לדלג לתוכן

נקודתיים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"בַּעֲלַת זִכָּרוֹן טוֹב יוֹתֵר לְשֵׁמוֹת וּלְפָנִים."

נקודתיים (בפולנית: Dwukropek) הוא ספר שירים מאת ויסלבה שימבורסקה שיצא לאור ב־2005 ותורגם לעברית ב־2009.


  • "מי שמסתכל מלמעלה טועה בנקל."
  • "אָז חַיָּבִים: קֶרֶן־שֶׁמֶשׁ מִבַּעַד לָעֲנָנִים."
  • "כּוֹתֶבֶת בַּסֵּתֶר שִׁירִים מְעַנְיְנִים בְּהַרְבֵּה מִשֶּׁלִּי."
  • "תּוֹךְ שִׁכְחָה שֶׁלִּזְמַן קָצָר אָהֲבוּ זֶה אֶת זֶה לְתָמִיד."
  • "שאלתי אותו אם הוא מאושר לעתים. אני עובד, ענה."
  • "אוסרים עליי קפה, וודקה, סיגריות, סחיבת זכרונות קשים וחפצים כבדים."
  • "כְּדֵי לְהֵרָגַע קָרָא כַּנִּרְאֶה סְפָרִים. אֲבָל הָיוּ לוֹ דְּרִישׁוֹת: שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם סוֹף עָצוּב."
  • "אוּלַי בַּעֲלַת זִכָּרוֹן טוֹב יוֹתֵר לְשֵׁמוֹת וּלְפָנִים, וּלְכָל מַנְגִּינָה שֶׁנִּשְׁמְעָה רַק פַּעַם אַחַת."
  • "שאלתי על חברים, העוד ישנם... הגברת לודמילה, שמנהלת את הבית, מישהו מאוד קרוב, אבל בחוץ־לארץ, שתי גברות מהספריה, שתיהן מחויכות, גז'ש הקטן מהבית שממול ומרקוס אורליוס."
  • "לְעוֹלָם כְּבָר לֹא אֵדַע... מֶה הָיָה לְח' לְהַסְתִּיר. מָה רָצְתָה ט' לְהוֹסִיף. אִם לְכָךְ שֶׁהָיִיתִי בַּסְּבִיבָה הָיְתָה מַשְׁמָעוּת כָּלְשֶׁהִי בְּעֵינֵי י', כ' וּשְׁאַר הָאָלֶף־בֵּית."
  • "הבֹּקֶר צָפוּי לִהְיוֹת קַר וְעַרְפִלִּי, מִמַּעֲרָב יַתְחִילוּ לְהַגִּיעַ עַנְנֵי גֶּשֶׁם. הָרְאוּת תִּהְיֶה מֻגְבֶּלֶת. הַכְּבִישִׁים חֲלָקִים. בְּהַדְרָגָה, בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם, בְּהַשְׁפָּעַת לַחַץ בָּרוֹמֶטְרִי מִצָּפוֹן תִּתָּכֵן הִתְבַּהֲרוּת חֶלְקִית." ~ לְמָחֳרָת בִּלְעָדֵינוּ

נאמר עליו

[עריכה]
  • "יותר משוויסלבה שימבורסקה עוסקת בספר בחידלון, באובדן ובאבל, היא עוסקת בהם בתגובתו, וליתר דיוק, באי־תגובתו, של הטבע על מוות זה." ~ ארז שוויצר