משפחת צנעני

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפחת צנעני הוא סרט ישראלי משנת 1976, שבוים ונכתב על ידי בועז דוידזון.

ציון צנעני[עריכה]

  • "אני אביא לו שמפון בן שמפון." ~ על ישראל בן נעים
  • "הא הוא מגדל מזמן..." ~ לעבר החבר של בתו
  • "למה הזמנת לי את משפחת בן נעים בשביל לקלקל לי את כל השבת?" ~ לעבר אשתו
  • " יום שישי, ערב שבת, שהפכת לי אותו לתשעה באב!" ~ לעבר אשתו
  • "מה יש? אין היום ים?" ~ אל עבר שכנו ישראל
  • "אל תעשי כאן מקהלות! תיכנסי הביתה!"
  • "תגיד לי רגע מר גרימברויד" ~ לעבר החבר של בתו יונה
  • "ולכבוד יהורם גאון החזן המדופלם אתה עוזב את שולחני בערב שבת?" ~ לעבר החבר של בתו יונה
  • "את הלכת וקנית מכנסיים חדשים בשביל לקרוע גם אותם, אה?"
  • "כשתגמור את חגיגות הט"ו בשבט שלך, אל תשכח לכבות את האור"
  • אני אהרוג אותו הממזר הזה"
  • "כן,מה את רוצה?"-לעבר החבר של בתו
  • "הבול החדש הגיע!"-מבשר לבתו שהחבר הגיע.
  • "התלבשה עליו, מגיע לו" ~ לעבר ישראל בן נעים ואשתו
  • "הבאת לי את משפחת בן נעים לעשות לי לא נעים" ~ לעבר אשתו
  • "..מר יהושוע פרוע..." ~ מתחקר את חבר של בתו
  • "ויפתח השם את פי האתון" ~ לעבר אשתו
  • "כאילו אני אוויר, חמצן, מה חמצן?, דו תחמוצת הפחמן..." ~ לעבר אשתו
  • "הורג חברו מות יומת, מות יומת..." ~ על ישראל בן נעים
  • "מר בן נעים ג'וניור,אתה תלך תהיה גיבור בתותחנים" ~ לעבר הרצל בנו של ישראל

ישראל בן נעים[עריכה]

  • "אני גיבור יש לי סכין" ~ לעבר ציון
  • "את רוצה לבוא איתי לקפריסין?" ~ לעבר ציונה
  • "הבטן שלי עושה גורו גורו"
  • "רוזל'ה תגידי לצנעני שאם הוא לא מבקש ממני סליחה אני לא אדבר איתו יותר בחיים שלי"
  • "תפוחים, אגסים, אשכוליות מה חשוב? אני אוהב את זה מבושל" ~ לעבר החזה של מרגול
  • "אני מפחד גברת צנעני"
  • "כולנו שכנים, כולנו יהודים, אני בן אדם חלש. יש לי לחץ דם ואתה לא יודע את זה" ~ לעבר ציון המנופף עם הנשק של הרצל
  • "האהבה אצלי גברת צנעני זה כמו הים, כמו הירח, כמו השמש. גברת צנעני, כמו ההרים היפים של פרס מה קוראים להם אלפים"
  • "אדון צנעני, אולי פרסו? (פרצו) ~ לעבר ציון צנעני

דמויות נוספות[עריכה]

  • "כל הכבוד לתותחנים." ~ אביו של ציון צנעני
  • "אתה מצחיק אותי ליאללה" ~ סוניה.
  • "ישראל, תעלה כבר הביתה" ~ רוזה בן נעים.
  • "ולא קמת מהשולחן עד שנתת גראפס ששמעו אותו עד ירושלים..." ~ ציונה צנעני