נעה וגנר

נֹעה וגנר (נולדה ב־1987) היא משוררת ובמאית תיאטרון ישראלית.

מתוך שיריה

"לפְעָמִים אֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁאִישׁ ימְצא אוֹתִי / וְאָז / שֶׁרַק יְחַפֵּשׂ."
"ובִזְמַן שֶׁאֲנַמְנֵם בֵּין זוּג שָׁדֶיהָ / הִיא בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ / תְּשַׂחֵק לִי בַּזָּקָן."
"בִּתְשׁוּקָה מְלֵאָה אֲנִי מַסְכִּימָה לְוַתֵּר / עַל כָּל מַה שֶׁאֲנִי אֲמוּרָה לִהְיוֹת / וְעַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה אָמוּר לִהְיוֹת עֲבוּרִי."
"יֵשׁ מַשֶּׁהוּ אֵרוֹטִי בִּקְרִיאַת שְׁמִי

אֲפִלּוּ הַפְּסִיכוֹלוֹגִית אִשְּׁרָה.

כְּשֶׁאַתָּה קוֹרֵא לִי בִּשְׁמִי

וְעוֹד מוֹסִיף אַחַר כָּךְ נְקֻדָּה,

זֶה בָּרוּר לַכֹּל שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְסַיֵּם בַּמִּטָּה."

תְּחוּשַׁת שִׁחְרוּר

שֶׁיֵּשׁ בַּסְּתָמִיּוּת

פַּשְׁטוּת לִחְיוֹת

וַאֲנִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת

פָּחוֹת."

"אני נותנת קרדיט לקהל, לאינטליגנציה שלו וליכולת שלו לספוג דברים."
"זו למעשה הייתה הפעם הראשונה שבה ראיתי תיאטרון, והתרגשתי כי היה שם משהו כל כך פיוטי, מעורר ומרגש. צפיתי בה שוב אחר כך ובכל פעם הרגשתי שהמחזה כתוב באופן שיורה לך חץ ישר ללב, בלי ללכת ימינה ושמאלה." ~ על המחזה "אשכבה" מאת חנוך לוין