נוויל צ'מברליין
ארתור נוויל צ'מברליין (באנגלית: Arthur Neville Chamberlain; 18 במרץ 1869 - 9 בנובמבר 1940), מדינאי בריטי, שהיה ראש ממשלת בריטניה בתקופה של טרום מלחמת העולם השנייה ובשנה הראשונה להתנהלותה.
אמרותיו
[עריכה]- "במלחמה אין מנצחים, כולם מפסידים."
- "חבריי היקרים. בפעם השנייה בהיסטוריה שלנו, ראש ממשלה בריטי שב מגרמניה בהביאו הסכם עם כבוד. אני מאמין שזהו שלום בדורנו." ~ על הסכם מינכן.
- "עדיף וגם בטוח לא לסמוך על האמריקאים כיוון שמהם לא ניתן לצפות ליותר מאשר סתם מילים..."
- "איפה זה?" ~ אמרתו על חבל הסודטים.
- "כמה נורא, דמיוני, לא יאמן הדבר, שאנו נצטרך לחפור שוחות ולמדוד מסיכות־גז כאן, בגלל מריבה במדינה רחוקה בין עמים אודותם איננו יודעים דבר. דומה כי בלתי אפשרי אף יותר שמריבה אשר כבר יושבה עקרונית תהווה עילה למלחמה." ~ מתוך נאום ששודר ברדיו ב-27 בספטמבר 1938, צוטט ב"ראש ממשלה בנוגע לסוגיות" ("Prime Minister on the Issues"), הטיימס, עמ' 10, ב-28 בספטמבר 1938, בנוגע למשבר שהוביל לחלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה.
- "אין ספק שהיהודים אינם אנשים מלבבים, לי עצמי לא אכפת מהם, אבל אין בכך כדי להסביר את הפוגרום." ~ במכתב לאחותו, על רדיפת היהודים בגרמניה, 30 ביולי, 1939.
- "אלו הם דברים מרושעים שנילחם נגדם - כוח ברוטלי, כוונות רעות, חוסר צדק, דיכוי ואפלייה - ומולם בטוח אני שהצודק ינצח." ~ לאחר שהכריז מלחמה מול גרמניה הנאצית, 3 בספטמבר, 1939.
נאמר עליו
[עריכה]- "השקפותיו על מדיניות חוץ הן כשל מי שמסתכל מהפתח הלא נכון של צינור ביוב עירוני." ~ וינסטון צ'רצ'יל
- "נפל בחלקו של נוויל צ'מברליין, באחד המשברים העילאיים בעולמנו, שדעותיו תיסתרנה על ידי המאורעות, שתקוותיו תתאכזבנה, והוא יהיה מרומה ונגזל על ידי איש זדון. אך מה היו תקוות אלו שמהן התאכזב? מה היו שאיפות אלו שמהן התייאש? מה הייתה אמונתו אותה ניצלו לרעה? הרי היו אלו בין הרגשות הנאצלים והמיטיבים של לב האדם - אהבת השלום, השאיפה לשלום והחתירה לשלום, אפילו במחיר סיכון גדול וודאי במחיר אישי." ~ וינסטון צ'רצ'יל
- "השלום שצ'מברליין מציע לנו יוביל למלחמה. המלחמה שאני מציע לנו תוביל לשלום." ~ וינסטון צ'רצ'יל
- "אם הזקן המטופש הזה יגיע הנה להתערב שוב, עם המטריה שלו, אני אבעט בו במורד המדרגות ואקפוץ על הבטן שלו מול הצלמים." ~ אדולף היטלר, לאחר ועידת מינכן, כפי שצוטט על ידי סר איבון קירקפטריק בספר The Inner Circle Macmillan (1959), עמוד 135.
