מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
נתן שחם, 2000
נתן שחם (29 בינואר 1925 – 18 ביוני 2018) היה סופר ישראלי .
"ברגע שאתה פותח את החלון ההשראה מתפרצת פנימה."
"כשאדם הולך לעולמו כל חייו עוברים לזמן הווה."
"בין אור לצבע מתנהל רומן בלתי פוסק, רצוף מריבות והתפייסויות."
"במצבים של מבוכה וחוסר בטחון אנחנו נטפלים לפרטים כדי להיאחז במשהו."
"שנינו חשים איזו מורת־רוח מן הפגישה הראשונה עם תושבי הארץ המובטחת."
"מתחת לפני השטח רוחשים כאן יצרים שלא באו על סיפוקם ותקוות שנכזבו."
"בדבר אחד כל הנשים דומות זו לזו. הן יודעות להסתיר כעס."
"איני בטוח שהחיבור לאחרים מוסיף ליחיד ממד. לעתים הוא מפחית ממד."
"מוזיקה משפיעה עליו השפעה חזקה."
"הוא רואה בי ידיד מפני שאף פעם איני שוהה עמו יותר מכפי הרצוי לו."
"נהוג לומר שהנפטר נאסף אל אבותיו. ההפך הוא הנכון: במותו הוא נאסף אל צאצאיו."
"האמת אינה ספוגה שום ערכים; רק בחתירה אליה הם מתגלים."
"לימים ציין לעצמו אותו יום כפתח־תקופה בחייו. הרגלים של חוקר דברי־הימים."
"כביכול בכל מה שנאמר מוצנע רמז המובן לאנשי המקום והוא צריך למאמץ בשביל לפענחו."
"ההסתפקות במועט, ביטול האני וכל יתר סימני־ההיכר של התקופה החלוצית עשאוני מעודן, דק־הרגשה ושרוי תדיר במצב של התרוממות־רוח."
עצם אל עצמו (1983)[ עריכה ]
"לא היו מאורעות דרמטיים. אפילו את הסבל הצליחו להפוך לעניין משעמם."
"אולי באמת יכול אני להביא מזור לגופי על־ידי שלוות־הדעת והתכוונות אל מיני אושר פשוט.”
"תשעים ותשעה למאה מן השקרנים בטוחים שזה הדבר שהם עושים. ורק אחד למאה יש בו האומץ ורגש הכבוד לומר לעצמו שהתיישב ליד השולחן כדי לשקר."
"איני מבקש אלא שתניחו לי לשבת לצידכם, בריחוק כלשהו, מפוייס לגורלי, ללקט פירורים מתחת לשולחנכם. איני זקוק אלא לקורת־גג, צלחת מרק, שולחן, מיטה, והזכות להציץ באושרכם מרחוק."
רביעיית רוזנדורף (1987)[ עריכה ]
"צריך להיות אופטימיים. משטר בא ומשטר הולך והמוסיקה לעולם נשארת. ולכל מקום שנלך תתלווה אלינו."
"אני רוצה ליצור פרוזה בלי עלילה, לכתוב רומאן בלי דמות שלטת, ולחיות בעולם בלי גיבורים."
"אין ספק שצפוי לה עתיד מזהיר אם תתמיד בדרך שהיא הולכת בה ואם יהיו לה מורים מתאימים."
"האמנות אינה יכולה לדווח על המציאות כיומני הקולנוע. אין לה גם הכוח לזייפה. לכל היותר תוכל להציע לנו תמציות מרוכזות של זיקות אנוש."
"אהבה היא אנוכיות שנתעצמה, אין שחר למעשינו. אין טעם במחדלינו. המולדת היא אשליה – הלשון כוזבת. יש רק מוסיקה – אנחתה האחרונה של תרבות המערב."
צלו של רוזנדורף (2001)[ עריכה ]
"מרגע שהספרות היא כלי חינוכי, שוב אינה ספרות."
"עד היום אנחנו מתקשים להחליט אם אנחנו גרמנים בני דת משה או יהודים חסרי דת המדברים גרמנית.”
" כל ימיו רצה לחיות מחוץ להיסטוריה. הוא האמין שכנרים יכולים לעשות זאת."
קרן אקסודוס (2006)[ עריכה ]
"לא יצר רעיונות חדשים, אלא היה עסוק בהענקת לבוש מפואר יותר למחשבות המגומגמות, שגילגלו אחרים."
"החיסרון הגדול יותר שלו הוא שלא היה לו אומץ להימנות עם המיעוט, גם כאשר החזיק בדעת מיעוט."
"הרבה אפשר ללמוד על רוח התקופה מסיפורו של אדם שישב באותו קרון שבו נסעו האנשים שעשו היסטוריה ."
"כדי שהספרות היפה תיגע באמת היא חייבת להרעיד מיתר סמוי בנפשנו."
"פטרונם של כל השואלים לנתיבות עולם, הנפעמים מהדר הטבע, התוהים על הנפש."
"התייעץ עם מבקרי ספרות נודעים, אבל את עצתם קיבל רק כאשר תאמה את דעתו שלו."
"תוכנם של הספרים יידחס לתוך מאגר מידע עולמי, שיכלול את כל מה שיצרה האנושות ."
"מהיותי חושד בקדושים שרוב זמנם מוקדש להעמדת פנים, חשתי כי הוא קרוב לי ברוחו גם בלי שהכרתי אותו."
"הספרות אינה מאשימה או מזכה. היא משתדלת להבין מה קרה ולמה."
"אני לא צריך להתנצל שהדמויות שלי משתדלות להתבטא בצורה בהירה."
"הרגלתי את עצמי לכתוב שניים־שלושה ספרים בעת ובעונה אחת."
"שנים לא מעטות עברו עד שהבינו חברי הקיבוץ כי השוויון הוא משאלה והשיתוף הוא תוכנית עבודה."
"בסך הכול האישה היא יצור יותר מאוזן מהגבר. אני יכול להעיד על עצמי שהייתי פמיניסט כבר בגיל 18."
"אני מאמין שאילו נתנו לנשים לשלוט בעולם , הוא היה שונה."
"לא רציתי להיות סופר. גדלתי בבית ספרותי, ראיתי את הסופרים מלינים על היחס של ראש העיר אליהם והחלטתי שלא אעסוק במקצוע, התלוי בדעותיהם של אחרים. גמרתי אומר להיות לוחם וחקלאי, כי זה מה שנחוץ."
"גיבוריו הספרותיים מעולם לא חיו ביקום פרטי, מנותק, הסובב סביב עצמם ומכאוביהם בלבד. הם תמיד היו חלק מאיזשהו מהלך היסטורי גדול שהשפיע על גורלם והפך את חייהם." ~ אורית שחם-גובר