משה לייב הלפרן

משה לייב הלפרן (כתיב יידי: האלפערן; באנגלית: Moyshe-Leyb Halpern;‏ 1886, גליציה - 1932, ניו יורק) הוא משורר שכתב ביידיש.

"אני חושב מה עוד רצוני."
"האׇמָן שבי מסתכל על צבעיו."
"שר הזאב שירת רעבו בערבה."
"היה לו זמן להרחיב הרהוריו."
"נשים ישנן בעולם שמאירות חדווה."
"היא קוראת לי פנימה ופוקדת עליי להביא יין."
"תארי את הצער על כל הפרטים שאוכל ליהנות בלעדיך."
"צוחקים שומרים כתן מיילל, כאילו רצו במלמד של זהב לאלף את פחדם השולף ציפורניו."
"כזה גן, בו לעץ יש שבעה עלים בקושי ונדמה שהוא חושב: מי הביא אותי לפה? כזה גן, כזה גן, אשר בו בזכוכית מגדלת אפשר לראות טיפה של דשא."
"ואם מוישה לייב המשורר יספר כי בעשר בבוקר דווקא, בלי משים, כראות האדם את עצמו בראי, הוא ראה את המוות על פני הגלים- היאמינו למוישה לייב?"

נאמר עליו

"השירה של הלפּרין התאפיינה בנימה אירונית חדה, במעברים תמטיים אסוציאטיביים ובחוויות היחיד בכרך האורבני, אולם היא גם כללה עיסוק בחומרים חברתיים ופוליטיים אשר אצלו התערבבו לרוב בחוויות אישיות־ביוגרפיות." ~ עדי מהלאל