל, כאילו רצו במלמד של זהב לאלף את פחדם השולף ציפורניו."
  • "כזה גן, בו לעץ יש שבעה עלים בקושי ונדמה שהוא חושב: מי הביא אותי לפה? כזה גן, כזה גן, אשר בו בזכוכית מגדלת אפשר לראות טיפה של דשא."
  • "ואם מוישה לייב המשורר יספר כי בעשר בבוקר דווקא, בלי משים, כראות האדם את עצמו בראי, הוא ראה את המוות על פני הגלים- היאמינו למוישה לייב?"

נאמר עליו[עריכה]

  • "השירה של הלפּרין התאפיינה בנימה אירונית חדה, במעברים תמטיים אסוציאטיביים ובחוויות היחיד בכרך האורבני, אולם היא גם כללה עיסוק בחומרים חברתיים ופוליטיים אשר אצלו התערבבו לרוב בחוויות אישיות־ביוגרפיות." ~ עדי מהלאל