נעה ידלין

נעה ידלין

נׂׂׂׂעה ידלין (נולדה ב־1975) היא סופרת ועיתונאית ישראלית, זוכת פרס ספיר לספרות.

אמרותיה

• "מזל שיש לנו האוטונומיה לחשוב הכול ולהרגיש הכול. זה המקום שבו בעיניי הסופר חי, בתוך הנפש."
• "אני אוהבת אנשים למרות שאני יודעת שהם גם מכוערים. בני אדם הם לא רק יצורים שוחרי טוב שמנסים לעזור למוגבלים."
• "מה שאסתטי צריך לחשוד בו, ולי, כסופרת, אין מה לעשות איתו. מעניינים אותי רגשות קטנים שהם למעשה מה שמרכיב אותנו כבני אנוש."

חיי מדף (2010)

• "העיתון יראה אור, ויהי־מה, ודבר בדרכו לשם אינו משנה בעצם."
• "על כל העליבויות וכל האומללויות הן סולחות, ורק על האומללות המדדה הזאת הן לא מסוגלות לסלוח, ואיש אינו נותן לו שקל."
• "מהי העיתונות במדינת ישראל אם לא ההכרה האולטימטיבית בכך שכל מי שיש לו שכל סביר פלוס יכול לעשות כל דבר?"
• "אלעזר תהה לפעמים מה נשתנה, אם היתה זו השתבחות הגנים, אולי בזכות אכילת דגנים מלאים וכיוצא באלה, שצימחה דור מבריק כל כך, עד כדי כך שכל אדם שני בעיר היה בשלב זה או אחר מבריק בעיני מישהו."

בעלת הבית (2013)

• "אין דבר המעניק לאדם תחושה עמוקה יותר של חופש מאשר ללכת לסרט באמצע היום."
• "שאל את עצמו שוב איך מצליחה האישה הזאת לחלוש על חברת נדל"ן, אם יש לה אולי כריזמה שנעלמת ממנו, כמו דיו סתרים שנחשף רק כשמחממים אותו."
• "גם אם היו הבתים פרי ירושה, רכישה נושנה, מן הימים שבהם הדברים עוד לא היו יקרים כל כך, לא הפחית הדבר מן הרושם, ואולי אף להפך."
• "התאפיינו בטעם טוב, נושאים את הכסף הגלום בהם באצילות, בענווה כמעט, ולא זועקים אותו מכל מרפסת."
• "מה אם ומה היה קורה אילו, ואם יש בכלל דבר כזה, אהבת אמת, דיונים ליליים של גיל ההתבגרות, שהאהבה וההיקסמות בכוחן לשוות להם ניחוח אחר, בוגר."
• "איזו אמונה יוקדת בצדק הם נושאים איתם בסתר לבם, ולא בצדק שיש להילחם למענו אלא בצדק טבעי שנעשה כל העת, ניצחון הטובים והמוכשרים על הטובים פחות מהם, אמונה עיוורת, נאיבית, כמעט פרובינציאלית, בתקינותם הבסיסית של הדברים."

שטוקהולם (2016)

דף ציטוטים מורחב – שטוקהולם (ספר)

• "הייתה בו נינוחות של מי שאינו מעלה על דעתו שבדידות תיתכן."
• "כל הסופרים הגדולים בעצם כותבים את סיפור חייהם שוב ושוב בדרך כזאת או אחרת."
• "כמה רחבה מוטת הכנפיים של הנורמליות. כל כך הרבה יכול לחסות בצלה, להיבלע בין קפליה."
• "כתיבה במשך ארבעים דקות ברציפות משפיעה על המוח בדומה לחיבוק בן אחת עשרה דקות."
• "היא ביקשה לחלץ את האמת מתוך פניו, אבל שום מזימה או אשמה לא נרקמו בהן; רק קוצר רוח ובוז תחת אצטלה של נימוס מאומץ, קצוב בזמן."

קישורים חיצוניים

• נעה ידלין, "סופרים קוראים", 2012
• ראיון עם נעה ידלין, "שוברים שורה", 2019